הצעת החוק לשינוי אופן בחירת נציב השופטים אושרה לקריאה ראשונה

ועדת החוקה אישרה היום (ב') סופית לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירה בנציב תלונות הציבור על שופטים. אתמול אושרה ההצעה ברוב של ארבעה חברי כנסת מול שלושה, והיום נדחתה הרביזיה (ההסתייגויות להצעת החוק). חברי הכנסת שמחה רוטמן, ארז מלול, אברהם בצלאל ויצחק פינדרוס הצביעו בעד. חברות הכנסת קארין אלהרר, אורית פרקש-הכהן ושלי טל-מירון הצביעו נגד.

● "המהפכה המשפטית חוזרת": דיון סוער בוועדת החוקה על בחירת נציב השופטים
● אושר בטרומית: הצעת חוק להעברת בחירת נציב השופטים לכנסת
● "שינוי משטרי": הממשלה מקדמת מינוי נציב שופטים על-ידי הכנסת
● נציב השופטים פורש ללא מחליף נוכח התנגדות לוין למנות שופט עליון בדימוס

אתמול (א') קיימה הוועדה דיון בהצעת החוק, אותה הגיש יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. הייעוץ המשפטי של הוועדה, של הממשלה ושל הנהלת בתי המשפט התנגדו להצעת החוק. גם נציגי האופוזיציה התנגדו להצעת החוק, ובמהלך הדיון הוצאו חברי הכנסת גלעד קריב, אלעזר שטרן וקארין אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים. ח"כ אלהרר הפצירה ברוטמן שלא לקיים הצבעה לקראת קריאה ראשונה. 

כיום נציב תלונות הציבור על שופטים נבחר על-ידי הוועדה לבחירת שופטים על-פי הצעה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, שצריכים להסכים שניהם על המינוי. שר המשפטי יריב לוין מתעקש כי לא ימונה שופט בית המשפט העליון בדימוס, וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, סבור כי יש מקום למנות שופט עליון בדימוס בשל הצורך בהכרת כל הערכאות, וכפי שהיה עד היום.

לפי הצעת החוק, הכנסת תהיה זו שתבחר את הנציב, בהצבעה חשאית, על-פי הצעה של שר המשפטים או עשרה חברי כנסת. במקרה שיוצעו שני מועמדים, ייבחר המועמד שיבחרו בו 70 חברי כנסת. ההצעה מאפשרת לקדם הדחה פוליטית של שופטים, מאחר שאחד הגורמים המוסמכים להתניע מהלך הדחה של שופט הוא הנציב.

רוטמן אמר כי לוין "עשה מה שהוא יכול לעשות במסגרת סמכויותיו החוקיות" כדי למנות נציב שופטים", והוסיף כי "במציאות הנוכחית משאירים את אזרחי ישראל ללא כתובת. מוסכם על כל בר-דעת שהשופטים לא יהיו אלה שבוחרים את מי שמברר את התלונות. אני פתוח להצעות, ובלבד שיעמדו בסטנדרטים". 

"הדרג הפוליטי מרסק רשות אחרת" 

ח"כ אלהרר אמרה בדיון: "לצערי יש פרקטיקה שאם השר לא מגיע להסכמות בתחום המשפט, משנים את החוק".

ח"כ אורית פרקש-הכהן אמרה: "אני לא מבינה למה חזרנו לימים של החקיקה הזו. הדרג הפוליטי מרסק רשות אחרת. זה ההיגיון של כל החוקים שהבאתם. כמעט תמיד זה עלה מבעיה פרטנית. החרדים היו צריכים את ההתגברות בשביל הפטור, דרעי היה צריך את חוק דרעי כדי שיוכל להיות שר, ראש הממשלה היה צריך מנגנון נבצרות, שר המשפטים היה צריך סעיף בסבירות. ככה ישבנו שבועות שלמים".

במהלך הדיון הודה רוטמן כי הוא מעוניין לשנות את הסמכויות של נציב השופטים בהמשך. באופן שיאפשר לו לקדם הדחה של שופטים שתלונות נגדם נמצאו מוצדקות. "הסיטואציה שבה יש תלונות מוצדקות, והוועדה לבחירת שופטים לא דנה בנושא, וכאשר אין כלל שאומר שחייבים לדון בוועדה. הגוף חולה. אני לא מציע לתקן הכול", אמר. 

השופט בדימוס אברהם יעקב הגיע לוועדה לדבר מטעם ארגון "אחים לנשק". ח"כ רוטמן אמר לו: "אין כזה ארגון. אני לא מכיר את הארגון שלך. הוא לא רשום ברשם העמותות. אני גם לא מעוניין לאפשר לדבר למי לארגון שתמך בסרבנות". רוטמן הציע לו לדבר בשמו, כשופט בדימוס, ויעקב סירב. לאחר מספר דקות שינה רוטמן את דעתו ויאפשר לשופט בדימוס לדבר. "המינוי הפוליטי יפגע בעצמאות של מערכת המשפט. אנחנו במצב שאין לנו שלוש רשויות עצמאיות. אין בקרה אמיתית של הכנסת על פעולות הממשלה", אמר יעקב. 

"פוליטיזציה משולשת"

עו"ד אייל רוזובסקי ממשרד מיתר טען בדיון מטעם לשכת עורכי הדין ואמר: "יש פה פוליטיזציה משולשת. היום את המועמד מביאים שניים: נשיא בית המשפט העליון ואז הוועדה לבחירת שופטים. בהצעה של רוטמן מורידים את הנשיא ומשאירים רק השר או עשרה חברי כנסת. פעם שנייה - במקום שהוועדה לבחירת שופטים תבחר, מעבירים את הבחירה ל-70 חברי כנסת. הפעם השלישית שיש פוליטיזציה - בחוק הקיים מעמדו הציבורי והיכרותו של המועמד את מערכת המשפט יובאו בחשבון במינוי. הצעת החוק מוחקת את הסעיף".

עו"ד רוזובסקי הוסיף כי יש חשיבות למנות לתפקיד הנציב שופט עליון (עמדה לה מתנגד לוין נחרצות - נ.ש.). "הנציב בודק פרקטיקה של התנהלות דיונית, זה חייב להיות אדם שהיה במערכת ומכיר. אי-אפשר להביא אדם שהיה באקדמיה. הוא חייב להיות שופט בדימוס. האמירה שלא רוצים שופט עליון מביעה אי-אמון במערכת המשפט ודה-לגיטימציה".