הדילמה של המייסדים, המכה לעובדים: למה נפלה עסקת הענק למכירת וויז?

זה היה טוב מדי מכדי להתקיים. אחרי רכבת הרים של קצת מעל לשבוע שבו כ-1,200 עובדים, ארבעה מייסדים ומעל ל-9 מיליון אזרחים קיבלו מנת אסקפיזם קלה וסברו שהנה, אוטוטו, ייוולדו כאן מאות מיליונרים חדשים, כמה מולטי-מיליארדרים, וגירעון המדינה יכוסה - באה המציאות וטופחת על פניהם. מייסדי וויז - אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה - הודיעו כי העסקה לא תתקיים, לטענתם מפני שהחליטו לבחור בהנפקה. שש הערות על נפילת עסקת העשור.

● למה החברה וויז לא נרשמה בישראל

1. החלום של העובדים

בראש ובראשונה מדובר על מכה מורלית ל-1200 העובדים, רבע מהם בישראל, שחלמו על אקזיט. רבים מהם כבר דמיינו את הדירות שיקנו ואת החופשות אליהן ייסעו. לא כל יום מופיעה בתקשורת ידיעה על רכישת החברה בסכום היסטורי. העובדה שאלה יצטרכו להמתין כעת להנפקה, שעלולה, אם בכלל, לצאת אל הפועל רק בעוד כשנתיים, מהווה סוג מסוים של אכזבה. אין ודאות ששוק ההון יהיה פתוח להנפקה באותו המועד - יתרה מכך, כבר היום סופגים המדדים המרכזיים טלטלה - ובפועל מדובר בהפניית הגב לציפור שביד לטובת השתיים שעל העץ.

2. מה היה במשא-ומתן עם גוגל?

רב הנסתר על הגלוי במשא-ומתן לרכישת וויז. מיעוט הפרטים שהשתחרר לציבור מספק תמונה מעוררת קנאה, אך לא מספיקה כדי לשפוט מה קרה כאן בשבוע וחצי האחרונים. למעשה, מלבד העובדה שוויז נמצאת במשא-ומתן לרכישתה על-ידי גוגל בסכום עתק של 23 מיליארד דולר, השוק כולו - על שלל המומחים שבו - לא ידע דבר. האם קיימים נושאים ונותנים נוספים? האם המשא-ומתן המשיך להתקיים לאחר שפורסם? האם וויז חשפה בפני גוגל את כל מה שיכלה או נדרשה לחשוף, והאם גוגל קיבלה זאת? ניתן לומר בביטחון שרפפורט לא קם בבוקר כך סתם לאחר שנתמלא ספקות והחליט לבטל את העסקה ולחתור להנפקה.

כדי להתחיל במשא-ומתן לרכישה ב-23 מיליארד דולר על-ידי אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם יש לבצע שיחות ראשוניות, לחתום על הסכם כוונות שכפוף להתליך בדיקות נאותות, יש לנהל משא-ומתן מתמשך שבו נשלחות בזה אחר זה שאלות ותשובות, ובשיאו החברה אף נדרשת לחשוף את הקוד שלה בפני הרוכשת; במקביל, עורכי הדין עובדים על ניסוח ההסכם, ברבים מהמקרים קיים סעיף איסור ניהול משא-ומתן במקביל, ולעיתים אף מושת קנס על הדלפה. כדי להגיד לא אחרי כל זה צריך סיבה אמיתית, וכעת איננו חשופים לה. אם רפפורט וחבריו היו מכוונים אך ורק להנפקה, הם היו מסרבים להצעה של גוגל מלכתחילה ולא מתחילים בתהליך המשא-ומתן הממושך.

3. שאלת המייסדים

כבר לאחר פרסום העסקה הורמו גבות רבות: מה יעשו ארבעת המייסדים בגוגל? והאם גוגל תדע להפיק את המיטב מוויז? לגוגל יש מוניטין מצוין ברכישות - כמה מהחברות הגדולות שנרכשו על-ידה הפכו למכונת מזומנים - בהן יוטיוב, דאבל קליק ואנדרואיד - גם דיפ מיינד מובילה כיום את תחום הבינה המלאכותית בחברת הענק, אלא שהסכנה לשלמות החברה כחברת סטארט-אפ בעלת מאפיינים ישראליים הייתה גדולה מדי. 

העובדה שארבעת מייסדי וויז הם בעלי השליטה ומחזיקים יחד ב-38% ממניות החברה אומנם אינה מאפשרת להם שליטה מלאה בחברה לכאורה, אלא שבפועל הארבעה מחזיקים את רוב זכויות ההצבעה בחברה והם אלה שמקבלים את ההחלטות. במובן זה, על אף שעל שולחן המשקיעים נמצאים המשקיעים הממולחים והחדים בעולם, כמו מארק אנדריסן או דאג לאונה, הרי שלחץ משקיעים למכור את החברה איננו משחק תפקיד מרכזי בהתנהלותה. מארק אנדריסן- אחד המשקיעים הבכירים בעולם - שהיה שותף להנפקת פייסבוק ולהשקעה בשלב המוקדם בזינגה - היה שמח מאוד לראות החזר מהיר של פי שתיים על הובלת סיבוב השקעה בגודל של מיליארד דולר. זה היה עשוי להיות ההחזר המהיר בהיסטוריה של השקעת הענק שהתקיימה במאי. אלא שאם ארבעת הישראלית החליטו שגוגל איננה אופציה - אומנם לאחר תחילת משא-ומתן, לאחר שהועברו מסמכים ועורבו צוותים רבים של עורכי דין ורואי חשבון ולאחר שהעסקה הודלפה לתקשורת - ההחלטה היא אך ורק שלהם.

4. פרסום העסקה

המשפט "אין דבר כזה פרסום רע" מתאים גם לסיום המשא-ומתן בין גוגל לבין וויז. כל הצדדים נהנו מן הפרסום: וויז כיכבה משך יותר משבוע בכותרות העיתונים הכלכליים וגוגל נתפסה כמי שמוכנה לבצע השקעות גדולות כדי להפוך לחברה מרכזית בתחום הסייבר. סיומו של המשא-ומתן וחתירתה של וויז להנפקה, לדבריה, איננו סוף פסוק. כאמור, הנפקה עלולה לקחת שנתיים ובדרך יכולות להיקרות הזדמנויות רבות.

5. ארבעת המייסדים

הפרסומים בתקשורת אודות "היזם ששוכר דירה בתל אביב" הדגישו את הצניעות של רפפורט, אך במציאות ארבעת המייסדים אינם חיים מן היד לפה. כמי שהוגדרו מיליארדים על הנייר על-ידי פורבס, הם אומנם לא מכרו מניות בסבבי "סקנדרי" כדי לצבור עושר עוד בטרם האקזיט, אך מכירת אדאלום ב-320 מיליון דולר עבור שלושה מהם הייתה אירוע שסייע להקטין את הלחץ האישי לצאת לאקזיט. רפפורט לא זקוק באמת לסגור משכנתה ולוטבק לא חי מן היד אל הפה. בחברות אחרות, קטנות ומפורסמות פחות, דואגים כיום המשקיעים לייצר סיבובי סקנדרי צנועים על-מנת להעניק ליזמים סכומים שיעזרו להם להפחית לחצים - כמו משכנתה או עלות מחייה גבוהה - ולהמנע ממכירת החברה בשלב מוקדם ,אם כי נזהרים שלא להרעיף עליהם סכומים גדולים מדי על-מנת שלא להפחית מהמוטיבציה לקום בבוקר לעבודה. הסכומים המקובלים נעים סביב כמה מאות אלפי דולרים, לעיתים מיליון, לאורך חיי החברה.

6. דילמת סמנכ"ל הכספים

כבר חודשים ארוכים שבוויז משדרים ביטחון בקצב הצמיחה, בהגעה לקצב הכנסות שנתי דמיוני של מיליארד דולר בשנה הבאה ובתוכניות להנפקה בטווח הארוך. זו תוכנית מרשימה, ואם יש חברה ישראלית שיכולה להיות במקום זה - הרי זו וויז - אלא שאם וויז הייתה רצינית מאוד בקשר להנפקה עליה היה להצטייד מבעוד מועד בסמנכ"לית או סמנכ"ל כספים מהשורה הראשונה.

חברות קטנות וצומחות פחות מוויז שכרו סמנכ"לית כספים מנוסה בשלב מוקדם הרבה יותר - אדם שראה הנפקה אחת או שתיים בנאסד"ק ושניהל חברה בעלת הכנסות של מאות רבות של מיליוני דולרים. נכון להיום מחזיקה וויז בבכירה ישראלית בתפקיד של VP Finance. אם בכוונתה של וויז ללכת להנפקה בעוד כשנתיים עליה לשכור סמנכ"ל כספים בפרופיל גבוה מאוד באופן מיידי.

למעשה, היה נכון אילו הייתה עושה כן כבר בגיוס הענק של מיליארד הדולר כבר בחודש מאי האחרון. וויז היא עדיין חברה הפסדית - לפי ההערכה קצב ההפסד השנתי שלה עומד על 120 מיליון דולר בשנה על הכנסות בקצב שנתי של 500 מיליון דולר - וההכנסות החשבונאיות אף נמוכות מכך. כדי להתניע יציאה להנפקה וויז תידרש להרבה יותר מזה.