עסקת הענק עם גוגל נפלה: כמה רחוקה ההנפקה של וויז

גוגל לא תקנה את וויז: המשא־ומתן שניהלה חברת אבטחת הסייבר הישראלית־אמריקאית לרכישתה בתמורה ל־23 מיליארד דולר נעצר לפי שעה. "לומר לא להצעות כל־כך מכובדות זה קשה", אמר אסף רפפורט, המנכ"ל ואחד מארבעת המייסדים, במכתב ששלח לעובדיו - כך על־פי דיווחים באתר "וול סטריט ג'ורנל".

● פרשנות | הדילמה של המייסדים, המכה לעובדים: למה נפלה עסקת הענק למכירת וויז?
● פרשנות | ביטול עסקת וויז: איך אומרים לא להצעה שאי-אפשר לסרב לה? 
● וויז לא לבד: העסקאות הגדולות של חברות ישראליות שבוטלו

החברה ממשיכה בדרך עצמאית במטרה להגיע בסופו של דבר ל־IPO - הנפקה ראשונית לציבור. "אגיע ישר לעניין: היעדים הבאים שלנו הם מיליארד דולר ב־ARR (קצב הכנסות שנתי) ו־IPO", כתב רפפורט. גוגל טרם התייחסה לדיווחים.

למעשה, כבר כחצי שנה משדרים בוויז כי פני החברה להנפקה, וזאת לאחר שהיא תצמח מהותית, ותגיע לקצב הכנסות שנתי של 500 מיליון דולר בחציון השני של השנה ושל מיליארד דולר בשנת 2025.

אין עוררין על כך שוויז היא חברת סייבר ישראלית גדולה - היא מעסיקה 1,500 איש וגייסה עד כה 1.8 מיליארד דולר מצמרת המשקיעים של עמק הסיליקון. אך האם היא מתקדמת בצעדי ענק לקראת הנפקה בבורסה בניו יורק?

"שוק של חלונות"

"זה אולי יישמע בומבסטי, אבל זה אחד הצעדים האמיצים ביותר שנעשו בתעשייה בשנים האחרונות", אומר אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל. כמי שמלווה חברות גם בתהליכי IPO וגם במיזוגים ורכישות, הוא מציין שבתהליכי מכירה, "המייסדים עושים המון כסף, הקרנות הפרטיות שמושקעות עושות המון כסף, העובדים עושים פחות והתעשייה מאבדת חברה משמעותית.

"לעומת זאת, ב־IPO, ה'עושר' מתחלק על־פני הרבה יותר אנשים ומשפיע גם על מעגלים מחוץ לחברה עצמה - חברה ציבורית צריכה למשל שירותי ראיית חשבון ותשתיות אחרות יותר משמעותיות מאשר חטיבה בחברה גדולה. מה שהאנשים האלה עשו, הם לקחו כסף שהיה יכול להגיע לכיס הפרטי שלהם והם מחלקים אותו להרבה יותר אנשים".

פז לא מתעלם מהסיכון: "שוק ההנפקות הוא שוק של חלונות. אם כמו שוויז מצפים הם יגיעו בעוד שנתיים ל־ARR של מיליארד דולר, האם השוק יהיה פתוח וייתכנו מכפילים שיובילו לשווי שהם יכלו לקבל היום? קשה לדעת".

האם השווי שצפויה החברה לקבל בבורסה יהיה גבוה יותר - או לפחות שקול ל-23 מיליארד הדולרים עליהם ויתרה? לשם השוואה, סנטינל וואן, חברת הסייבר בעלת השורשים הישראליים, מציגה נתוני ARR גבוהים במקצת מאלה של וויז - 724 מיליון דולר נכון לרבעון הראשון, אך היא נסחרת בבורסה בשווי של 6 מיליארד דולר בלבד. נתון ה-ARR של פאלו אלטו נטוורקס עומד על 3.8 מיליארד דולר, פי 7 מזה של וויז, אך היא נסחרת בשווי של 105 מיליארד דולר, לכאורה פי ארבעה בלבד מהשווי של וויז בעיני גוגל.

הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, פחות מוטרד מחלון ההנפקות שנפתח ונסגר, ולדבריו, "גם בשווקים שהם פחות נוחים להנפקות, לחברות כמו וויז תמיד יהיה את המקום. חברות אחרות אולי יגלו אתגרים יותר משמעותיים. אם גוגל הייתה מוכנה לשלם 23 מיליארד דולר, אני חושב שהנפקה זה רק עניין של זמן, וכמובן שכל החתמים הכי גדולים בוול סטריט ירצו להוביל אותה".

על רקע טורניר היורו שהסתיים לאחרונה גילאון מקביל את וויז לכוכב נבחרת ספרד: "וויז היא כמו לאמין ימאל של עולם הסייבר, חברה צעירה וחדשה שעוד לא יודעים לאן היא יכולה להגיע, היא רוצה להיות המובילה בעולם, היא מפוצצת בכישרון והיא כבר קיבלה תג מחיר גבוה אחד".

לדבריו, "מעבר לשאלה על המחיר יש פה אירוע שיווקי שהטיס את וויז לשורה הראשונה של חברות הסייבר, ההצעה של גוגל זה הבנצ'מרק ולשם מסתכלים. אני מניח שההנהלה מסתכלת על חברות סייבר גדולות אחרות - ואני חושב שהם רוצים להיות שם, להיות החברה הגדולה".

מה נדרש מוויז כדי להגיע להנפקה מוצלחת בעוד שנתיים?
פז: "המפתח זה לוודא שקצב הגידול לא מאט. חברות ציבוריות נסחרות על בסיס אינדיקטורים שונים, אבל החשוב ביותר זה הגידול בהכנסות החברה. אם הגידול יאט משמעותית תהיה בעיה, אם לא - הם יצליחו להגיע לשוק".

גילאון: "מה שנדרש מהם זה להמשיך לעשות את מה שהם עושים, להגדיל את המכירות, להיות רווחיים. הם גייסו מיליארד דולר אז הם יכולים לקחת את כוח האדם הכי איכותי שיש, ואם הם רואים חברה טובה הם יכולים לרכוש אותה. כדי להגיע לוול סטריט בשוק הנוכחי, צריך הכנסות בנות־קיימא של מאות מיליוני דולרים ודרך מהירה וברורה לרווחיות. על־פי פרסומים נראה שהם בדרך לשם, ואולי שנתיים זה אפילו רחוק מדי - אולי זה אפילו יקרה קודם".

פז: "הם צריכים לשכור CFO (סמנכ"ל כספים; כיום לפי אתר החברה יש רק להם פונקציה של VP Finance) שמכיר את השוק הציבורי, אני לא חושב שתהיה להם בעיה לגייס מישהו, ולהתרגל לדיווחים רבעוניים. ליצור מערכת שתדע לתת תחזיות רבעוניות מאוד מדויקות, כי בוול סטריט לא סלחנים ומי שמפספס רבעון חוטף".

יש לציין כי חברות צעירות יותר ומכניסות פחות מוויז גייסו סמנכ"לי כספים בכירים שמנוסים בשיח עם בנקאי השקעות ובשיח עם משקיעים פוטנציאליים בשוק ההון טרם ההנפקה. אם ברצונה של וויז לצאת להנפקה בעוד שנתיים מהיום, עליה לשכור בכיר שכזה בימים אלה ממש.

"החוכמה היא התזמון"

לפי נתוני חברת המחקר Renaissance Capital המתמקדת בתחום ההנפקות הראשוניות, שוק ההנפקות בוול סטריט מטפס לאיטו, וברבעון השני של השנה בוצעו 39 הנפקות שבהן גויס סכום מצטבר של 8.9 מיליארד דולר. בסיכום המחצית הראשונה של השנה, 69 חברות גייסו במצטבר 16.7 מיליארד דולר, ולא בוצעו בו הנפקות ענק.

לשם השוואה, בשנת השיא של הנפקות הטכנולוגיה ב־2021 גויסו במחצית הראשונה 80.7 מיליארד דולר על־ידי 220 חברות (לא כולל הנפקות של חברות SPAC) ואז הגיעו שנתיים חלשות במיוחד בשוק ההנפקות.

לדברי פז, "רואים בשוק ההנפקות ניצני התאוששות. ב־2024 צפויות להיות יותר הנפקות ראשוניות, אבל 2022־2023 היו שנים מאוד 'מדכאות' בתחום אז גידול בשוק עדיין לא אומר שזה שוק שפתוח לכל חברה. לחברות שמגיעות ל־300־400 מיליון דולר ARR, השוק כנראה יהיה פתוח ב־2025".

גילאון מתייחס לשוק הכללי ומציין את הירידות האחרונות אחרי רמות השיא. "אנחנו נכנסים לתקופה של בחירות, וגם לתקופה שמסורתית מיטיבה יותר עם שוק ההון החל מנובמבר. במקביל מדברים על אפשרות של הורדת ריבית. מנגד, יש חברות מחקר שעל בסיס נתונים מאקרו כלכליים חוזות מיתון ב־2025, אם כי גם אם יהיה מיתון זה לא בהכרח אומר ששוק ההון יהיה פחות טוב. כך שבסופו של דבר הכל פתוח. החוכמה בשוק היא התזמון".

הרף עלה

כאמור מאז סוף שנת 2021 הצטמצם מאוד היקף הנפקות הטכנולוגיה, והחברות שיוצאות לציבור עושות זאת במשנה זהירות. מניית קלאביו, חברת התוכנה שהנפיקה בשנה שעברה ושימשה כמקרה מבחן לאפשרות של חברות ענן להנפיק לאחריה, ספגה ירידה של כ־20% במחיר המנייה. שלא לציטוט, בכירים בענף ההייטק מציינים בתסכול כי רף ההכנסות החשבונאי להנפקה מוצלחת עלה למאות רבות של מיליוני דולרים, בין 300 ל־500 מיליון דולר, וכי נדרשת רווחיות.

וויז עדיין רחוקה מכך: היא טוענת שקצב ההכנסות השנתי שלה עומד על 500 מיליון דולר, אלא שמדובר בנתון לא חשבונאי וניתן לפרשנות, כך שהכנסותיה האמיתיות נמוכות מכך, מה גם שלפי אתר "דה אינפורמיישן" מדובר בחברה שמפסידה מעל 100 מיליון דולר בשנה.

וויז צומחת בעיקר באמצעות כספי המשקיעים, ולצורך המשך הגדילה שלה היא נזקקת להזרקת הון בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה. חלק מזה נובע מהסביבה התחרותית בה היא פועלת - היא מתחרה במיקרוסופט, פאלו אלטו ובשורה של סטארט־אפים, ובשל כך עליה לספק הנחות מפליגות ללקוחות ראשוניים, כפי שעושה השוק כולו. על מנת שוויז תשחזר את ההצעה שקיבלה מגוגל גם בשוק ההון, עליה להפוך רווחית ולהגדיל את ההכנסות באופן משמעותי.