סיבוב הפרסה של יריב לוין: התיקון המרוכך להלכת אפרופים הפך לשינוי דרמטי

בינואר השנה עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק הממשלתית שמקדם שר המשפטים יריב לוין לתיקון חוק החוזים, כך שהלכת אפרופים, שעליה אחראי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, תבוטל לגבי "חוזים עסקיים". לוין מנסה לתקן את ההלכה כבר משנת 2011. הוא תיקן בעבר את החוק, אך היה זה תיקון מינורי שלא הביא לשינוי.

● בגרסה מרוככת: המהלך של יריב לוין לשינוי דיני החוזים מתקרב לאישור סופי
● פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

ההצעה שלוין מקדם הגיעה לוועדת החוקה לדיון לקריאה שנייה ושלישית, והשבוע שינו לוין וח"כ שמחה רוטמן, במסגרת סמכותו כיו"ר הוועדה, את הנוסח המוצע בצורה מהותית ודרמטית. כך, במקום שהפרשנות הצרה, לפי לשון החוזה בלבד, תחול רק על חוזים עסקיים עם מחזור עסקים מסוים - היא תחול על כלל החוזים שקיבלו ייעוץ משפטי.

המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה במשםרד המשפטים, שבראשה עומדת המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס, מתנגדת לנוסח החדש. המחלקה ניסחה ותמכה בהצעה המקורית, לאחר התייעצות נרחבת עם גורמים בשוק מהאקדמיה ועם עורכי דין ותיקים מהשוק הפרטי. מומחים לדיני חוזים מזהירים מפגיעה בחלשים וממניעת אפשרות מבית המשפט לסטות מלשון החוק לעשיית צדק. גם המומחים שהגיעו לוועדה לא תמכו בנוסח החדש.

המשמעות של ההצעה החדשה היא הרחבה דרמטית של ביטול הלכת אפרופים, כך שלא ניתן יהיה לסטות מלשונם של חוזים. עמדה זו משקפת את תפיסת העולם של לוין ורוטמן לשמרנות משפטית ולהגבלת שיקול-הדעת של בית המשפט. הנימוק המרכזי הוא להביא ודאות לשוק. הגישה דומה לעמדתם להגבלת כוחו של בית המשפט בהתערבות בעבודת הממשלה, כפי שהיה בחוק לביטול עילת הסבירות, שנפסל בבג"ץ.

כל החוזים שקיבלו ייעוץ

חוק החוזים קובע היום כי חוזה יפורש לפי "אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. אולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. לפי הלכת אפרופים ופסיקה שבאה אחריה, כדי לפרש חוזה, על השופט לבחון את כוונת הצדדים באופן תכליתי, באמצעות בירור כוונתם של הצדדים, מבדיקה משולבת של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד.

לפי הצעת החוק הממשלתית, חוזה עסקי יפורש לפי לשונו בלבד, למעט במקרים חריגים. חוזה עסקי הוגדר כחוזה שלגביו התייעצו הצדדים עם עורך דין, ולעסק יש מחזור שנתי של למעלה מ-4 מיליון שקל, או ששווי העסקה מעל 15 מיליון שקל. לפי ההצעה ניתן יהיה לסטות מלשון החוזה, אם דבקות בו תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שיש סתירה בין הוראות שונות. חוזה שהמדינה צד לו, והוא בעל השלכה כלכלית משמעותית, הוחרג ולא ייחשב לחוזה עסקי. חידוש נוסף הוא בכך שהצדדים לחוזה עסקי רשאים לקבוע באיזה אופן יפורש ההסכם במקרה של מחלוקת, ומהן הראיות שיהיו קבילות לצורך פרשנותו.

לפי ההצעה של לוין ורוטמן, כל הנוסח של משרד המשפטים נמחק, ובמקומו הוצע כי כל חוזה שהצדדים קיבלו ייעוץ משפטי לפני כריתתו - "לא יפורש בניגוד ללשונו". במקרה של עמימות הוא יפורש בהתאם ל"אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות 'האובייקטיביות' של כריתתו". קביעת יחס המשקל של לשון החוק ונסיבות העניין תתבסס, לפי ההצעה החדשה, בין היתר על פערי הכוחות בין הצדדים או יחסי אמון מיוחדים, מידת הפירוט של החוזה, הניסיון המקצועי של הצדדים, מידת הייצוג שקיבלו וקיומה של הסכמה בדבר פרשנות החוזה.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, אמר בדיון כי יש לקונה בניסוח בנוגע לאומד דעת הצדדים. "ככל שהכוונה היא להסתכל רק על הלשון, ולהתעלם מהכוונה מאחוריה, אנחנו לא מכירים דבר כזה בשיטות המשפט השונות ובמדינות השונות".

ח"כ רוטמן השיב: "אומד דעת הצדדים, ככל שלא בא לידי ביטוי באמירה או כתיבה, לא מעניין. דעת הצדדים כפי שבאה לביטוי במעשה הייתה להתקשר בחוזה, ויש לי עניין כמדינה לתת תוקף לדעתם".

פרופ' אורי בן אוליאל, מרצה לדיני חוזים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהשתתף בדיון בוועדת החוקה, אומר כי העקרונות בהצעה החדשה "משקפים חשדנות כלפי בית המשפט ויכולתו לשקול שיקולי צדק. התיקון משקף תפיסה רחבה שמבקשת לקדם ודאות משפטית תוך צמצום שיקול-הדעת השיפוטי".

לדבריו, הנוסח עלול להביא לפגיעה באוכלוסייה מוחלשת. "לשון החוזה לא משקף בהכרח את כוונת הצדדים ביחס לכלל החוזים. למשל, חוזה קניית דירה שצד לו הוא עולה חדש או קשיש, ייתכן שכלל הנסיבות תלמדנה טוב יותר על כוונת הצדדים". מדובר לדוגמה בהתכתבויות בין הצדדים או בהתנהגותם במהלך הקשר ביניהם.

"פתח לפגיעה בחלשים"

ההצעה כה רחבה, שהיא כוללת אפילו חוזים אחידים. בנוסח הממשלתי, החוזים האחידים הוחרגו בשל פערי כוחות בין הצדדים. חוזים אלה הם החוזים שאנחנו חותמים עליהם ביום-יום. למשל, חברות אינטרנט, פתיחת חשבון בנק ואף רכישת דירה בפרויקט. בחוזה אחיד התנאים קבועים מראש על-ידי צד אחד, שמשתמש באותו חוזה להתקשרויות עם אנשים רבים. בית המשפט מוסמך לבטל תנאי מקפח שנותן יתרון בלתי סביר.

פרופ' עלי בוקשפן, מומחה לדיני חוזים מאוניברסיטת רייכמן, אומר כי אחת הבעיות המרכזיות בנוסח החדש היא שחוזים אחידים יפורשו רק לפי לשונם. "ההצעה פותחת פתח ניכר לפגוע באוכלוסיות מוחלשות שלא בקיאות בניסוח משפטי. צמצום הפרשנות ללשון החוזה צריך להתייחס לאוכלוסיות מיומנות וחזקות". 

לדבריו, "אמירה שלפיה לשון החוזה לבדה היא החשובה, ולא הנסיבות, עשויה לפעול כמו בומרנג, ככל שמדובר בחוזים שבהם הצדדים אינם שווי מעמד וכוח, ולא הבינו מה עומד מאחורי המילים".

פרופ' בן אוליאל מוסיף כי יש חשש מניצול לרעה במערכות יחסים המאופיינות בפערי כוחות משמעותיים. "הצד החזק לעסקה עלול לנסח את החוזה באופן שפוגע ממשית בצד החלש, מבלי שלבית המשפט יש שיקול-דעת לסטות מהלשון הברורה".

לחשוף את כוונת הצדדים

ח"כ רוטמן טוען כי מספיק שיש אפשרות לבית המשפט לבטל תנאי מקפח כדי להגביל את בית המשפט בפרשנות חוזה אחיד. "בחוזים אחידים, לשון החוזה הברורה אינה בהכרח משקפת את כוונת שני הצדדים", אומר בן אוליאל. "היא עשויה לפגוע לרעה באופן ממשי ולא צודק בצד החלש. אומנם חוק החוזים האחידים מאפשר לבית המשפט לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד - אבל כללי הפרשנות מאפשרים חשיפה של כוונת הצדדים להבדיל מביטול התנאי".

בדיון שהתקיים אמרה עו"ד יערה למברגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה: "מובן שיש להחריג את החוזים האחידים. בחוזה אחיד הנחות הבסיס, שיש שני צדדים שכתבו את החוזה, לא מתקיימות. הייצוג המשפטי מאוד חשוב, אך הוא לא יכול להיות הכלל היחיד".

גם ד"ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ביקר זאת בוועדה: "העובדה שזה חל גם על חוזה אחיד, זו בעיה גדולה. הלקוחות כמעט לא קוראים את החוזים האחידים. לומר שללשון החוזה יהיה משקל מכריע אם במקרה יש לי עורך דין שאני מתייעץ איתו, זו בעיה".

ח"כ גלעד קריב מהעבודה, חבר ועדת החוקה, אמר לגלובס: "ההצעה החדשה לוקחת אותנו לאחור עשרות שנים, בניגוד למגמות בדיני חוזים בעולם. לא היה שום גורם בוועדה שתמך בשינוי. נדרוש למצות את הדיון. אם הנוסח יישאר, נגיש הסתייגויות, כי זה חוק גרוע. הנוסח החדש שלו נותן עוצמה לצדדים מנוסים ופוגע באזרחים".