בניגוד לחוק באירופה: פינלנד מורידה את הכפפות במאבק נגד רוסיה

כבר יותר משנה שרוסיה משתמשת בנשק "היברידי", כפי שהדבר מכונה בנאט"ו, בניסיון לערער את המצב הפוליטי והחברתי בפינלנד. מהגרים לא חוקיים ומבקשי מקלט מאפריקה ומהמזרח התיכון, שקיבלו ויזות זמניות לרוסיה בעבור תשלום נאה, נשלחים למעברי הגבול בין המדינות, שנפרס על פני יותר מ-1,300 קילומטר, ומנסים להיכנס למדינה ולהגיש בקשות מקלט. החוק הבינלאומי, כולל חוקי האיחוד שבו פינלנד חברה, חייב עד כה את המדינה הנורדית לבחון את בקשות המקלט לפי ארץ המוצא והנסיבות האישיות, ובינתיים להעניק מקלט למבקשים. 

● מהכלכלה ועד התדמית הבינלאומית: איך האולימפיאדה תשפיע על צרפת?
● חומת מל"טים מנורבגיה ועד פולין: קו ההגנה החדש נגד רוסיה

אבל ביום שני השבוע נכנס לתוקף חוק תקדימי בפינלנד, שעורר סערה באירופה כולה, המאפשר לרשויות בהלסינקי להורות למשמר הגבול למנוע פיזית כניסה ממבקשי מקלט המגיעים דרך מעברי גבול במזרח, "לדחוף אותם חזרה" לצד הרוסי, להתעלם מבקשת המקלט שלהם, ואפילו לגרש אותם אם כבר נכנסו לתוך שטח המדינה, ללא זכות ערעור.

החוק מנוגד לאמנות הבינלאומיות בנוגע לפליטים עליהן פינלנד חתומה, לחוקים האירופיים ואפילו לחוקה הפינית עצמה, ומהווה שינוי כיוון משמעותי במאבק בהגירה הלא חוקית הנכנסת לאירופה. במקביל, הוא פופולרי בציבור, עם סקרים שהראו כי שני שלישים תמכו בו, והוא עבר ברוב המיוחד הדרוש כדי לפעול בניגוד לחוקה, עם 167 תומכים ורק 31 מתנגדים.

החוק - רק למצב חירום

בשלב הנוכחי, מדובר בחוק שרק מאפשר את הצעד יוצא הדופן, אך הוא לא פועל בשטח. רק כמה מאות מהגרים לא חוקיים, רובם מסומליה, מעיראק ומסוריה, נכנסו כך לפינלנד מתחילת השנה. הסיבה העיקרית לכך היא שמנובמבר פינלנד סגרה את כל מעברי הגבול שלה עם רוסיה. אולם כעת, כחלק מהמאבק המתעצם מול רוסיה, שכלל הצטרפות לנאט"ו אחרי עשרות שנות ניטרליות, הלסינקי בעצם "הורידה את הכפפות" והוכיחה שהיא נכונה לזנוח ערכים הומניטריים אוניברסליים בשל הסיכונים למדינה.

 נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: ap, Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin

בשל חריגותו, החוק יופעל רק במצב חירום של "הצפת" הגבול במבקשי מקלט, וככל הנראה יוחרגו ממנו נשים, ילדים ונכים.

החוק נדון במשך חודשים רבים במדינה, שבה שולטת ממשלת מרכז-ימין הכוללת לראשונה את מפלגת "הפינים" המתנגדת להגירה. הוא עבר ניסוחים וגלגולים שונים, ועורר ביקורת רבה מצד מדינות אירופיות אחרות, ובמיוחד מצד ארגוני זכויות אדם שאמרו כי דווקא המדינה הנורדית המתקדמת "משדרת מסר שגוי" בנוגע להגירה.

אבל נשיא המדינה אלכסנדר סטאוב אישר אותו בחתימתו, ואמר כי למרות שהוא "מבין את הבלבול שיחוש שומר גבול כיצד לפעול", מדובר בצעד הכרחי במקרה שבו רוסיה תנסה להגביר משמעותית את קצב מבקשי המקלט הנשלחים לגבול הפיני. הוא מוגבל בשלב זה לשנה אחת.

"הרפורמה שייחלנו לה"

במהלך הדיונים על החוק הופיעו עשרות מומחים בפני הפרלמנט שהזהירו כי הוא מנוגד לאמנות הבינלאומיות, כולל חוקי היסוד של האיחוד האירופי. מבריסל נמסר כי "אין החרגות" מהחוק הבינלאומי הקובע כי יש לקבל מבקשי מקלט ולדון בבקשותיהם.

לפי הנתונים האחרונים, בשנה שעברה שיגרה רוסיה כ-1,300 מבקשי מקלט לפינלנד. בתחילת נובמבר סגרה המדינה את כל מעברי הגבול שלה עם רוסיה, והמספר ירד למאות בלבד. כאמור, החשש מההגירה הלא חוקית ומהתגברותה יצרו רוב בציבור לצעד, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית שבאופוזיציה הצביעה בעדו. תמיכתה הבטיחה רוב של שני שלישים בפרלמנט, מה שאיפשר את כניסתו לפועל.

מפלגת "הפינים" מהימין המתנגד להגירה אמרה לאחר החלת החוק כי "זוהי הרפורמה בחוקי הכניסה שייחלנו לה במשך שנים... זהו חוק שמיועד להילחם בהגירה כפויה (על ידי מוסקבה, א"א)". מנגד, מנהיגת ברית השמאל, אמרה כי מדובר ב"יום שחור לשלטון החוק בפינלנד ולזכויות האדם".

גם בריסל הזהירה כי החוק מנוגד לאמנת ז'נבה, ולעיקרון האי-החזרה שנחקק בשל לקחי מלחמת העולם השנייה וסגירת הגבולות בפני פליטים יהודיים. לפי עיקרון זה נאסר להחזיר מבקש מקלט למדינה שבה הוא עשוי להירדף או להימצא בסכנת חיים. הדבר מחייב את המדינות החתומות על האמנה לבחון את הבקשה. כאן נכנסים לשיקולים ארץ מוצאו של המהגר, נסיבות אישיות או חברתיות ועוד.

למעשה, אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא שבעוד שקל יחסית להיכנס בשל עיקרון זה במקומות בהם הגבול "פרוץ" (בשיט דרך הים למשל), קשה לגרש את מי שלא זכאים למקלט, בשל סוגיות משפטיות. כמו כן, חלק ממדינות אירופה מעניקות זכות עבודה וביטוח בריאות למבקשי המקלט, ולמעשה משלימות עם הגירה לא חוקית המושכת מיליוני בני אדם מדי שנה. בפינלנד התנאים למבקשי מקלט לא נחשבים נוחים, ורבים מתייחסים אליה כמדינת מעבר בדרך לגרמניה, שבה התנאים טובים יותר.

המצב מערער את אירופה

סוגיית המהגרים ומבקשי המקלט גורמת בין היתר לערעור המצב הפוליטי במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, פינלנד, שבדיה וצרפת, שבהן מפלגות המתנגדות להגירה גורפות את קולות הבוחרים בשיעורים הולכים וגדלים. בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי סוגיית ההגירה הלא חוקית כיכבה בראש סדר היום, ומפלגות מהימין המתנגד להגירה הגדילו משמעותית את כוחן. רוסיה עושה שימוש בכך, ובשנתיים האחרונות פועלת באופן הולך וגובר "לשגר" פליטים ומבקשי מקלט לגבולות האירופיים ממזרח.

הפתרון של פולין, ליטא ומדינות אחרות לניסיונות הללו היה פריסה של עשרות אלפי שוטרים לאורך הגבול המזרחי, וכן הקמה של מכשול וגדר. עדיין, חבורות של מבקשי מקלט מנסות לעתים לפרוץ בכוח את הגדרות והמחסומים. בפולין נדקר למוות שוטר פולני ממשמר הגבול על ידי מבקש מקלט בחודש שעבר. מוסקבה ומינסק אומרות כי מדובר בפעולה עצמאית של מהגרים לא חוקיים, אולם תחקירים בעבר הראו כיצד הממשלות ברוסיה ובבלארוס מעורבות בעסקים הכרוכים בהנפקת ויזה מפוברקת, ללא צורך ממשי, רק כדי לעודד את הפליטים לנסוע מערבה, ושם לחצות את הגבול באופן לא חוקי.

"הגירה מוכוונת היא דרך אחת שבה רוסיה יכולה להפעיל לחץ עלינו, וזה יכול להשפיע על הביטחון ועל היציבות החברתית של פינלנד ושל האיחוד האירופי", אמר לתקשורת שר הפנים הפיני, "החוק החדש מכין את פינלנד למצב שבו רוסיה תנסה להשפיע ולהפעיל לחץ לאורך זמן ממושך, ובקנה מידה גדול יותר".