הכלכלה נגד דונלד טראמפ: יותר מדי חדשות טובות

מאה יום לפני סיום הבחירות לנשיאות (ההצבעה תתחיל בסוף ספטמבר, ותסתיים ב־5 בנובמבר), גרמי השמיים אינם נערכים על פי הציפיות; בוודאי לא ציפיותיו של דונלד טראמפ. הוא אמנם מוביל בסקרים, אבל בקושי רב. בהשוואה עם ערב פרישתו של ביידן, קמלה האריס צמצמה את יתרון טראמפ לממדים של טעות דגימה, רק 1.7% במדד הסקרים של RCP.

במונחים סטטיסטיים ההפרש הזה שקול כנגד תיקו, כפי שהכריזה בשבת כותרתו הראשית של הוול סטריט ג'רנל. מאמרי המערכת של העיתון, המייצגים קו שמרני נוקשה, גילו בימים האחרונים סימנים גוברים של דאגה מפני פרץ ההתלהבות, שמניבה מועמדותה הפתאומית של האריס לנשיאות. בחמשת הימים שלאחר פרישת ביידן, האריס אספה תרומות של מאה מיליון דולר. זו מהירות חסרת תקדים של גיוס כספים בפוליטיקה האמריקאית. המדיה החברתית משקפת פופולריות גואה של האריס בין צעירים, קהל הטיק טוק, אלה המכונים GenZ. הרפובליקאים חורקים שיניים, תוהים מה בדיוק הם החמיצו, ומה עליהם לעשות.

שטות היא להניח שהאריס עלתה על נתיב ניצחון. הרפובליקאים מתכננים להמטיר עליה את כל הבליסטראות האפשריות. אבל ברור למדי שהם נחלו אכזבה גדולה אחת: לא התממשה ציפייתם לתנופה בעקבות ועידתם. כמעט כלל־ברזל הוא בפוליטיקה של שנת בחירות, כי כל אחת משתי המפלגות נהנית מזינוק כלשהו בסקרים מייד לאחר ועידתה.

והנה, הוועידה הרפובליקאית של אמצע החודש לא הניבה כל זינוק, אף כי היא התרחשה מייד לאחר ניסיון ההתנקשות בחיי טראמפ. הסיבה העיקרית להיעדר זינוק היא שביידן פרש מייד לאחר הוועידה הרפובליקאית, ואת הדעת הסיח החיזיון של אישה שחורה־אסיאנית מבססת את עצמה בן לילה כנושאת הדגל של מפלגתה.

לא למספרים האלה פילל

אל הקטגוריה של ציפיות רפובליקאיות שלא התממשו מצטרפת גם הכלכלה. ביום ה' נדהמו כלכלנים לשמוע, שהתוצר המקומי הגולמי רשם צמיחה של 2.8% ברבעון השני של השנה, פי שניים משיעורה ברבעון הקודם, שליש יותר ממה שחזו הכלכלנים. שבוע אחד קודם, נתוני האינפלציה הראו ירידה לרמה של 3% בשקלול שנתי, הנמוכה ביותר זה שנה.

לא למספרים האלה פילל טראמפ. הם מקשים עליו לצייר את כלכלת ביידן בצבעי הכישלון הקודרים החביבים עליו. הוא נוהג לתאר את אמריקה תחת הדמוקרטים כמדבר של ייסורים.

גם בהיעדר החדשות הרעות, אין לו כל כוונה להפסיק. הוא ירבה לדבר על האינפלציה. זו נקודת תורפה חמורה של כלכלת ביידן, שהוא ינסה להפוך את האריס לשותפה מלאה בעיצובה. אף כי המחירים התייצבו והשכר הממוצע גדל, רוב האמריקאים זוכרים בחלחלה את האמרת המחירים המסחררת במרכוליהם ובתחנות הדלק שלהם, בשנה השנייה ובשנה השלישית של נשיאות ביידן.

ההערכה החשובה ביותר שפירנסה את תקוות טראמפ הייתה הציפייה למיתון חריף. זו הייתה התחזית הכמעט כללית בקיץ 2022, כאשר האינפלציה נשקה ל־9%, שיעורה הגבוה ביותר זה 40 שנה ויותר.

הכלכלן הבולט ביותר, שהזהיר את ממשל ביידן כבר בימיו הראשונים, כי הזרמות הכספים המסיביות יציתו אינפלציה היה לארי סאמרס מהרווארד, לפנים יועצם הכלכלי הבכיר של נשיאים דמוקרטיים, מביל קלינטון ואילך. הוא צפה לא רק "לחצים אינפלציוניים שלא ראינו דוגמתם זה דור שלם", כי אם גם "נחיתה קשה" בסופם. הריבית תעלה פלאים, תחנוק את הפעילות הכלכלית, והמיתון יגיע.

מה כבר ישנה רבע אחוז?

ביוני 2022, סאמרס ושניים מעמיתיו כתבו נייר אקדמי, שבו הניחו כי האינפלציה גבוהה במידה ניכרת ממה שמראה מדד המחירים לצרכן, והדרך היחידה לרפא אותה תהיה באמצעות מיתון חריף.

צידקת תחזיתו של סאמרס בעניין האינפלציה העניקה תוקף מיוחד להזהרתו מפני מיתון. אבל מותר אולי לטעון, שהמערכת הכלכלית נוטה להתרשם קצת יותר מדי מתחזית מדויקת אחת. סאמרס הוא כמובן מן הכלכלנים כבדי הראש של זמננו, אבל הוא שגה בתחזית המיתון שלו; והוא שגה בהערכת יכולתה של המערכת הפיננסית להתמודד עם שערי ריבית גבוהים (עומדת כיום על 5.5%).

תחזיות סאמרס נחשבו בשעתן לאורים ולתומים. שנתיים לפני מערכת הבחירות לנשיאות, הן הגדילו את תאבונם של הרפובליקאים. מספר מפתיע של טוענים לנשיאות זינקו אז אל הזירה בציפייה שהבחירות של 2024 יחלצו את הבית הלבן ואת הקונגרס מידי הדמוקרטים.

אנחנו עומדים ביולי 2024, וכמעט אף אחת מן התחזיות הקודרות לא התממשה. עיתונים פיננסיים מפרסמים תחזיות תכופות על קריסה ממשמשת ובאה. שמות גדולים חוזים אותה: ג'יימי דיימון מ־JPMorgan הקדים להודיע על בואה באוגוסט 2022 "בתוך שישה עד תשעה חודשים", והזהיר כי אפשר שהיא תהיה "גרועה ממיתון". דפדוף במדיה של הימים ההם מראה, כי הזהרותיו התקבלו באמון ניכר - ובחרדה ניכרת.

אין קושי מיוחד להניח שדונלד טראמפ כילכל את מהלכיו בסימן התחזיות ההן. נראה שהתבדותן מעוררת בו חרדה ממשית. בראיון לבלומברג־ביזנסוויק החודש הוא דיבר על האפשרות שהפדרל ריזרב יקצץ את הריבית קצרת־המועד בספטמבר. "הם יודעים שאסור להם לעשות את זה", הוא אמר. הוא לא התכוון לאיסור חוקי, אלא למשהו שהבנק צריך להימנע ממנו כדי שלא להיחשד במשוא פנים. הנשיא לשעבר חושש מפני חדשות כלכליות טובות לפני 5 בנובמבר, העלולות להוריד את מסע הבחירות שלו מן הפסים ברגע האחרון.

טראמפ אפילו איים במשתמע על נגיד הבנק המרכזי, ג'יי פאוול. אם ייבחר לנשיא, הוא אמר, הוא ירשה לפאוול לסיים את כהונתו (ב־2026) "בייחוד אם אני אחשוב שהוא נהג כהלכה". שום נשיא אמריקאי לא העביר את נגיד הבנק המרכזי מכהונתו, אבל טראמפ אינו ככל נשיאי ארה"ב.

הסקרים חוזרים ומראים, כי רוב גדול של האמריקאים מעניקים ציונים נמוכים ביותר למנהיגותו הכלכלית של הנשיא ביידן. קצת קשה להאמין אפוא שהורדה קלה של שער הריבית, משהו כמו רבע אחוז, תשנה את דעת הבוחרים מעיקרה. כמובן, יתכן שהורדה כזאת תביא עליות גדולות בבורסה, והבורסה מדברת אל לבו של כל אמריקאי, גם מן המעמד הבינוני הנמוך, אם חשבון חסכון הפנסיה שלו או שלה מושקע בבורסה.

טראמפ אינו הטוען הראשון לנשיאות החושש שיריביו יעשו מאמץ של הרגע האחרון לחבל בסיכוייו. כשההפרשים כה קטנים, כאשר כמה אלפי קולות במדינה יחידה עשויים להטות את הכף לכאן או לכאן, תוכניות הפדרל ריזרב מעוררות התעניינות מיוחדת. סקר שעשתה סוכנות רויטרס בין מאה כלכלנים הראה כי 82% מהם מצפים להפחתת הריבית בספטמבר. אין קושי לנחש מה יהיה לטראמפ להגיד על מהלך כזה ומה יהיו הדציבלים של קולו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני . ציוצים (באנגלית) בטוויטר.