הבורסה, המהמרים, עמק הסיליקון ואילון מאסק כבר החליטו: טראמפ יהיה הנשיא

הרושם בארה"ב הוא שזהו זה, מרוץ הבחירות הוכרע, ועכשיו הכול רק עניין פורמלי. הבורסה כבר מודדת את חליפת ההשבעה של טראמפ (20 בינואר). היא רשמה בשלישי את יום המסחר הטוב ביותר שלה זה שנה, וההסבר האוניברסלי הוא, ש"היא מניחה את נצחונו של טראמפ". גם שוקי ההימורים מניחים את נצחונו בקומץ מדינות המפתח, שבהן מוכרעות הבחירות. הפרשי ההסתברויות לטובתו הם בין 20% ל-50%.

● הזהיר מהביג־טק, הציע לפרק את גוגל: מיהו המועמד של טראמפ לסגן נשיא ארה"ב
● הסיכויים לניצחון של טראמפ גוברים. איך זה ישפיע על השווקים?
● יואב קרני, פרשנות | הקליע שפגע באוזנו של טראמפ שינה את הדינמיקה של מערכת הבחירות בארה"ב

עמק הסיליקון, שהיה פעם מעוז פרוגרסיבי, מציף את קופתו של טראמפ בדולרים. אילון מאסק הודיע שיתרום 45 מיליון דולר מדי חודש לארגון הפועל לטובת טראמפ. זה טריק ידוע בחוקי הבחירות בארה"ב, הפוטר תרומות ל"ועדי פעולה פוליטיים" עצמאים לכאורה מן ההגבלות על תרומות ישירות למועמדים.

התקשורת מוסיפה לדווח על חרדה עמוקה בשורות המפלגה הדמוקרטית. היא התפשטה אחרי כשלון הנשיא בעימות הטלוויזיה, אבל העמיקה לאחר נסיון ההתנקשות בחיי טראמפ. השבוע, ה"ניו יורק טיימס" ייחס לדמוקרט בכיר את ההערכה שהמפלגה עומדת להפסיד לא רק את הבית הלבן, אלא גם את שני בתי הקונגרס.

 הסנטור . נאום שהוא התעוררות דתית / צילום: ap, Julia Nikhinson

טראמפ הגיע ביום שני לוועידת המינוי, או בעצם ועידת ההכתרה, של מפלגתו בעיר מילווקי, בצפון ארה"ב. היה קשה לטעות בלשון הגוף שלו ובהבעות פניו: כניסתו לאולם ומחוותיו היו מלכותיות. לא היה לו צורך בשום סימן קריאה. עצם נוכחותו שם, עם התחבושת על אוזנו הימנית הפצועה, היתה שקולה כנגד סימן קריאה.

״מוטב שתתחילו להאמין״

הסנאטור הרפובליקאי טים סקוט נשא נאום של התעוררות דתית. "אם לא האמנתם בנסים לפני יום שבת", הוא קרא, "מוטב שתתחילו. אלוהינו עדיין מושיענו. בשבת, השטן בא לפנסילבניה ובידיו רובה. אבל האריה האמריקאי קם על רגליו, ושאג. כן!". בוועידה, שחלק ניכר מציריה הם נוצרים מאמינים, יש משקל כבד לרטוריקה הדתית-משיחית הזו. טראמפ הופך השבוע לבחיר אלוהים.

טראמפ אותת בשעות שלאחר נס ישועתו שהוא מתכוון לשנות כיוון, לפחות רטורית, ולהיות מועמד של אחדות לאומית. הוא גילה שגנז את הנאום המתוכנן ליום הוועידה האחרון, ובמקומו יישא נאום של פיוס. אם יעמוד בדיבורו, לעינינו יתגלה טראמפ חדש. זה עשוי להועיל לשיווקו האלקטורלי, מפני שטראמפ מתון ואחראי עשוי להגיע אל לבם של ספקנים: אלה שאישיותו והרגליו היו לצנינים בעיניהם גם אם השקפותיהם הפוליטיות סמוכות לשלו.

אבל ביום שני העדיף טראמפ לחזור אל המקורות. הוא הודיע מיהו מועמדו לכהונת סגן הנשיא, ושם קץ, פחות או יותר, לתקווה שהוא יעבור מטמורפוזה. הוא בחר סנאטור בן 39 ממדינת אוהיו, ג'יי.די. ואנס, הנמצא בקוטב הימני המרוחק של הפוליטיקה האמריקאית. בשבת שעברה ואנס מיהר להטיל את האחריות לניסיון ההתנקשות על כתפי הנשיא ביידן.

"האדם הנשכח" חוזר

ואנס עלה מדלת העם, סיים בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת הרוורד, כתב אוטוביוגרפיה רבת מכר, והשתדל תמיד לזכות בתשומת לב. לפני בחירות 2016 היה מתנגד מושבע של טראמפ ("היטלר של אמריקה", הוא קרא לו). אבל שינה את דעתו, התנצל בפני טראמפ, וקיבל את תמיכתו כשהתמודד על מושב בסנאט, לפני שנתיים. טראמפ הופיע בעצרת בחירות של ואנס, והכריז, בחן השמור לבעליו, כי "ואנס בא ללקק לי את הת...".

כהונת סגן הנשיא לא מעניקה כל סמכות ביצועית לנושאיה, חוץ מהסמכויות שהנשיא מחליט להאציל. אבל בחירת המועמד לסגן נשיא היא אמצעי מסורתי של מועמדים לנשיאות לזכות ביתרונות אלקטורליים באזורים גיאוגרפיים או בפלחים דמוגרפיים. פה ושם בחירת הסגן עזרה להכריע את הכף, כמו ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון ב-1960. או ההיפך, בחירת שרה פייגלין בידי ג'ון מקיין, ב-2008.

אחת ההנחות היתה שטראמפ ינסה לחזק את עצמו אצל נשים, באמצעות בחירת אשה. הוא היה יכול לנסות מועמד שחור, או היספאני. אבל הוא בחר בסנאטור הלבן הצעיר ממדינת אוהיו, ורמז איפה תתרכז מערכת הבחירות שלו. הוא ישוב ויפנה אל "האדם הנשכח", שעליו דיבר בנאום ההשבעה שלו ב-2017, כשהכריז ש"מרחץ הדמים האמריקאי מגיע אל קיצו". הוא התכוון להתפשטות הסמים והפשיעה בערים הקטנות של המערב התיכון. ואנס נולד במגזר הדמוגרפי הזה, חווה את שקיעתו הכלכלית והחברתית, ויכול לדבר אליו במישרין.

ממילא, אם יחול שינוי במשוואה האלקטורלית בקרוב מועט הספק שטראמפ יחזור לברירת המחדל הפוליטית שלו: התקפה על ביידן והדמוקרטים. ואנס יעמוד לשירותו.

"הרפובליקה האסלאמית"

בחירת ואנס גם מחזקת את החשש מפני שינויים דרמטיים במדיניות החוץ של ארה"ב. ואנס מתנגד לכל סיוע לאוקראינה, וטוען שלארה"ב "אין די נשק כדי להגן על עצמה". הוא חושב שפלישת רוסיה וכוונתה למחוק את אוקראינה מהמפה היא "מלחמת גבול שלא נוגעת לארה"ב". בשבוע שעבר הכריז, לאחר הבחירות שהעלו את מפלגת הלייבור לשלטון, כי בריטניה היא "הרפובליקה האסלאמית הראשונה עם נשק גרעיני".

ועידות מפלגתיות נוטות כמעט תמיד להפיח רוח במפרשי המפלגה העורכת אותן. יהיה מעניין לראות את הסקרים בסוף השבוע. אם הם יראו קפיצה בתמיכה בטראמפ ובמפלגתו, אפשר שיגדל הלחץ על ביידן להסתלק. לפי שעה הסיכוי לא גדול. אנשי הנשיא אפילו שוקלים לערוך הצבעה וירטואלית על מועמדותו, כדי לקבוע עובדות עוד לפני שיהיה ספק בידי הוועידה הדמוקרטית, בעוד חמישה שבועות, להתקומם נגד ביידן.

עניין אחד הצריך ציון, ומחייב מידה של זהירות, הוא שהסקרים אמנם חוזרים ומאשרים את יתרונו של טראמפ, אבל אינם מראים גידול ממשי ביתרון הזה מאז העימות או אפילו מאז ההתנקשות. ההפרשים עדיין נמצאים בגבולותיה של טעות הדגימה, או סמוך אליה. אין זאת אומרת ש"הכול יכול לקרות", אבל לפחות משהו עדיין יכול.