האם גדעון סער הקים את מתקן הכליאה בחולות בפחות מחודש?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: גדעון סער
מפלגה: הימין הממלכתי
תוכנית: חמש, 103FM
תאריך: 2.7.24
ציטוט: "אני הקמתי את מתקן הכליאה בחולות, לקח לי פחות מחודש להקים את המתקן הזה"
ציון: מטעה

שחרורו של מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא, מהכלא הישראלי לרצועת עזה, יצרה סערה וחילופי האשמות בין גורמים פוליטיים וביטחוניים. אחת הטענות שעלו כנגד הממשלה היא שחרף האזהרות בעניין מצוקת מקומות הכליאה, הדרג המדיני לא טרח לייצר פתרונות וחלופות שיעניקו לה מענה. מי שהיה שותף לביקורת היא חה"כ גדעון סער, שבראיון לאריה גולן ובן כספית ב-103FM, השווה זאת לתקופת כהונתו כשר הפנים. "עם כל הכבוד לתחרות העולמית בגלגול האחריות בתוך הממשלה, יש פה דבר הרבה יותר עמוק שהממשלה נכשלת בו הרבה מאוד זמן", אמר, "אני הקמתי את מתקן הכליאה בחולות - לקח לי פחות מחודש להקים את המתקן הזה, הוא איכלס אלפי מסתננים. אמנם בסוג של מתקן פתוח, אבל יש אפשרות".

האמנם הצליח סער בתפקידו כשר הפנים להקים מתקן כליאה תוך זמן כה קצר?

ראשית, להתגלגלות הקמתו של מתקן חולות. חוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ- 60 ימים. בעקבות הההגירה המאסיבית של עשרות אלפי מסתננים לישראל, חוקקה הכנסת את תיקון מספר 3' לחוק למניעת הסתננות, שביקש להתמודד עם התופעה. עיקרו של התיקון הינו סעיף 30א, שנחקק כהוראת שעה, וקבע כי ניתן להחזיק מסתנן במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים. כנגד חוקתיות הסעיף הוגש בג"צ אדם, ובו קבע הרכב מורחב של תשעה שופטים כי מדובר בהסדר שאינו חוקתי, נוכח פגיעתו הלא מידתית בזכות לחירות.

בעקבות פסילת תיקון 3, ובתוך כחודשיים, התקבל בכנסת תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, שנועד למצוא חלופה. עיקרי התיקון היו שניים: האחד, סעיף 30א לחוק, שהוכרז כבלתי חוקתי בפרשת אדם, נחקק מחדש כך שהתקופה המרבית המותרת להחזקה במשמורת מכוחו קוצרה משלוש שנים לשנה אחת.

שנית, בסעיף 8 לתיקון, הוחלט להקים בהוראת שעה מרכז שהייה למסתננים, שאליו יהיה ניתן להעביר כל מסתנן שנמצא קושי לגרשו. עוד קבע החוק כי למסתננים נתונה האפשרות לצאת ולהיכנס במרבית שעות היממה, וכן כי המרכז יספק "תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה". החוק הונח לראשונה על שולחן הכנסת ב-20.11.2013, ובסופו של דבר עבר קריאה שנייה ושלישית, ביום 9.12.2013.

עוד בטרם עבר החוק, ב-24.11.2013 כבר התקבלה החלטת ממשלה שעניינה "תכנית משולבת ומתואמת לטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית", ובה הוחלט "להטיל על משרד הביטחון להשלים הקמתו של מרכז שהייה פתוח למסתננים (להלן - המרכז) ב"חולות", לרבות האישורים הנדרשים לאכלוסו, עד ליום 12.12.2013 (...) באופן שיאפשר את הפעלתו המיידית". עוד החליטה הממשלה על קיצוץ מן המשרדים השונים כדי לממן את הפעלת המתקן.

בהתאם לנדרש בתיקון מס' 4 לחוק, ביום 11.12.2013, כשלושה ימים לאחר העברת החוק, פורסם צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הכרזה על מרכז שהייה למסתננים) (הוראת שעה), התשע"ד-2013, ובו הכריז השר לביטחון פנים על מתקן "חולות" כעל מתקן שהייה למסתננים לפי פרק ד' לחוק. כפי שמתואר בבג"צ איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ' ממשלת ישראל, שהוגש נגד תיקון 4 לחוק,

יום לאחר פרסומו של צו ההכרזה על מתקן "חולות" (ביום 12.12.2013) החלה רשות האוכלוסין וההגירה להעביר את המסתננים שהוחזקו במשמורת וטרם שוחררו למרכז השהייה "חולות".

בסך הכול, עלות הקמת המתקן הסתכמה ב-320 מיליון שקלים, בנוסף ל-200 מיליון ש"ח שהוקצו מדי שנה להפעלתו, והוא נועד לאכל כ-3,300 מסתננים בו זמנית. על פי תשובת שב"ס לבקשת חופש מידע שהגיע לעיתון הארץ, ההוצאות כללו 66 מיליון שקלים מדי שנה לשכר הסוהרים והחזקת הסגל.

אז סער אכן הצליח להקים את מתקן חולות, בתוך זמן קצר במיוחד - כחודש בלבד מאז הונח החוק על שולחן הכנסת, ובתוך שלושה שבועות מאז התקבלה החלטת הממשלה בנושא.

עם זאת לכך יש להוסיף מספר סייגים - ראשית, כפי שעולה מהבדיקה, הקמת מתקן חולות היא פרי מאמץ ממשלתי שכלל חקיקה והחלטות ממשלה. ואילו באשר למצוקת מקומות הכליאה, כפי שעלה מסאגת שחרור מנהל בית החולים שיפא, כמעט ולא נערכה עבודת מטה יסודית בנושא. כאן ראוי לציין שב-17.4 התקבלה החלטת ממשלה שכותרתה "שינוי סדרי העדיפויות הממשלתיים לטובת הקמת מקומות כליאה לאור מלחמת חרבות ברזל", אך זו הוסיפה כ-936 מקומות כליאה בלבד.

נוסף על כך, כאשר פנינו לשב"ס על מנת לוודא האם המתקן אכן הוקם תוך משך הזמן המדובר, התקבלה תשובה אשר האירה זוית נוספת: "עפ"י החלטת הממשלה הוקם במקום מרכז שהייה למסתננים ולכן אינו עונה להגדרת מרכיבי האבטחה והביטחון של מתקן כליאה המאכלס אסירים ועצורים. אכן הוקמו במקום תשתיות קלות שלא נועדו לכלוא אנשים, אלא רק להוות מקום שהייה ולינה".

אם כן, מהות מתקן השהייה חולות אכן הייתה שונה באופן משמעותי ממתקן כליאה רגיל. אמנם, ארגוני זכויות אדם ומבקשי מקלט טענו בשורה של עתירות כי המגבלות שהוטלו על השוהים מזכירים במהותן בתי מאסר - על השוהים במתקן נאסר לעבוד והם היו מחויבים להימצא בו בין השעות 22:00 ל-6:00 - אך אכן מדובר במתקנים בעלי תכליות שונות, וייתכן כי "מרכיבי האבטחה והביטחון" הנדרשים להקמתם שונים בהתאם.

מגדעון סער לא נמסרה תגובה.

לסיכום, ב-2013, בעת כהונתו של גדעון סהר כשר הפנים הוקם מתקן חולות בתוך כחודש ימים בלבד בעלות של 320 מיליון שקלים ובו כ-3,300 מקומות אכלוס המיועדים למסתננים שנמצא קושי לגרשם. עם זאת, על פי תגובת שב"ס במקום הוקמו "תשתיות קלות שלא נועדו לכלוא אנשים, אלא רק להוות מקום שהייה ולינה", כך שמרכיבי האבטחה והביטחון שונים בהתאם. לכן דבריו של סער מטעים.