התוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בהייטק מקוצצות בחדות למרות הצלחתן

בין מאות סעיפי הקיצוצים שהושתו על תקציב המדינה בשל התארכות המלחמה והגירעון הגדל, הסתתר סעיף שהשפעתו על המשק כבר הייתה בכיוון הנכון. במשרד הכלכלה והתעשייה החליטו לשנות מהותית שתי החלטות שהתקבלו במטרה להקטין פערים חברתיים ולהגדיל את שיעור התעסוקה בהייטק - וקיצצו בתוכניות שנועדו לשלב בענף חרדים, דרוזים וערבים.

● הדד-ליין של החשכ"ל לחרדים פקע: כך ייראה השינוי הדרמטי ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה 
● בינה מלאכותית לא מחסלת ג'ובים? ספרו את זה לפרילנסרים 

בין הסעיפים שקוצצו: סבסוד עלות השכר של עובדים חרדים, ערבים ודרוזים בעסקים בישראל בהיקף של 43 מיליון שקל במקומות עבודה. התוכנית, שכונתה "הוראת מנכ"ל 4.17", סבסדה 25%-35% מהשכר בשנה הראשונה ו-15%-25% בשנה השנייה, בקרב מפעלים או חברות שבחרו להעסיק חרדים, ערבים, דרוזים, בעלי מוגבלויות או מובטלים צעירים. ההוראה בוטלה כליל לפני מספר שבועות, כך שלא ניתן להגיש בקשות חדשות.

ההוראה השנייה שקוצצה, "הוראת מנכ"ל 4.20", מסבסדת משכורות לעובדים ג'וניורים מהחברה הערבית בהייטק ומייצרת תמריץ עבור החברות להעסקתם. במסגרת התוכנית, השתתפה המדינה בסבסוד של עד 30% בעלות השכר לתקופה של עד שנה וחצי, כאשר מעסיקים שקלטו יותר ג'וניורים קיבלו תוספות מיוחדות. לגלובס נודע שתוכנית זו קוצצה ב-60%, וירדה מתקציב שנתי נמוך ממילא של 15 מיליון שקל, ל־6 מיליון שקל בלבד. בנוסף, תקופת הסבסוד הופחתה לשנה אחת בלבד, מה שמוריד את האטרקטיביות בפני המעסיקים מאחר שבשנה הראשונה לעבודה, העובד עדיין לא מגיע לפרודוקטיביות מלאה.

המשרות יזלגו לחו"ל?

"במקום שהמדינה תפנים שמדובר בכלי כלכלי שמייצר החזר השקעה גבוה, מגדיל את כמות המשרות בישראל ומונע זליגה שלהן לחו"ל, המדינה מנסה להכחיד את דרך הפעולה שלנו", אומר לגלובס רמי שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד ישראל. הקרן, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לשלב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק, ובפרט נשים בדואיות ודרוזיות, אף שלחה מכתב חריף למשרד הכלכלה, בבקשה לבחון מחדש את הצעדים שננקטו.

התשובה שהתקבלה הייתה לקונית במיוחד: "בשל אילוצי תקציב הוחלט השנה לוותר על מסלול 4.17. בדומה לכך גם הקטנת מספר החודשים במסלול 4.20 (תמיכה בגיוס ג'וניורים - מ"ו) מ־18 ל־12 חודשים נבעה מאילוצי התקציב, ולצידם הרצון לאשר מספר רב של פניות". עוד הוסיפו במכתב התשובה: "אנו שמים בראש סדר העדיפויות להמשיך לפעול כדי לגבש דרכים נוספות לחזק את התעשייה".

שוורץ מוסיף: "80% מהמשרות שנפתחו בשנה שעברה על ידי חברות ישראליות מיועדות לחו"ל משיקולי עלות, ולכך התווספו גם הסביבה הפוליטית ושיקולי ביטחון. אנו מצליחים לשכנע חברות לפתוח פה עוד משרות דרך התמריצים. כעת, המדינה לוקחת את הכסף הזה, שהוא לא גדול במיוחד, שמיועד לתרום למנוע הצמיחה של המשק הישראלי ומספק החזר גבוה במיוחד, ומעבירה אותו למקומות שהם נוגדי צמיחה".

על פי דוח מצב ההייטק לשנת 2024 מטעם רשות החדשנות, נמשך תת-הייצוג של החברה הערבית והחרדית בהייטק. גברים חרדים מהווים כאחוז מעובדי ההייטק, הנשים החרדיות 1.7%, גברים ערבים 1.5% ונשים ערביות חצי אחוז בלבד.

לפי נתוני קרן פורטלנד, במהלך 5 השנים האחרונות הושמו באמצעות התוכניות של משרד הכלכלה 250 ג'וניורים וג'וניוריות מהחברה הערבית, הדרוזית והחרדית בחברות כמו אמדוקס, וויקס, מאנדיי, ואייאר ופאגאיה. בקרן מסבירים כי על כל משרת הייטק שהצליחו לאייש, נוצרות בין 2 ל־6 משרות היקפיות נוספות כך שכתוצאה נוצרו עוד לפחות כ-800 משרות במעגלים נוספים. התוכנית של הקרן משקפת אחוזי השמה גבוהים במיוחד, 92%, כאשר כ-70% מתוך המשתתפים בהכשרות הן נשים. עוד נתון שמציינת הקרן קשור ליכולת שימור עובדים בוגרי תוכנית ההשמה, כשלפי בדיקת הקרן, לאחר 4 שנים הצלחת שימור העובדים עומדת על 94%.

ההשקעה משתלמת

דוח שערכה חברת דלויט ופורסם בשנת 2021 בדק את החזר ההשקעה במסלולי התעסוקה השונים, ובהם שני המסלולים המקוצצים, וקבע שמסלול 4.17 "מציג כדאיות כלכלית להשקעת המדינה". בין היתר נמצא ששיעור החזר ההשקעה עומד על 40%, "ויחד עם התועלת הפיסקאלית מתעסוקה עקיפה הוא עומד על 95%". בנוגע למסלול 4.20, מצא הדוח כי "המסלול מייצר תועלת פיסקאלית ישירה של 2.5 שקלים על כל שקל שהושקע במסלול", כלומר שיעור החזר של כ-150%". עוד נכתב כי "הגידול באפיק ההכנסות של משתתפי המסלול איפשר ניוד חברתי של 1-2 עשירונים".

היום, תקציב המסלול לעידוד העסקת מתמחים ממגזרי מיעוט בתעשיית הטק עומד על מיליון וחצי שקל. בשנת 2023 עמד אותו תקציב על כ-2.5 מיליון שקל, ושנה לפני כן, ב-2022, על 10 מיליון שקל. המסלול הוא חלק מסך התקציב של עידוד המגזר העסקי, שעומד השנה על מעל ל-2.5 מיליארד שקל. דווקא תקציב זה גדל בהשוואה לשנה שעברה, אז עמד על 832 מיליון שקל.

יתרה מכך, בעוד קיימות תוכניות נוספות לשילוב חרדים בהייטק, כאלו המקבלות תקצוב ממשלתי גם כן, האלטרנטיבות בעבור המגזר הבדואי והדרוזי מצומצמות משמעותית. לראיה, לרשות החדשנות מספר מסלולים לשילוב חרדים בהייטק בסך כולל של 42 מיליון שקל. בתוכנית זו, נכון להיום ולפי רשות החדשנות, לא נעשה קיצוץ תקציבי מצד הממשלה.

הסיוע הממשלתי חיוני

בשנת 2022 משרד הכלכלה פרסם מחקר שבדק את מגמות התעסוקה בהייטק בקרב בני ובנות 25-35 מהחברה הערבית והחרדית בין השנים 2005-2019. הממצאים הראו שאחוז השתלבות קבוצות המיעוט עלה אך לא בקצב מספיק מהיר, והודגש הצורך להמשיך להרחיב את התמיכה באוכלוסיות בתת-ייצוג. עוד נכתב כי יש להסיר חסמים לשילוב בתעסוקה בהייטק כדי למצות את הפוטנציאל של ההון האנושי ולענות על מחסור בכוח-אדם מיומן.

בין הממצאים העיקריים כאמור של אותו מסמך, הופיעה חשיבות ההשפעה של סיוע ממשלתי ומדיניותי בתחום. "ללא הפגיעה בתקציב שלנו, היינו לאייש כ-150 ג'וניורים בתעשיית הטק המקומית בשנתיים הקרובות. לאחר החלטת הממשלה לא בטוח שנצליח לשלב עובדים בכלל", אומר שוורץ. "במצב זה, למעסיקים לא משתלם לשתף איתנו פעולה".

מייסא אלשייך, מנכ"לית מיזם לוטוס, הפועל לשילוב דרוזים בתעשייה, אומרת לגלובס כי "במשך חמש שנים זכינו לסייע לנשים שבעבר לא יכלו להשתלב בהייטק. הצלחנו במאמצים רבים להביא לשילוב של מעל 90 נשים כמפתחות תוכנה בחברות המובילות במשק". לדבריה, תוכנית התמריצים 4.17 היוותה בסיס למיזם "לוטוס", והקיצוץ בה מהווה איום ממשי לקיום התוכנית ולנשים העובדות מטעמו, כאלה שאין להן תואר הנדסי. היא מוסיפה שלאור הצעדים האחרונים של הממשלה, "נתקשה להמשיך ולשכנע מעסיקים לשלב נשים מהקהילה שלנו, כפי שעשינו עד כה".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "אגף התקציבים במשרד האוצר דרש לבטל תוכניות אלו בשל אילוצי תקציב. משרד הכלכלה, באמצעות רשות ההשקעות, ישמח בכל עת לשוב ולהפעיל תוכניות אלו ואחרות, שקוצצו אף הן על ידי אגף התקציבים באוצר בטיעון זה".