כוחות המסתערבים של ישראל הם השחקן החדש ביותר בשדה הקרב בעזה

צוות הקומנדו הישראלי שחילץ ארבע מהחטופים בעזה נסע, לפי דיווחים ערביים, בזוג משאיות לבנות חבוטות - על אחת מהן הודבקה כרזת פרסומת לסבון, ועל השנייה הועמסו מזרן ורהיטים על הגג. הלוחמים היו חמושים, אבל הנשק העיקרי שלהם היה תחפושת, שאפשרה להם להתמזג במעוז של החמאס עד שהרובים החלו לירות.

● כותרות העיתונים בעולם | במטרה להגן על ישראל, ארה"ב נקלעה לאחד מקרבות האש הגדולים ביותר בהיסטוריה
● על אדמת גרמניה: סוכלה תוכנית התנקשות במנכ"ל חברה ביטחונית
● עקפה את ישראל: דרום קוריאה תפרוס עוד השנה מערכת הגנה אווירית בלייזר

משימת החילוץ בתחילת יוני הפכה לדוגמה הבולטת ביותר לפעילותן של יחידות המסתערבים המפורסמות של ישראל בשדה הקרב ברצועת עזה. הייתה זו פשיטה מסוכנת בשטח שהיה בעבר כמעט בלתי חדיר עבור הכוחות הסמויים של ישראל.

אסטרטגיית תחבולה היא מערך מיומנויות ששירותי הביטחון של ישראל חידדו במשך עשרות שנים בגדה המערבית, עם פעילים המכונים "מסתערבים" - כינוי שהושאל ממונח ערבי המתאר אנשים שנטמעים בתרבות ערבית.

כעת מוסיפה נוכחות היחידה הסמויה בעזה מרכיב חדש והפכפך לאזור המלחמה, שבו כיסוי שנחשף עלול להיות הרה אסון והתחפשות לאזרחים מהווה לפעמים פשע מלחמה. עם זאת, גם מחבלי חמאס פועלים בלבוש אזרחי בעזה.

המסתערבים, המתוארים בסדרת "פאודה", מהוללים בחברה הישראלית כגיבורים - ושנואים בקרב פלסטינים, הרואים בהם חוליות חיסול בלתי חוקיות ומאיימות.

אבי יששכרוף, שותף ליצירת "פאודה" ומסתערב לשעבר, אמר כי חילוץ החטופים בנוסייראת לא דמה לשום דבר שהוא הכיר. רוב המשימות מתרחשות בגדה המערבית, שם מחזיקה ישראל בשליטה הביטחונית זמן רב. "הדבר החדש הוא שהם פועלים בצורה סמויה בזמן מלחמה בתוך שטח אויב", אמר. "זה מה שכל כך מטורף."

שבועות של איסוף מידע ואלפי חיילים שסיפקו תמיכה

החילוץ בחודש שעבר בעיר נוסייראת שבמרכז עזה הסתמך על שבועות של איסוף מודיעין, לוחמי קומנדו שהתאמנו על העתקים של הבניינים המאכלסים את החטופים, והצבה של אלפי חיילים כדי שיספקו תמיכה, אמרו גורמים בצה"ל. ההתחפשות הייתה חיונית עבור המבצע שנערך לאור היום. גורמים רשמיים אמרו כי הם חששו שאנשי חמאס ששמרו על השבויים יהרגו אותם ברגע שיזהו לוחמים ישראלים.

"לא מספיק למצוא את הרכב המתאים. צריך להסוות אותו כדי שיתאים לשטח הספציפי הזה", אמרה שיר פלד, לוחמת לשעבר ביחידת מסתערבים במשטרת ישראל.

בפשיטות שהתרחשו בו-זמנית על שני בניינים, שמרו הצוותים על אלמנט ההפתעה. כוחות ישראליים, אמרו גורמים צבאיים, הכריעו את החוטפים, חילצו את החטופים, ונלחמו ברחובות צפופים כדי להביא אותם אל החוף ולהטיס אותם משם במסוקים.

סביר להניח שמסתערבים שהו בשכונה במשך שבועות לפני החילוץ, ונכחו שם כשהכוחות החלו להילחם בפעילי חמאס, אמר תומר צבן, חבר ביחידה צבאית סמויה קטנה שפעלה ברצועת עזה בשנות ה-90. כעת, ככל הנראה, עורך המודיעין הישראלי מסע גיוס של משתפי פעולה מקומיים בתוך עזה, בעוד שמסתערבים ממשיכים גם הם לפעול שם, אמר צבן.

בעידן של צבן, עזה הייתה משימה קשה. אפילו לפני שישראל ומצרים הטילו אמברגו ב-2006, לא היו שם מבקרים רבים, ולכן היו מעט תחפושות לבחור מתוכן - פועל בניין היה יכול לעבוד, הוא אמר. תחפושת של תייר לא הייתה מצליחה.

עזה של היום שונה בהרבה. יותר מ-38 אלף בני אדם נהרגו במלחמה, לדברי רשויות הבריאות בעזה, שאינן מפרטות כמה מהם היו מחבלים. פעולות צבאיות ישראליות הרסו חלקים מהרצועה ועקרו את מרביתם של שני מיליון תושביה.

הדבר מקל על פעילים סמויים. "כרגע, יש שם בלאגן גדול", אמר צבן. "כל סיפור שאתה מספר יכול להיות אמיתי".

בפברואר חילצו כוחות מיוחדים ישראלים שני חטופים מבוגרים שהוחזקו ברפיח, העיר הדרומית ביותר בעזה. ממש כמו במבצע בנוסייראת, התגנבו כוחות ישראליים לעומק שטח חמאס מבלי שהתגלו.

ככל שישראל תשיג שליטה נוספת על עזה, היא צפויה להידמות יותר לגדה המערבית, עם פשיטות ישראליות תכופות כדי לעצור או להרוג מחבלים, או כדי לחלץ חטופים, בהיעדר עסקה כלשהי למען שחרורם. המשמעות היא שפעולות סמויות צפויות להימשך בתוך הרצועה בעתיד הנראה לעין.

"אם אתה רוצה למצוא חטופים או לחפש מפקדים בכירים של חמאס, אתה צריך שיהיו אנשים בשטח, והם לא יכולים להסתובב עם דגל ישראל", אמר אדם המכיר את אסטרטגיית המבצעים המיוחדים של ישראל.

סיכון משפטי

הטקטיקה הסמויה מציבה סיכונים משפטיים עבור הכוחות הישראליים. בזמן מלחמה, חיילים מחופשים לאזרחים מסתכנים בהאשמה של 'עבירת בוגדנות' (Perfidy) - משום שהם מעמידים פנים שהם חלק מאוכלוסייה בעלת מעמד מוגן כדי לתקוף. 'עבירת בוגדנות' נקבע כפשע מלחמה כדי להגן על אנשים כמו עובדי בריאות מהפיכה למטרות.

חמאס, שהוגדר על ידי ארה"ב כארגון טרור, פרסם סרטונים של חמושים בלבוש אזרחי בזמן שהם תוקפים את הכוחות הישראליים, מכיוון שלמרות שלזרוע הצבאית של הארגון יש מדים, לבוש אזרחי בעזה מאפשר להם להיטמע באוכלוסייה. חיילים ישראלים שלחמו ברצועה אומרים שהדבר גרם להם לחשוד בכל זכר בגיל הלחימה.

מייקל שמיט, מומחה לחוקי סכסוך מזוין באקדמיה הצבאית של ארה"ב בווסט פוינט, אמר שהחוקים סביב עבירת בוגדנות אינם אוסרים על חיילים להשתמש בכלי רכב אזרחיים או להתלבש כמו אזרחים. המונח אמנם מגביל את ההתחזות לאזרחים שמטרתה להתקרב במידה מספקת כדי להרוג או לפצוע את האויב, אבל הדבר עצמו מסובך. בנוסייראת, ייתכן ששימוש במכוניות אזרחיות מנע קרב יריות מוקדם והציל חיים, והפעולה נעשתה כדי לחלץ חטופים, שעצם חטיפתם היא לדבריו פשע מלחמה. "אני חושב שחשוב מאוד לזכור את ההקשר", אמר שמיט.

הדוברים של צה"ל, של משטרת ישראל ושל השב"כ סירבו לענות על שאלות הנוגעות בנושא עבירת בוגדנות ולפעולותיהם הסמויות, לרבות שימוש בתחפושת.

כל מבצע הוא סיכון

כל מבצע סמוי הוא סיכון - וחלקם נכשלים, או גובים חיים של חפים מפשע.

בשנת 2018 נכנס צוות ישראלי לעזה, שהתחזה בחלקו לעובדי סיוע, לפי חמאס. לאחר שאנשי חמאס חשדו ועצרו את רכבם, התחולל קרב יריות במהלכו נהרג המפקד הישראלי, שדיבר ערבית כשפת אם. שאר הצוות הוצא מעזה בפינוי מוסק.

במשימת החילוץ בנוסייראת ביוני, לפי רשויות הבריאות הפלסטיניות, נהרגו 274 בני אדם וכמעט 700 נפצעו בקרב שפרץ. צה"ל אמר כי כ-100 בני אדם נהרגו או נפצעו, לרבות חמושים ואזרחים שנקלעו לאש הצולבת. לוחם הקומנדו הישראלי פקד ארנון זמורה ז"ל, נפל בקרב.

בעיר ג'נין שבגדה המערבית, שבה מתרחשות פשיטות ישראליות תכופות, מנסים ארגוני הטרור להתמודד עם 'מסתננים' ישראלים בעזרת אמצעים כמו מחסומים נקודתיים, אמר פעיל באירגון פלסטיני שם. "הנוכחות של יחידות המסתערבים הותירה את הקהילה שלנו בתחושת פגיעות מתמדת", אמר.

אנשי מבצעים חשאיים הפכו לעמוד התווך של הביטחון הלאומי הישראלי לפני כ-24 שנים, במהלך האינתיפאדה השנייה, במהלכה צמחו רשתות פעילי טרור פלסטינים רחבות.

לשב"כ, משטרת ישראל ולצה"ל יש יחידות מסתערבים נפרדות. את החילוץ בנוסייראת הוביל צוות המסתערבים של המשטרה, הימ"מ, בסיוע השב"כ, אמרו גורמים ישראלים.

יחידות מסתערבים מגייסות לוחמים מרחבי החברה הישראלית, ומעסיקות אנשי מבצעים שיכולים להשתלב כתיירים, אנשי דת, רופאים או יהודים חרדים, אמרו לוחמים לשעבר. יותר מ-20% מאוכלוסיית ישראל הם דוברי ערבית כשפת אם.

רוב המסתערבים מתמקדים באיסוף מודיעין ובביצוע מעצרים כדי לעצור או למנוע התקפות פלסטיניות על ישראל, אמרו אנשי מבצעים לשעבר. היחידות מחפשות מתגייסים שיישארו רגועים תחת לחץ, אמרה פלד, שאמרה כי הייתה הלוחמת-האישה הראשונה של הימ"מ.

פלד, שעזבה מאז את הימ"מ, אמרה כי התחפושות שלה כללו אישה מוסלמית דתיה, תיירת ואישה חרדית. היא מעולם לא למדה לדבר ערבית.

במהלך הכשרתה, המלווה שלה לקח אותה למאפייה פלסטינית במזרח ירושלים, והטיל עליה משימה פשוטה - לעקוב אחריו. בזמן שהיא חיכתה בתור, והתחזתה לתלמידת בית ספר, הוא החל לצעוק שהיא גנבת. היא ברחה. "זה היה כישלון", אמרה.

אביר איוב ופאטימה עבדולכרים תרמו להכנת המאמר.