אחד מיזמי הסייבר המובילים בישראל מדבר על אקזיט הענק שבדרך

לפני יותר מעשור יבגני דיברוב, היום מנכ"ל ענקית הסייבר ארמיס (Armis), קיבל טלפון מאסף רפפורט. דיברוב היה אז בן 24, משוחרר מאחת מיחידות העילית של חיל המודיעין, שם גם הכיר את רפפורט. "הוא התקשר אליי קצת לפני שנסגר סיבוב הגיוס הראשון שלהם באדאלום. מפה לשם הפכתי בגיל 24 לסמנכ"ל פיתוח עסקי", מספר דיברוב בראיון לגלובס.

● בדרך לאקזיט הגדול בתולדות ישראל, וויז בחרה בארה"ב. פעמיים
● המרוויחים הגדולים מאקזיט הענק נחשפים, והם פטורים מתשלום מס מלא בישראל 

כך, הוא הצטרף לצוות היזמים שעומד היום מאחורי מה שמסתמן בתור האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי - מכירת וויז לגוגל תמורת 23 מיליארד דולר (שטרם נחתמה ועוד מתנהל עליה משא ומתן). בזמנו, לפני שייסדו את וויז, אסף רפפורט, עמי לוטבק, ורועי רזניק, הקימו את החברה הראשונה שלהם, אדאלום (Adallom). גם הסטארט־אפ הזה שבר שיא: אדאלום נמכרה ב־2015, שלוש שנים אחרי הקמתה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון שקל. זו הייתה הרכישה הכי גדולה של מיקרוסופט בישראל.

אדאלום פיתחה טכנולוגיה שסיפקה מעין שכבה עוטפת לאפליקציות ולכל המידע הארגוני. באופן אירוני, אדאלום עצמה התפרסמה כשחשפה פרצת אבטחה בפלטפורמה ש ל מיקרוסופט, Office 365.

יותר מעשר שנים לאחר מכן יבגני דיברוב הוא כבר יזם הייטק מוערך בעצמו. הוא הקים כאמור את חברת ארמיס, חד קרן שהשליטה בו נרכשה על ידי קרן ההון סיכון אינסייט לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

"אסף (רפפורט) היה אחד המשקיעים הראשונים בארמיס. אחר כך, כשוויז הוקמה, שותפי נדיר (יזרעאל, מ״ו) ואני השקענו בוויז כבר מסבב הגיוס הראשון שלה". לפי ההערכה, השקיעו השניים מיליוני דולרים יחד בשני סבבי הגיוס הראשונים של וויז ב־2020. לפי אתר PitchBook, הסיבוב המאוחר יותר כבר שיקף שווי של חצי מיליארד דולר לחברה.

הקשר לוויז לא הסתיים רק בהשקעות ההן. דיברוב ויזרעאל הפכו למשקיעים מוגבלים בקרן ההון סיכון סייברסטארטס שהקים גילי רענן ושקיבצה שמות גדולים מהתעשייה כמו ניר צוק, שלמה קרמר ומיקי בודאי. לפי פרסומים בארה"ב, הקרן, תקבל 920 מיליון דולר מההחזקה במניות וויז (4%) בזכות השקעה של 30 מיליון דולר בלבד - כלומר פי 30 על ההשקעה.

 מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

"לא אופתע אם גם אמזון תצטרף למגמה"

"אם הטענות נכונות, זה לא מפתיע שחברות גדולות כמו גוגל מסתכלות על וויז. בתקופה האחרונה מדובר הרבה על כך ששוק הסייבר עובר קונסולידציה שבו חברות מתמזגות זו עם זו, וזה משהו שנמשיך לראות יותר ויותר", מנתח דיברוב את העסקה המסתמנת. לדבריו, כמות איומי הסייבר גדלה "עם הכניסה של הבינה המלאכותית ולצד המתיחות הגיאו־פוליטית. ההאקרים לא הולכים לישון ותחום הסייבר פחות הרגיש את ההאטה הכלכלית. זה דווקא שוק שממשיך לצמוח והתקציבים בו גדלים".

דיברוב מספר כי גם לפני עשור ויותר היה ברור לו שהצוות שהיום מוכר בתור "מייסדי וויז" היה לא פחות מ"פנומנלי". "זה צוות שעשה הרבה דברים נכון, מבחינת ההבנה של השוק, של לאן ללכת, להבין את התחום בו הם פועלים ואיך הוא צומח וממריא. לכן, אם העסקה הזאת תתממש, זה לא מפתיע אותי בכלל. וויז היא חברה עם ביזנס אמיתי ולקוחות אמיתיים שמוכנים לשלם על מה שהם מקבלים, חברה עם צמיחה משמעותית, ועם פלטפורמת מוצרים בשוק שבה היא פועלת.

איך וויז הגיעה למעמד שבו, לטענתה, היא החברה הצומחת בישראל?
"זאת פונקציה של ניסיון, עבודה קשה והטכנולוגיה הנכונה. זאת גם הפעם השנייה כבר שאותם יזמים מקימים חברה שתימכר לענקית טכנולוגית. הרבה מהצמיחה וקצב הצמיחה נובע מטיימינג נכון, שוק נכון, צוות מצוין וביצוע טוב". הוא מוסיף כי "לנצל את תנאי השוק, לזוז מהר ולהשקיע בצמיחה - אלו המפתחות להצלחה".

"לא מפתיע שגם גוגל רוצה לשחק במגרש הזה (של הסייבר, מ"ו וא"ג) ולא יפתיע אותי אם גם אמזון תצטרף. אין ספק שהעסקה הזו (של גוגל וויז, מ"ו וא"ג) תיצור יותר ויותר תחרות". לדבריו, אם העסקה תתמש, יווצר מצב בו גם במיקרוסופט וגם בגוגל, ישראל תשחק תפקיד יוצא דופן מבחינת הסייבר. "ישראל במקום מאוד מרכזי בענף, בין היתר בזכות השחקניות הגדולות בעולם הטכנולוגי. יש כאן המון חברות עם ביזנס אמיתי וזה באמת משהו יוצא דופן. אם ננסה לספור כמה מחברות הסייבר בעולם מצליחות להכניס מאות מיליוני דולרים, אפשר לספור אותן על יד אחת, וחלק יפה מהחברות הללו נמצא כאן בישראל. זה מראה שגם במהלך אחת התקופות הכי קשות, אם לא הכי קשה, למדינת ישראל, אנחנו ממשיכים לתפקד. בכלל, אפשר לומר שישראל היא גם ה'האב' הטכנולוגי וגם ה'האב' של הסייבר, הכי טוב בעולם".

"החלטתי לוותר על מפגש עם מיליוני דולרים"

היית העובד הראשון באדאלום. אם נחזור אחורה לימים הראשונים של החברה, מה פגשת שם?
"אנחנו מדברים על סוף שנת 2012. זאת התחלה באמת של כמה שינויי כיוון אסטרטגיים שעשינו בדרך. מהגנה על פלטפורמות ומוצרים פנימיים של מיקרוסופט, להגנה על אפליקציות ענן. באותו זמן גם עברנו תהליך משמעותי של להבין איפה הפערים ואיפה הבעיות ומה הלקוחות באמת רוצים. היינו כולנו בתחילת הדרך ולמדנו הרבה. למדנו גם מהמשקיעים שלנו, החבר'ה בסקויה ובאינדקס, בעיקר את הצד העיסקי, כי כולנו היינו עם רקע של פיתוח מהצבא. היה אז כלפי אדאלום המון עניין מרוכשות פוטנציאליות".

הוא נזכר ברכישה של אדאלום על ידי מיקרוסופט: "הם היו פרטנרים מצוינים, ובמקביל רצו להקים מרכז סייבר עצום בישראל". הוא מוסיף כי "זאת הייתה גושפנקא מאוד גדולה לתעשייה ולסייבר הישראלי. בעצם מיקרוסופט באה ואמרה, כאן יהיה המרכז העולמי שלנו לסייבר וזה תרם לכל האקו־סיסטם ולענף המקומי. מיקרוסופט השקיעה אחרי זה בעוד תחומים בסייבר וזה משמעותי, כי אפשר לומר שמיקרוסופט היא בעצם חברת הסייבר הגדולה בעולם.

דיברוב מספר על ההחלטה לעזוב את החברה שכל כך העריך: "אדאלום היה ה־MBA הכי טוב שאפשר לעשות בחיים וללמוד איך עושים ביזנס בינלאומי, אבל לא היה לי ספק שאני רוצה להקים מיזם משלי.

"ההחלטה לוותר על מפגש עם מיליוני דולרים הייתה החלטה לא פשוטה, אבל לא היה לי ספק אפילו לרגע אחד. רציתי להקים את ארמיס".

ישראל תלויה בסייבר? "דבר חיובי"

השבוע פורסם דוח חציוני מטעם ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל, שסוקר את תעשיית ההייטק הישראלית. בין היתר חשף הדוח כי תעשיית הסייבר הופכת לענף המרכזי ביותר בהייטק המקומי "תלות יתר בסייבר בטווח הארוך עלולה לבוא על חשבון מגמות והזדמנויות משמעותיות אחרות לאקו־סיסטם", התריעו בדוח. אבל דיברוב לא חושש. "אני חושב שישראל חזקה בעוד תחומים, גם בבינה מלאכותית, למרות מה שאומרים. לראייה, הרבה מהרכישות העולמיות קרו בישראל. אני חושב שגם מבחינת חברות שמתעסקות בתשתית ענן, היו פה בשנים האחרונות רכישות מאוד יפות. מבחינת הסייבר, לישראל יתרון מאוד גדול מבחינת הניסיון. חשוב לזכור ששוק הסייבר הוא שוק עצום וההזדמנות להוביל בו היא דבר מאוד חיובי".

הדילמה הפוליטית של וויז

בימים של טרום המלחמה, וויז עלתה לכותרות בגלל ההתנגדות שלה לרפורמה המשפטית. בפברואר 2023 החברה הודיעה שהיא מוציאה את כספה מהארץ ובכך, הפכה לאחת החברות הבולטות במחאת ההייטק.

כעת, כך לפי הפרסומים, במידה והעסקה בין וויז לגוגל אכן תצא אל הפועל, מדינת ישראל וממשלתה יהיו בין המרוויחות, עד כדי סגירת חור בגרעון התקציבי הנוכחי. כלומר, בעצם מימוש העסקה, תקבל הממשלה הנוכחית רוח גבית מוויז. "אני יכול לומר על ארבעת היזמים של וויז שהם כולם מאוד אוהבים את המדינה, אז אני חושב שאם בסוף העסקה תהווה עזרה למדינה ולתקציב, בטח בתקופה כזאת, זה דבר חיובי".

"צריך להיות פרנואידים ממתקפות סייבר"

על פי מערך הסייבר הלאומי, עוצמת מתקפות הסייבר על ישראל התגברה פי שלושה מאז ה־7.10. ארמיס של דיברוב ויזרעאל נמצאת במוקד: היא מוכרת מערכות להגנה על תשתיות קריטיות פיזיות כמו תחנות דלק, בתי זיקוק, בארות גז ונפט או בתי חולים. "גם היום, חודשים רבים אחרי פרוץ המלחמה, ישראל איננה במוכנות טובה", אומר דיברוב. "נדרשת חשיבה עמוקה יותר על מהי האסטרטגיה שנוקטים בה מבחינת הגנת הסייבר. כשאני רואה בסוף איך וכמה ארגונים בארצות הברית משקיעים בהגנה על התשתיות הקריטיות, אני מבין עד כמה בארץ לא מספיק חוששים, ויש איזושהי תחושת ביטחון מזוייפת. אני חושב שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר פראונידים בתחום הזה".

בשורת כתבות בגלובס לאחרונה, מתגלה עד כמה ישראל אדישה לרכיבים סיניים המותקנים בתשתיות קריטיות כמו ציי רכבים, תשתית חשמל סולארי, מצלמות אבטחה או רחפנים. דיברוב טוען כי "ארגונים ממשלתיים בארץ צריכים לקחת את הנושא יותר ברצינות ולהבין מה יש בתשתיות וברשת שלהם, דבר שהם לא תמיד מודעים לו".