תיקון חוק המטרו אושר בכנסת הלילה. מה יקרה עכשיו?

אחרי עבודה שנמשכה בפועל כשלוש שנים, עוד מימי הממשלה הקודמת, אושר הלילה תיקון חוק המטרו בכנסת. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של תשעה תומכים ואפס מתנגדים, והוא ייכנס לספר החוקים באופן רשמי.

בכך הושלם שלב מרכזי בדרך להקמת מטרו גוש דן, פרויקט התשתית הגדול ביותר שנעשה בישראל עד היום כנראה - אך עד שנראה את נסיעתה הראשונה של הרכבת התחתית, יעברו עוד הרבה מים בירקון.

מה משמעות התיקון שאושר כעת, ומה צפוי לקרות כעת? גלובס עם שאלות ותשובות מרכזיות. 

● בלעדי | עיריית תל אביב יוצאת למאבק במשרד התחבורה בגלל עיכוב פרויקט הענק שלה
● "מס המטרו" שמטילה תל אביב: הארנונה צפויה להתייקר בשנה הבאה

מהו חוק המטרו?

חוק המטרו מגדיר את המסגרת החוקית של מיזם הקמת הרכבת התחתית בגוש דן, המתוכננת לפעול בשלושה קווים לאורך כ־150 ק"מ ולעבור ב־24 רשויות שונות עם 109 תחנות. החוק אושר באופן חלקי בשנת 2021 וכלל ארבעה פרקים. התיקון לחוק מוסיף פרק חמישי, וכעת הוא כולל את הפרקים הללו: פרק א' - הגדרות כלליות; פרק ב' - קידום מיזם המטרו; פרק ג' - מימון ופיתוח מיזם המטרו; פרק ד' - פעילות גורם מוסמך לקידום מיזם המטרו (במקור כותרתו הייתה "הוראות שונות"); פרק ה' - הוראות מיוחדות להסרת חסמים לשם קידום מיזם המטרו.

מדוע נדרש תיקון לחוק המטרו?

ראשית, חוק המטרו אושר ב־2021 באופן חלקי, ועוד בעת אישורו היה ברור שיידרשו לו תוספות. לאורך הדרך התברר כי ישנו צורך גם בתיקונים ובעדכונים, כמה מהם משמעותיים, ועל כן הוחלט על קידום תיקון לחוק. התיקון יצא לדרך כבר באוגוסט 2021, קרי לפני שלוש שנים, אז הונח לקריאה ראשונה על שולחן הכנסת.

מאז הוא עבר דרך ארוכה: בנובמבר 2021, תחת ממשלת בנט־לפיד, נפתחו הדיונים הראשונים בתיקון, בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. הוועדה אף הספיקה לאשרו לקריאה שנייה ושלישית, אך הוא לא אושר בכנסת - שהתפזרה זמן קצר לאחר מכן.

בראשית ימיה של הממשלה הנוכחית הוחל דין רציפות על התיקון לחוק, כדי לאפשר את קידומו מהנקודה שבה נעצר, אך במקביל הוחלט על קיום דיונים נוספים בתיקון החוק, להכנסת עוד שינויים אליו, בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר. 14 דיונים התקיימו בוועדה, עד לאישור הנוסח לקריאה שנייה ושלישית בשבוע שעבר.

מהו השינוי המשמעותי ביותר בתיקון לחוק?

נראה כי השינוי הדרמטי ביותר הוא הפחתת מס השבחת המטרו. יזמים רבים טענו לאורך הדרך כי היטלי ההשבחה בתוואי המטרו, שהוחלו מראשית 2023 ומסתכמים ב־75%, גבוהים מדי וגורמים הלכה למעשה לקיפאון בפיתוח לאורך התוואי, ששטחו כ־18 אלף דונמים (על פני הקרקע, לאורך הקווים המתוכננים). בתום דיונים רבים בנושא הזה ספציפית, סוכם כי מס השבחת המטרו ירד עד לסוף שנת 2030 ב־15% ויעמוד על 60%. לאחר מכן הוא יעמוד על 72% באופן קבוע.

מומחים שונים טוענים כי השינוי הזה לבדו יכול "להניע את גלגליו" של המיזם, שכן מחצית מעלויותיו תמומן ממיסים שונים, בהם היטלי ההשבחה שייגזרו מתנופת הפיתוח לאורך התוואי. "השינוי יביא לכך שכל האזור יתעורר", אמרה לאחרונה שמאית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.

אילו שינויים מרכזיים נוספים מציע התיקון החדש?

קצרה היריעה מלהכיל את כלל השינויים שמציע התיקון לחוק המטרו, אך אלה כמה מהעיקריים: קביעת היטל מימון המטרו, מעין מס נוסף שנוגע לנכסים שאינם למגורים (למעט עסקים ששטחם פחות מ־100 מ"ר); הקניית מקרקעין בשטח מסוים למדינה מתוך מיזם בתוואי המטרו שזכויות הבנייה בו הוגדלו ב־80 אלף מ"ר ויותר; תיקון שמאפשר למדינה להפקיע קרקע גם אם זו אינה מיועדת לצורך ציבורי; הקמת מועצה מאסדרת שתהיה אחראית על תיאום בין החברה המבצעת לגופי תשתית אחרים סביב קידום המיזם; הסדרת קידום מתחמי פינוי־בינוי בתוואי המטרו; הפחתה ברף הרעש המותר בזמן ביצוע העבודות; ועוד.

האם יש גם מענה לעסקים שייפגעו מעבודות הקמת המטרו?

כן. אחד השינויים האחרונים שהוכנסו לתיקון חוק המטרו הוא סעיף "סיוע לעסקים בסביבת תוואי העבודות", שאליו דחף ביתר שאת יו"ר הוועדה, ח"כ אשר. הסעיף קובע כי יוקצו לסיוע לעסקים 500 עד 550 מיליון שקל. הסיוע ייקבע בין היתר על־פי סוג העסק ותלותו בקבלת קהל, המרחק מגדר העבודות ומידת ההפרעה שיוצרות העבודות מבחינתו. על־פי התיקון, הסיוע הכספי לא יהיה מותנה בהוכחת פגיעה בהכנסות העסק, בפגיעה ברווחיותו או בבחינת הוצאות שהוציא העסק בפועל.

למה כל זה קרה רק עכשיו?

הדיונים ב"סבב" הנוכחי החלו עוד ביוני 2023 ונמתחו על פני יותר משנה מסיבות שונות, בהן כמובן פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בשבועות האחרונים הדיונים נכנסו לקצב גבוה, ככל הנראה גם על רקע החשש מפיזור הכנסת במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים בימים אלה, שיביא שוב לדחייה משמעותית - כפי שקרה בכנסת הקודמת. לאחר שהתיקון אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה, הזדרזו מקדמיו להעלות אותו להצבעה עוד השבוע, רגע לפני שמושב הקיץ מסתיים והכנסת יוצאת לפגרה.

מה המשמעות שבאישור התיקון לחוק?

החוק ייכנס כעת רשמית לספר החוקים, ובכך יושלם כל מהלך החקיקה סביב מיזם המטרו. אומנם ישנם עוד אלמנטים סביב מיזם המטרו שטרם הושלמו (ומיד נרחיב גם לגביהם), אך הפעילות ב"חזית" הזאת הסתיימה, כנראה, לאחר שנים.

האם הושלם כל מהלך תכנון הקווים?

לא, וכאן נגרם אחד העיכובים המשמעותיים. הקו הראשון שאושר הוא קו M3 באורך 32 ק''מ, קו חצי־טבעתי שיחבר בין כל הקווים וישרת את הערים בת ים, חולון, אזור, אור יהודה, גבעת שמואל, קריית אונו, פתח תקווה, תל אביב, רמת השרון והרצליה, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם גליל ים ומערב רמת השרון, תל השומר ואור יהודה.

קו המטרו השני שאושר הוא קו M1 - אך רק בחלקו. זהו הקו הארוך ביותר, באורך של כ־85 ק"מ, ושינוע בציר צפון-דרום בין הערים רעננה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד, וכן דרך אזורי פיתוח עתידיים ובהם תע"ש השרון, צומת גלילות, חולון וצריפין. הקו הזה פוצל לשלוש תוכניות, ורק שתיים מהן אושרו. השלוחות לרעננה, לכפר סבא, להוד השרון ולהרצליה טרם אושרו לנוכח התנגדויות שונות למיקום הדיפו.

קו המטרו השלישי שאושר הוא קו M2, שיהיה באורך 25 ק''מ וינוע בציר מזרח-מערב. הקו ישרת את הערים פתח תקווה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים ותל אביב, וכן אזורי פיתוח עתידיים, בהם אזור סירקין.

ומתי תאושר תמ"א 70?

תמ"א 70, "תוכנית מתאר ארצית למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב", היא התוכנית אשר קובעת בפועל את אפשרויות הפיתוח לאורך תוואי המטרו - קרי כמה אפשר יהיה לבנות לאורך שלושת הקווים. הרעיון הוא לאפשר פיתוח רב ככל האפשר, הן בשל ההיגיון לפיו יש לעודד התפתחות מאסיבית בסביבת המטרו, והן כדי לממן את הוצאות הקמת הפרויקט. אישורה של תמ"א 70 מתעכב גם הוא זמן רב, והתוכנית נמצאת בשלב הערות הוועדות המחוזיות.

"על רשויות התכנון לעשות ככל יכולתן כדי להביא לאישור תמ"א 70 כמה שיותר מהר, כדי לעלות שלב נוסף ולקדם את מיזם המטרו למימוש כבר בשנים הקרובות", אומר עו"ד ישי איציקוביץ, מנהל מחלקת הנדל"ן במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי. "מעבר ליתרונות ולחשיבות של העניין עצמו, קידום מהיר יצמצם את אי־הוודאות סביב המיזם, המהווה חסם בכל הליך תכנוני".

כמה יעלה הפרויקט?

אומדן העלויות נכון להיום הוא 150 מיליארד שקל, אך לפי הערכות שונות, בפועל הסכום מגיע כבר לכ־200 מיליארד בעקבות הצמדת השקל: לפי דוחות של ארגונים בינלאומיים ושל בנק ישראל, בישראל פרויקטים מתייקרים ביותר מ־70% עם הזמן. חוק המטרו נועד למנוע התייקרויות כאלה, אבל בענף משוכנעים שהוא לא יעמוד בתקציב המתוכנן.

ומתי המטרו יתחיל לנסוע?

בממשלה הבטיחו את פתיחתו של המטרו בהדרגה מהשנים 2032-2034, אך מנכ"ל נת"ע היוצא חיים גליק העריך באחרונה כי הפרויקט לא יצא לדרך לפני 2040.