נתניהו ושמחון דוחפים לביטול העלאת המע"מ בשל מבצע חלוקת הדיבידנדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון דוחפים לביטול העלאת המע"מ ל-18%, שאמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025 - כך נודע לגלובס. בתוכנית שהכין ראש המועצה הלאומית לכלכלה שמחון, ושזוכה לתמיכת נתניהו, מוצע להשתמש בהכנסות הצפויות למדינה מהמבצע לשחרור רווחים כלואים, שאותו הוא מקדם, כדי לבטל את העלאת המע"מ, שכבר אושרה כחלק מתקציב המדינה בחודש מרץ האחרון.

● בלעדי | כך משרד האוצר יאלץ חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס
● ניתוח | בזמן מלחמה: בורסת תל אביב חזרה לרמת שיא של כל הזמנים. איך זה קרה? 

העלאת המע"מ בשיעור של 1% אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ-7 מיליארד שקל בשנה. במקביל, מבצע הדיבידנדים מוערך בהכנסות מס מיידיות בהיקף של כ-5-10 מיליארד שקל לפי הערכות משרד האוצר, או אפילו 20 מיליארד שקל להערכתו של שמחון. כלומר, ההכנסות מהמבצע לשחרור רווחים יוכלו להחליף, לפחות לשנה אחת, את ההכנסות הצפויות מגזירת המע"מ.

תוכנית הדגל של האוצר

העלאת המע"מ הייתה תוכנית הדגל של משרד האוצר במסגרת תקציב המלחמה המעודכן, כצעד מאזן לעלייה הצפויה בהוצאות הביטחון בעתיד הנראה לעין. סוכנויות דירוג האשראי ציינו אותה לטובה, כפקטור נגד הורדות דירוג נוספות. כעת, המחשבות על סיבוב הפרסה עלולות להציג את המדיניות הכלכלית של ישראל באור מאוד בעייתי.

ההצעה החדשה היא שיא חדש בחזרתו של שמחון לעמדת השפעה דומיננטית בעיצוב המדיניות הכלכלית של הממשלה. לאחר תקופה של שקט יחסי בתקציב הקודם, שמחון עומד כעת מאחורי קידום מספר מהלכים מרכזיים, שהמשותף להם הוא מתן הטבות מס לציבור: התוכנית לתמרץ שחרור דיבידנדים במס מופחת, ביטול העלאת המע"מ, והכוונה לאפשר לציבור משיכה מוקדמת של כספי קרנות ההשתלמות בקנס מופחת.

גורמים בכירים במשרד האוצר מעריכים כי המעורבות המוגברת של שמחון נובעת מהלחץ הגובר על ראש הממשלה נתניהו למצוא מקורות הכנסה חדשים כדי להימנע מהעלאות מסים נוספות. בעוד ששמחון הציע מבצע דיבידנדים גם במסגרת התקציב הקודם שאושר, ועמדתו לא התקבלה בגלל התנגדות האוצר, נראה כי הפעם נתניהו נוטה יותר לאמץ את הרעיון.

מה השתנה מאז? בתקציב 2024 המוקד היה הגדלת תקציב הביטחון בסכומי עתק. העלאות מסים מיידיות לא היו במוקד הדיונים, גם מתוך הבנה שיש להימנע מגזירות כלכליות בעיצומה של הטלטלה שעבר המשק עם פרוץ המלחמה. לאוצר היה ברור שתקציב 2025 יצריך כבר התאמות כבדות יותר, והכינו שם תוכנית קיצוצים וגזירות בעשרות מיליארדי שקלים. קידום תוכניות אלה, אגב, התעכב בשבועות האחרונים, בשל המתנה ארוכה ומתמשכת לפגישה בין נתניהו ובין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ושמחון עצמו, שאמורה להתקיים סוף כל סוף השבוע ביום שני.

"המצב הכלכלי טוב"

בשיחה עם גלובס, שמחון הסביר את המהלך המפתיע: "הממשלה נמצאת כעת במצב שבו הגירעון שלה הרבה יותר גדול ממה שיהיה בשנים הקרובות. זה בדיוק הזמן למצוא אפיקים שיכניסו לנו כסף באופן וולונטרי, במקום להטיל מסים. כמעט אף אחד לא חולק על כך שהעלאת מע"מ פוגעת בפעילות הכלכלית. אז במקום זה, בואו נאפשר לאנשים לשלם דיבידנדים במס מופחת, וכך נייתר את הצורך בהעלאת המע"מ".

מעבר למע"מ, האיש הקרוב ביותר לראש הממשלה במעגל הכלכלי מתנגד להעלאות מסים אחרות כחלק מתקציב 2025, בניגוד מוחלט לתוכניות האוצר. "חייבים להימנע מזה", הוא אומר. "הגירעון הוא ברמות נסבלות. כל עוד אנחנו רואים אופק לירידה שלו, מסביבות 6.6% השנה לכ-5% בשנה הבאה, ומתחת לזה בשנה שאחריה - זה תוואי שאפשר בהחלט ללכת אליו ללא העלאת מסים".

הגירעון אכן אמור לרדת ל-5.2% תוצר בשנה הבאה, לפי הנומרטור של האוצר. אלא שהחישוב הזה משקלל בתוכו גם את ההכנסות הצפויות מהעלאת המע"מ, בשווי של כ-0.4% תוצר, שאותן מתכוון שמחון לגרוע. יתרה מכך, הנוסחה היבשה אינה מביאה בחשבון חלק מהתוספות הצפויות לתקציב הביטחון, שטרם נקבעו. לכן מציעים להעביר באוצר חבילת קיצוצים וגזירות בהיקף של 30 מיליארד שקל לפחות, במטרה להתכנס בסופו של דבר לגירעון של פחות מ-5%. גם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ציין בעבר כי העלאת המע"מ נחוצה להתכנסות התקציב.

בתגובה לכך משיב שמחון: "יכול להיות שנצטרך למצוא מקום לקיצוצים אחרים, עוד מוקדם לדעת. אבל מבצע לשחרור רווחים כלואים יוריד בצורה מאוד משמעותית את הצורך בהעלאות מסים. אני חושב שזה יניב למדינה הכנסות בשווי של כ-1% תוצר - כ-20 מיליארד שקל. כפי שהדברים נראים כעת, המצב הכלכלי טוב ואין צורך בהעלאת מסים, אבל יכול להיות שאני אתבדה. צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק". עוד מבהיר שמחון, כי לפני המלחמה הוא מעולם לא קידם מבצע שחרור דיבידנדים, אם כי "תמך פסיבית" במבצעים קודמים, כמו זה שהתקיים ב-2017.

בנוגע לשחרור מוקדם של קרנות ההשתלמות, מסביר שמחון כי המהלך לא נועד לייצר הכנסות למדינה, אלא "להקל על הציבור שסובל מעליית הריבית, ובעיקר משלמי המשכנתאות". הוא מסביר את הרציונל כך: "יש מצב אבסורדי שבו המדינה כופה חיסכון קצר-טווח עם תשואה נמוכה על האזרחים שלה. מצד שני, אותם אנשים לפעמים מוצאים את עצמם משלמים ריבית גבוהה לבנקים על האוברדראפט שלהם, ולפעמים אפילו נמצאים במצוקת נזילות. התשואה הממוצעת בקרנות השתלמות נטו עומדת על כ-5%. יש הרבה אנשים שעכשיו נמצאים באוברדראפט ומשלמים עליו 11% ריבית. זה לא יעיל, זה לא סביר".