בציבור ישנה נטייה לפעמים לחשוב שהליכים משפטיים הם בינאריים: התקבל או נדחה. אבל בכל הערכאות, ובטח בבג"ץ, מתקיים פעמים רבות יקום מקביל שלם מעבר לשורות התחתונות שנכתבות בסופו של יום בפסקי הדין. זו דינמיקה מיוחדת, מעין ריקוד של איתותים ותזוזות אם תרצו, ובו ניכרות במרבית המוחצת של המקרים ההשפעות האמיתיות של הביקורת השיפוטית. הצו שהוצא אתמול בעניינה של רשת 13 הוא דוגמה מובהקת למקרה כזה. איך זה יסתיים? ככל הנראה באחד משני תרחישים שונים מאוד זה מזה.
● מכה לרשת 13: בג"ץ מוציא צו על-תנאי ומעמיד בסכנה את מינוי המנכ"לית החדשה
● בלעדי | פרטים חדשים מגלים: סתירות בעמדת חדשות 13 בבג"ץ
● פרשנות | כך יבחן בג"ץ את המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
● בג"ץ מאותת: המשפט המינהלי חל על דירקטוריון חדשות 13
● ראיון | כשהחברה בכאוס ורגע לפני הדיון המכריע, מנכ"לית חדשות 13 טוענת: פוליטיקאי זו לא מילה גסה
על פני הדברים, הצו שהוציאו אתמול (א') השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ועופר גרוסקופף הוא דרמטי ביותר. הם העבירו לרשת 13, לדירקטורים בחברת החדשות ולרשות השנייה את הנטל להסביר מדוע מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 נעשה כדין.
התחולה של הצו רחבה. כל השאלות עוד פתוחות. מעמדה של חברת חדשות, הכללים המשפטיים החלים על דירקטורים ברשות השנייה וכמובן השאלה העובדתית, שהיא לב העניין פה: כיצד מונתה שמאלוב-ברקוביץ' ומדוע. השופטים מבהירים כי הם לא הכריעו בדבר, אך הם רוצים שהצדדים ימשיכו לטעון.
לא דחוף לתת פסק דין
אולם באותה נשימה ממש, השופטים הבהירו שממש לא דחוף להם לתת כאן פסק דין. פרק הזמן שניתן לצדדים הוא עצום במונחים של מינויים, שלרוב, ומטבע הדברים, זוכים לטיפול-בזק. חודשיים לרשת 13, חודש נוסף ליועצת המשפטית לממשלה להחליט אם יש לה מה לתרום לדיון, ושבועות נוספים להתייחסויות. במילים אחרות, לפני נובמבר לא יהיה עוד דיון בעליון בתיק הזה. ספק אם לפני סוף השנה יהיה פסק דין.
זה לא מקרי, וזה לא נעשה בהיסח דעת או בטעות. השופטים מקווים שהסאגה הזו תסתיים הרבה לפני שהם יידרשו להכריע בה. האיתות לרשת 13 פה הוא ברור. מעין סולם לרדת בו מעץ שמפרק בינתיים את חברת החדשות מבפנים. כמה זמן יכול תאגיד להתנהל בכזה כאוס?
רק השבוע הודיע ועד העובדים כי לא יקבל את מרותו של סמנכ"ל התוכן החדש שמונה, מן הטעם שאין בכוונתו להכיר בכל פעולה מצדה של שמאלוב-ברקוביץ', יהא האדם ראוי לתפקיד ככל שיהא. אף אחד לא רוצה פסק דין, הם מעריכים. לא רשת, לא העיתונאים, ובעיקר לא הם עצמם.
ההשלכות המשפטיות כאן גדולות מהאירוע הנקודתי. מינויים ברשות השנייה הם מינויים פוליטיים, והרחבת המנדט של הרשות באופן לא זהיר יכולה להתהפך למשל על מי שחושב היום שזה יטיב עמו, אך לא מדמיין מינויים עתידיים. כך גם הרחבת הצוהר להתערבות שיפוטית בנעשה בחברות חדשות. לא ברור כמה שוק התקשורת בישראל יזכה מראייה קצרת-מועד בעניין הזה.
הימור על כל הקופה
ובכל זאת, ההימור שנטלו פה השופטים הוא גדול. אם לא ייעשה שימוש בסולם, הכרעה בעניינה של מנכ"לית חברת החדשות תצטרך להיעשות חודשים רבים לאחר שהיא בתפקיד. יש תקדימים לצווי "עשה" כאלה, אבל לא רבים. ומה ייוותר מהחברה בינתיים? גם זה לא ברור.
הימורים על כל הקופה עשויים להשתלם. אך עשויים גם להתרסק מול חברה שמרגישה שאין לה מה להפסיד. במקרה כזה, ייתכן כי בעוד מספר חודשים, כאשר השופטים יידרשו לשאלות כבדות-המשקל שהצדדים הביאו בפניהם, כבר לא יהיו שידורי חדשות לריב עליהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.