אמ;לק
זריקות ההרזייה, שמבטיחות ירידה במשקל ללא מאמץ, הן הלהיט של השנים האחרונות. מניות החברות שמייצרות אותן נסקו במאות אחוזים ויש מי שצופים שהזריקות יחוללו מהפך בשווקים שלמים, ממזון ועד תעופה. אבל משיחות עם מטופלים עולה תמונה הרבה פחות פסקנית, חלקם מספרים על הצלחה מסחררת, לאחרים הן לא עבדו ונושא חוזר הוא תופעות לוואי לא קלות כלל. וזה עוד לפני שדיברנו על הצורך להזריק מדי שבוע לכל החיים והעלויות הגבוהות.
"אני אדם אכלן, מקומות של 'אכול כפי יכולתך' מפסידים עליי, אבל עם הזריקה של אוזמפיק הקיבולת שלי פשוט ירדה", אומר גיל צלנר (41), ראש צוות במעבדת אינטגרציה בגוגל. "הצלחתי להכניס את ההמבורגר הכפול שלי, וראיתי שלא בא לי צ'יפס. באתי לקחת שווארמה, והסתדרתי בלי הפיתה. תמיד הייתי קרניבור, אבל עם מנת הבשר רציתי עוד דברים. עכשיו אני מסיים את המנה שלי ומרגיש שלא חסר לי כלום".
● כך הפכה הודו לחברתה הטובה של ישראל
● למד את השפה: הינשוף שמצליח לסחוף את העולם
● כשפתח דוכן פלאפל הוא הגשים חלום. היום הוא הפנים של אחד הגופים הכי משפיעים במשק
צלנר ירד 11 ק"ג בתוך חצי שנה, והוא ממש לא סיפור ההצלחה היחיד של הזריקה להורדה במשקל. למעשה, הרשת גועשת מפידבקים על הזריקות הללו, שהפכו לסיפור החם של השנה בעולם הרפואה, וגם של שנה שעברה, וסביר להניח שגם של השנה הבאה. "התחלתי ב־94 ק"ג ואחרי שנה ותשעה חודשים אני שוקלת 51 ק"ג", כתבה למשל בפייסבוק מטופלת באחת מתרופות ההרזיה בשוק. ככה זה כנראה כשמוצר מצליח לחבר בין שתי פנטזיות - האחת מבקשת הרזיה בלי מאמץ, השנייה מבטיחה המון המון כסף לחברות התרופות.
גיל צלנר / צילום: עדי שמאי
יריית הפתיחה בקרב על השוק הזה נורתה ביוני 2021, אז אושרה התרופה וויגובי (Wegovy) והפכה לראשונה שמיועדת באופן ספציפי להשמנה ולא רק לסוכרת. בזמן שעבר מאז, עלתה מנייתה של חברת נובו נורדיסק, שפיתחה ומשווקת את התרופה, ב־270%, והחברה נסחרת לפי שווי של 480 מיליארד דולר. החסם היחיד שלה כרגע הוא חוסר היכולת לייצר את התרופות מהר מספיק.
חברת אלי לילי, שהגיעה אחריה לשוק עם תרופה מתחרה, שנראית על פי הניסויים כיעילה קצת יותר, נסחרת לפי שווי של 869 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 319% מתחילת ההייפ. אמנם יש לציין שבתקופה זו רשמה אלי לילי גם תרופת ענק לאלצהיימר, כך שהזריקות שלה להשמנה לא אחראיות בלעדית על העליות או על השווי של החברה, אבל יש להן חלק מהותי בכך.
מלבד עליית החברות והמניות, השוק שדוהר קדימה עשוי להשפיע על תחומים רבים. כך לדוגמה, נתונים שאספה חברה המנתחת חשבוניות של רשת המזון וולמארט, ודווחו בערוץ CBS האמריקאי, מראים שאצל מי שהחלו ליטול את התרופות חלה ירידה בסל המזון הממוצע; אנליסטים אופטימים טוענים שהפחתת המשקל של כלל האוכלוסייה צפויה להגביר את הפריון במשק, שכן השמנה פוגעת בבריאות, וכך עלולה להפחית את תפוקת העובדים; יש אפילו מי שחושב שההשפעה תגיע לעולם התעופה - הטסת ציבור קל משקל יכולה לחסוך מיליוני דולרים. בקיצור, הפנטזיות כבר טסות קדימה ללא מעצורים.
ולמרות כל אלה, המציאות לא רק ורודה. החלומות של התקשורת, חברות התרופות והציבור - לא תמיד תואמות את החוויות של כלל החולים. חלק מהמטופלים אכן מרוצים, אך ללא מעט יש הסתייגויות - מתופעות לוואי ועד חוסר השפעה. "מאז שהתחלתי לקחת את התרופה אני סובלת מעייפות ויובש בפה", כתבה אחת המטופלות בפייסבוק. "לי דווקא היו שלשולים", ענתה לה אחרת. עוד מספרים על בחילות, עצירות, גרעפסים, עייפות והפרעות שינה.
מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק. החסם היחיד הוא חוסר היכולת לייצר את התרופות מהר / צילום: Shutterstock
גם אם מתעלמים מתופעות הלוואי, כשמסתכלים בקבוצות השונות ברשת החברתית מבינים שהמציאות מורכבת יותר, ומנעד ההשפעות רחב: "ירדתי 45 ק"ג ב־23 שבועות" לצד "כשלקחתי אוזמפיק בכלל עליתי במשקל"; "יש לי סוף סוף שקט בראש מאוכל" לצד "הדיכאון שלי החמיר"; "התרופה גרמה לי להפרעות שינה" לצד "לי היא דווקא העלימה הפרעות שינה של שנים"; וגם כמובן סימן השאלה לגבי האפקטיביות לטווח ארוך, או כפי שכתב אחד המטופלים: "אני מוצא שבניגוד להתחלה אני כן מושיט פתאום יד למתוקים".
בקיצור, בניגוד לחגיגה בשווקים, לא בטוח שהמציאות כבר שם. כדי לנסות להבין את המצב, דיברנו בשבוע האחרון עם כמה מטופלים. המסקנה, כך נראה, רחוקה מלהיות חד־משמעית.
"מהמר שיהיה בסדר"
תרופות ההרזיה ניתנות באמצעות זריקה שבועית ומנגנון הפעולה שלהן אינו לגמרי ברור. על פי הערכות הן עובדות על מנגנוני השימוש של הגוף באינסולין, באופן שמשפר את השליטה ברמות הסוכר בדם וגם מונע חשקים. נוסף על כך, הן כנראה עובדות ישירות על מרכזי התיאבון והרעב במוח.
את הזריקות אפשר לפגוש בכמה צורות שונות. לחברת נובו נורסדיק למשל יש שתי תרופות המחקות את הפעולה של הורמון GLP1 - אוזמפיק, שנרשמה במקור לטיפול בסוכרת אך זלגה לשימוש בהשמנה עם הזמן לאחר שהודגמה יעילותה, וויגובי, שהיא בעצם אותה התרופה אבל במינון ואריזה קצת אחרים, והיא עברה ניסויים ונרשמה ספציפית לטיפול בהשמנה. בישראל רוב הטיפול בקטגוריה זו היה עד כה עם אוזמפיק, ולאחרונה וויגובי מחליפה אותה אצל אנשים עם השמנה ללא סוכרת.
סמגלוטייד (GLP1)
מוצר: זריקות המיועדת לטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר
שמות מסחריים: אוזמפיק (לטיפול בסוכרת, ניתנה בעבר גם להשמנה), וויגובי (להשמנה)
מחיר: אוזמפיק נמצאת בסל לחולי סוכרת ועולה 400 שקל לחודש, וויגובי עולה 750־1,250 שקל לחודש
עוד משהו: בחו"ל משווקות גם תרופות נוספות דוגמת מונג'ארו (לטיפול בסוכרת) וזפבאונד (להשמנה)
התרופה של חברת אלי לילי משלבת GLP1 עם הורמון נוסף בשם GIP. יש לציין כי בארה"ב היא רשומה בשם מונג'ארו, לטיפול בסוכרת עם השמנה, וזפבאונד, לטיפול בהשמנה גם ללא סוכרת. המוצרים החדשים אמנם רשומים בישראל, אך לא משווקים עדיין וניתנים רק במסגרת ניסויים.
"זו לא תרופת קסם, אבל החוויה שלי עם אוזמפיק טובה מאוד", אומר צלנר. "זה קצת כמו מדיח כלים - אנשים קונים מדיח, ושמים בו את הכלים בלי לשטוף אותם קודם, ואז מתפלאים שהכלים לא יוצאים נקיים. אני בן אדם שהכלים עומדים אצלו במדיח כמו במסדר, וכך גם עם אוזמפיק. אני משקיע מאמץ בשמירה על אורח חיים בריא, והאוזמפיק עוזר לי. ההצלחה תלויה כנראה בשילוב של שני הדברים".
את התרופה פגש צלנר לאחר שהחל לסבול מכאבים ממשחק כדורסל, וייחס אותם לעודף משקל. "באותה התקופה קרוב משפחה שלי התחיל לקחת אוזמפיק וחיכיתי לראות מה יקרה לו. אחרי שראיתי שזה עובד בסדר אצל כמה אנשים, החלטתי לנסות גם בעצמי. פניתי לקופת החולים, ובגלל ששקלתי 130 ק"ג, עמדתי בקריטריון ה־BMI".
היו תופעות לוואי?
"בהתחלה היו קצת בחילות, אולי זה אפילו היה פסיכוסומטי. עכשיו אין לי כלום, ואפילו נעלמו הבחילות שפעם הייתי סובל מהן בנסיעות וטיסות. לא הרגשתי שום השפעה פסיכולוגית.
"לפני חודש משרד הבריאות העביר את כל מי שלוקח אוזמפיק ואינו סוכרתי לוויגובי, שלא נמצאת בסל הבריאות. נכון שהמחיר גבוה יותר, אבל זו הבריאות שלי. לקחתי את המרשם בחשש מסוים - אף פעם אי אפשר לדעת איך תרופה שונה עובדת, אבל בינתיים זה מרגיש אותו הדבר. אני קונה את המזרק של 2.4 מ"ג ומוציא מתוכו כל פעם מ"ג אחד".
אתה שוקל להמשיך לקחת את התרופה כל החיים?
"אין סיבה שלא. כן, קשה לדעת מה יהיה בטווח הארוך. אני מהמר שיהיה בסדר. מדברים על ירידה במסת שריר, אבל אני מרגיש יותר שרירי, שהתחזקתי, והכאבים שלי אחרי הכדורסל נעלמו".
"הפכתי לעבד של החברה"
אך כאמור, יש גם מי שהחוויה שלהם עם האוזמפיק הייתה פחות טובה. "הגעתי לאוזמפיק אחרי שניסיתי כל דבר", אומרת דנה (שם בדוי, 40), עורכת דין מאזור המרכז. "עשיתי דיאטת נום, תוכנית חצי שירה, השיטה של סיון אופירי, אתגר ללא סוכר. כל מי שהציע משהו בתחום המשקל קיבל את הכסף שלי. שום דבר לא עזר. אני רואה את עצמי כאדם שלא חסר לו כוח רצון, אבל זו התמכרות ככל ההתמכרויות".
איך נחשפת לאוזמפיק?
"התוודעתי לתרופה מפוסט של מכרה בפייסבוק. דיברתי עם הרופאה והדיאטנית, וכיוון שכבר הייתי מאובחנת בטרום-סוכרת, וגם הייתה לי היסטוריה משפחתית, אישרו לי אוזמפיק. מהרגע הראשון חוויתי את תופעות הלוואי שכללו שלשולים, הקאות, בחילות וגרעפסים מטורפים לאורך היום. הייתה לי נשירת שיער נוראה. נוסף על כך, הרגשתי חלשה. אני דווקא אישה פעילה, אוהבת לרוץ, ופתאום לא רציתי לעשות שום ספורט, היה לי חוסר חשק מוחלט לפעילות וגם חוסר חשק מיני. בכלל, החשקים היו מעומעמים, וכך גם החשק למתוק. עדיין רציתי מתוק, אבל לא היו לי בינג'ים. יכולתי לעצור את האכילה אחרי זמן קצר".
האוזמפיק היה שונה מניסיונות אחרים?
"כן, אפקט ההרזיה נמשך כל עוד נטלתי את התרופה, ולכן המשכתי המון המון זמן. ירדתי 20 ק"ג תוך כדי שאני מקיאה בכל צחצוח שיניים, השיער שלי נושר ואני סובלת מאוד. אבל התנחמתי בעובדה שאני מרזה".
אלא שיום אחד פשוט נמאס לה. "אמרתי לעצמי - האם אני באמת רוצה את זה או שאני עבד של החברה שרוצה לראות אותי רזה? הרי כשאני לא לוקחת את התרופה הזאת אני עושה ספורט. מי אמר שזה פחות בריא?".
דנה הפסיקה ליטול את התרופה, והכול חזר, כאילו כלום לא השתנה. "בתוך כמה חודשים עליתי הכול בבום, פלוס חמישה ק"ג, שום יכולת לעצור. הבינג'ים חזרו בקטע אחר. אחרי כמה חודשים זה התייצב, אבל בלי שום יכולת לרדת עוד פעם. לפחות חזרתי לספורט ולכל מה שקשור בחשק, והשיער שלי הבריא.
"התייעצתי עם הרופאה שלי לגבי ההמשך, חשבנו על ניתוח. כשהגיעה וויגובי לארץ, הרופאה הציעה לי לנסות מינון מאוד נמוך, 0.3 מ"ג, אף שבדרך כלל מתחילים מ־0.5 מ"ג, ולראות מה קורה".
למרות שוויגובי מכילה את אותם החומרים כמו אוזמפיק, ההרגשה של דנה שונה לגמרי. "התחלתי עם המינון הנמוך מאוד לפני חודש. ההנחיה של הרופאה שלי הייתה שזה כנראה לא ישפיע ויש להעלות את המינון בהדרגה, אבל להפתעתי זה השפיע. כרגע אני רואה תוצאות בלי תופעות לוואי".
ואיך התחושות שלך בהיבט הרגשי?
"כמו אדם שהיחס שלו לאוכל הוא נורמלי, כזה שאומר 'אני לא אוכל את הוופל הזה, כי עכשיו אכלתי סוכרייה'. פתאום גם אני שוכחת לאכול. מצב הרוח שלי טוב והלוואי שזה רק יימשך ככה. זה אמור להיות אותו החומר, אבל ההשפעה שלו עליי היא אחרת".
התחושה של "שכחתי לאכול" משתקפת גם מהדברים שכתבה אחת המטופלות בפייסבוק, אך היא ציינה שזה עשוי לייצר תופעה הפוכה. "עם וויגובי ההרגשה הייתה שאפשר להפסיק להתעסק עם אוכל, אבל עם הזמן התפתחה תופעה שבה אם לא אכלתי כל היום, אני יכולה לפצות את עצמי בקרפ עם נוטלה. זו אולי הקצנה אבל הכיוון ברור, ובסוף הירידה במשקל הפסיקה".
בחברות התרופות כבר עובדים על הדבר הבא
השילוב בין תופעות הלוואי הבלתי נסבלות, הצורך לקחת את התרופות לכל החיים והחשש כי לאחר פרק זמן כלשהו הן הופכות פחות אפקטיביות, הוביל את החברות לנסות לפתח דורות חדשים, להמשך הדרך.
התקווה היא שבזכות המידע הנאסף משימוש בתרופות הללו יתרחשו פריצות דרך נוספות בהבנת המנגנונים המובילים להשמנה, שיובילו לפיתוח תרופות נוספות.
כמה מוצרים כאלה כבר נמצאים בצנרת, ביניהם שילובים של GLP1 ו־GIP עם הורמונים נוספים כמו גלוקגון ואמילין. מטרת השילוב היא לשפר עוד יותר את האפקט, להפחית תופעות לוואי וגם להוות חלופה אם ההשפעה של תרופה מסויימת באדם מסויים תפוג.
בנוסף, בחברות התרופות עובדים כיום על גרסאות לבליעה של התרופות, במקום הזריקה, וגם על זריקות פחות תדירות, למשל כאלה הניתנות פעם בחודש. תרופה נוספת בשם Bimagrumab אמורה לשפר את היכולת לשמור על מאסת שריר, תוך כדי הטיפול בתרופות ההרזיה. חלק מהתרופות כבר נמצאות בשלב השלישי של הניסויים הקליניים כך שהן עשויות להגיע לשוק תוך שנים ספורות.
"לא לבעלי לב חלש"
אחד הדברים שחזרו על עצמם במהלך השיחות והעדויות היו תופעות הלוואי. "זה לא לבעלי לב חלש. בימים הראשונים אחרי כל זריקה היו לי גם עצירויות וגם שלשולים", אומרת קלייר (שם בדוי, 39), עובדת הייטק, שהגיעה לוויגובי בתחילת המלחמה. "החלטתי לקחת את התרופה כי הרגשתי שאני מאבדת שליטה. נכנסתי למצב שבו כל הזמן חשבתי רק על אוכל. זה כילה את הכוחות שלי ברמה שלא יכולתי להתמודד יותר. כמעט מהרגע הראשון שהזרקתי העיסוק הכמעט אובססיבי במזון פחת. גם בעלי אמר שהוא שם לב שאני אוכלת פחות ומסודר".
אלא שאז כאמור החלום החל להיסדק. "מזל שאני יכולה לעבוד גם מהבית כי בהתחלה הייתי כל הזמן בשירותים. אם הייתי, נניח, מורה, הטיפול הזה לא היה אפשרי בשבילי". בהמשך היא החלה לקחת את התרופה בימי חמישי, כדי שתוכל להתמודד עם התופעות במהלך סוף השבוע. "בשלב הזה עדיין חשבתי שזה לגמרי שווה את זה. נניח, יצאנו לנופש במלון 'הכול כלול', אכלתי שלוש ארוחות מסודרות וגם שתיתי קצת אלכוהול, וכשחזרתי ראיתי שהמשקל שלי לא השתנה. הייתי מרוצה מאוד גם מהתהליך וגם מהתוצאה".
תוכנית הטיפול שהתווה לה הרופא כללה העלאה הדרגתית של המינון, כדי למקסם את ההשפעה. "במינון של 1 מ"ג תופעות הלוואי הפכו בלתי נסבלות. היו לי בחילות וחולשה ברמה של שפעת קשה. ביום השני או השלישי אחרי הזריקה פתאום התעוררתי באמצע הלילה עם כאבי בטן מטורפים, ומצאתי את עצמי מקיאה ומשלשלת בו זמנית. אמרתי לעצמי שאני אתרגל, אבל התופעות נמשכו. מהההזרקה הבאה אני חוזרת שוב לחצי, ואמשיך עם זה עד שאספיק לרדת במשקל, ואז אנסה להעלות את המינון שוב. התחלתי ממשקל של 104 ק"ג, והיום, אחרי שלושה חודשים, אני ב־90 ק"ג. אני רוצה להגיע ל־70".
עם תופעות הלוואי שהיו גם במינון הנמוך את מרגישה שתוכלי להמשיך בטיפול באופן כרוני?
"אם אגיע למשקל היעד שלי, אזריק לפחות עוד חצי שנה עד שנה כדי לשמר את התוצאה. אחר כך אני לא יודעת".
"מאבק ארוך שנים"
מטופלת נוספת שלוקחת את התרופות היא טובה גורן (71), אחות בחברת הסיעוד טל אור ברחובות. בדרך לשם היא עברה לא מעט תלאות - ניתוח טבעת, ניתוח בריאטרי ועוד. "המאבק שלי עם עודף משקל הוא ארוך שנים. עשיתי ניתוח וירדתי 50 ק"ג, אבל אחרי כמה שנים פתאום הייתה קפיצה במשקל. באותה התקופה האוזמפיק נכנס לראשונה לארץ והרופאה שלי המליצה. אני מטופלת באוזמפיק כבר ארבע שנים, וירדתי כ־10% מהמשקל שלי, כלומר כשמונה ק"ג נוספים. מדדי הסוכרת ולחץ הדם שלי מצוינים".
טובה גורן / צילום: יובל אלפנט
איך התרופה השפיעה על היחס שלך לאוכל?
"אני מכירה את הירידה הזאת בחשקים גם מהניתוח, אבל בשלב מסוים התיאבון והחשק חוזרים. מאז האוזמפיק החשקים ירדו לאפס. זה לא אומר שאני לא אוכלת מתוק, אני לא אשקר לך. אבל פעם הייתי מתחילה ולא יכולה להפסיק. מאז האוזמפיק, אחרי שורה (של טבליית שוקולד - ג"ו) אני לא מסוגלת יותר. לפעמים אני מרגישה שאין צורך, שאני יכולה לוותר גם על השורה.
"אם אני לא חושבת באופן פעיל שאני צריכה לאכול, אני יכולה גם לא לאכול בכלל. אבל אני במודעות לצורך לאכול שלוש פעמים ביום ארוחות מסודרות, ולפעמים בערב מנשנשת פירות, גם לא בכמויות".
לא הייתה פגיעה בחשקים אחרים?
"חשק לטייל בעולם עדיין יש לי, והחשק לשופינג דווקא עלה. בהתחלה זה אפילו היה באופן שגרם לי לחשוב שהחלפתי התמכרות בהתמכרות. אולי זה קרה כי הייתה חסרה לי ההנאה לאכול, אבל האמת היא שלא כל כך נהניתי לאכול, בטח לא להיות סוכרתית. מבחינת ספורט המצב השתפר. פעם לא הייתי יכולה ללכת 20 מטר. היום אני הולכת עשרה ק"מ במישור בלי בעיה".
היו תופעות לוואי נוספות?
"האמת? כלום כלום. בעצם, כשרק התחלתי היו לי גזים, כאבי בטן והלכתי לשירותים בתדירות גבוהה, אבל עם הזמן זה התאזן והיום אין כלום, גם לא שינוי במצב הרוח. אני מכירה כאלה שהתחילו והפסיקו, בגלל תופעות הלוואי או כי זה פשוט לא השפיע. למזלי אני בקבוצה השנייה.
"נכנסתי לקבוצת מעקב של משרד הבריאות שעושה עליי את כל הבדיקות פעמיים בשנה. ככה אני יודעת שאני בסדר גם מבחינת מסת שריר וגם מבחינת ספיגת הסידן. העובדה שאני בקבוצה הזאת, גם היא תורמת להצלחה שלי, כי אני רוצה להוכיח את עצמי בכל בדיקה".
השמנה לעניים בלבד?
אחת הסוגיות שמטרידות את המשתמשים בוויגובי, שכאמור החליפה לאחרונה את האוזמפיק, היא העובדה שהתרופה לא נמצאת בסל והעלויות שלה מגיעות ל־1,250-750 בחודש. זאת לעומת האוזמפיק, שעולה 400 שקל. "אני מרגישה שהחיים שלי הפכו למרדף אחרי תרופות", כתבה ברשת החברתית אחת המטופלות. בכלל, הרשת מלאה בתגובות שמנסות לפצות על כך: "אני יכולה להזריק פעם בשבועיים כדי לחסוך בעלויות?", שאלה מישהי. "החברות אומרות שתוקף המזרק הוא חודש. הרופא אמר לי שאני יכולה לשים במקרר וזה יחזיק לארבעה חודשים", כתבה אחרת.
דנה, שכאמור משתמשת בוויגובי, מציינת שהיא קונה באופן פרטי מזרק ב־1,200 שקל, אבל המינון הנמוך שהיא לוקחת מקל במעט את ההוצאות. "יידרשו לי כמעט חודשיים לסיים מזרק של 2.4 מ"ג. זה נראה לי מחיר סביר לשלם עבור הרזיה. ממילא לאכול הרבה זה יקר, וגם הבגדים. אם ההשפעה ממשיכה כמו עכשיו, אני מוכנה לקחת את זה לכל החיים, כי מפחיד אותי לעלות שוב.
"מובן שיש אנשים שאין להם גם 600 שקל בחודש. אולי יבוא יום והשמנה תהיה הסימן הבולט ביותר להבדל בין־מעמדי".
כתבות
ני"ע
