אזור הגולגולות: המקום המפחיד ביותר בהיסטוריה האולימפית

עוד לפני שהגולשים האולימפיים יראו את גל הטהופואו (Teahupo'o) מגיע במו עיניהם, ברגעים האחרונים של שקט לפני שהגיהנום ישתחרר, הם כבר יוכלו לשמוע אותו.

קריאות עולות ממשט הסירות הנושאות צופים וצוותי חילוץ כשהם מבחינים בהר המים המתגלגל לעברם במרחק של כ-500 מטרים מחופי טהיטי. כשהוא מגיע, קיר מאסיבי של מי אוקיינוס ​​יתרומם לפתע באוויר ויתקפל על עצמו. ואז הוא מתרסק במכה חזקה כל כך שזה נשמע כמו פצצה שמתפוצצת.

● הטריאתלט הישראלי שחוזר לאולימפיאדה: "אני מגיע ספורטאי אחר"
● ספורט, כלכלה, ביטחון: פרויקט מיוחד לכבוד אולימפיאדת 2024
● השקעה של מאות אלפי שקלים: כמה עולה לגדל מדליסט אולימפי?  

"זה לא הזמן להיות בתודעה של, 'אוי, אלוהים... אני לא יודעת אם יצליח לי'", אומרת ג'סי מיילי-דייר, גולשת מקצוענית וממונה על ליגת הגלישה העולמית. "את צריכה לחתור לתוכו, ואז להרכין את הראש למטה ולומר לעצמך: 'בסדר, אני הולכת לעשות את זה, וזו הולכת להיות החוויה של חיי'".

 הגל שיוצר גם התרגשות וגם פחד / צילום: Reuters, Ed Sloane

למי שלא מכיר את הנושא, הרעיון לקיים את תחרות הגלישה של אולימפיאדת פריז במרחק של 9,800 מיילים (כ-16 אלף קילומטר) מבירת צרפת אולי נשמע מוזר. לא חסרים גלים מכובדים בחוף האטלנטי של צרפת. אבל אף אחד מאותם נקודות גלישה לא יכול ליצור את השילוב של התרגשות ופחד ראשוני שהעניק לטהופואו את שמו בטהיטית: "אזור הגולגולות". 

הגלים בטהופואו מקורם בסופות חורף המגיעות מהקצה הדרום מערבי של האוקיינוס ​​השקט, ליד ניו זילנד. לאחר מכן הנחשול נע כמעט ללא הפרעה במשך ימים על פני מים עמוקים, צובר תאוצה ואנרגיה, לפני שהוא מכה בטהיטי. עוצמת הגלים מוגברת על ידי הטופוגרפיה התת-ימית הייחודית בקו החוף של האי, שגובלת בשונית רדודה במיוחד שצונחת לפתע אל תהום האוקיינוס.

להעז לגלוש בטהופואו דורש נכונות להתמקם בצומת שבין כוח בלתי ניתן לעצירה ושונית קשה. כשהגל מתפתל לאורך השונית, לגולשים יש חלון של כמה שניות לנווט את דרכם לפני שטהופואו מתרסק מאחוריהם, ויוצר פיצוץ קצף מסיבי שיורק אותם החוצה. 

"זה אפילו לא נחשב לגלישה, האמת. בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, כולם היו שואלים את עצמם, 'האם אנחנו באמת יכולים לעשות את זה?'", אמר ג'ו טרפל, פרשן NBC הידוע כקול של תחרויות גלישה בינלאומיות.

הגל שהרג את הגולש

חלקם שילמו את המחיר האולטימטיבי במפגשים שלהם עם טהופואו. בשנת 2000, הגולש מטהיטי, בריס טאריה, ניסה להתחמק מהגל על ​​ידי כניסה מתחתיו עם תמרון הגלישה שלו המכונה "צלילת ברווז". הגל היה כל כך חזק, עם זאת, שהוא שאב את טאריה פנימה, שלח אותו לתוך השונית וגרם לפציעות בצוואר ובעמוד השדרה שבסופו של דבר הביאו למותו.

קיאלה קנילי, הידועה כ"מלכת" טהופואו בשל הגלישה שלה על הגל, נקלעה לצינור (החלק החלול הנוצר בתוך הגל כשהוא נשבר) קטן יחסית אך קשה בשנת 2011, שסחרר אותה היישר לתוך השונית החדה כתער, וחתך את פניה. היא אושפזה והזדקקה לעשרות תפרים. "זה היה נראה כמו חוויה כל כך מהנה", כתבה קנילי בפייסבוק באותה תקופה, "עד שזה נגמר רע".

 החוף של טהיטי מרוחק 16 אלף ק''מ מהאירועים בפריז / צילום: Reuters, Ed Sloane

ההחלטה לכלול מיקום מרוחק כמו טהיטי במשחקים האולימפיים של פריז הייתה אחת ההפתעות הגדולות באולימפיאדה הזו. הגלישה נמצאת רק באירוע האולימפי השני שלה, לאחר הופעת הבכורה שלה בטוקיו ב-2021, והיא הופכת את האירוע לסיור וירטואלי דרך נקודות הגלישה עוצרות הנשימה בעולם. למשחקים האולימפיים של 2028 בלוס אנג'לס, יהיו הרבה חופים נהדרים בקליפורניה לבחור מתוכם, ולבריזבן, אוסטרליה 2032 יש את גן העדן שלה לגלישה.

צרפת בחרה במיקום מרוחק מאוד לגלישה: פולינזיה, שנמצאת  9,800 מייל מפריז.

הפעם האחרונה שבה התקיים אירוע כל כך רחוק מהעיר המארחת הייתה 1956, כאשר אירועי הרכיבה על סוסים למשחקי מלבורן נערכו במרחק של 9,700 מיילים משם, בשטוקהולם. הסיבה לכך הייתה הגבלות ההסגר הארוכות של אוסטרליה על סוסים. טהופואו נמצא במרחק של כ-100 מיילים נוספים מהבירה הצרפתית. מיותר לציין שאף אחד מהגולשים לא עשה נסיעת ה-48 שעות הלוך ושוב כדי להגיע לטקס הפתיחה של יום שישי בערב.

"גלישה בטהיטי: אנשים לא ציפו לזה", אומר מנכ"ל פריז 2024, טוני אסטנגואט. "ידעתי שזה יגרום לציבור לדבר. אבל זה מגיע עם כל כך הרבה יתרונות. בתקופה זו של השנה, הגל הכי מדהים בעולם נמצא שם".

עבור הגולשים שעדיין זוכרים את התקופה שבה הרוב החשיבו את טהופואו כגל קשה מדי, השאלה איך מישהו יכול להתמודד עם זה הפכה לאחת מהחידות המפתות ביותר של הספורט.

שינה את הספורט לנצח

לא רק שהוא נחשב ל"גל הכבד ביותר בעולם" בגלל נפח המים העצום שעומד תלוי לזמן קצר באוויר כשהצינור נוצר, אלא שטהופואו הוא גם מהיר להפליא.

כשלירד המילטון, גולש הגלים הגדולים האגדי, נסע לטהיטי בשנת 2000 כדי להתמודד עם טהופואו בפעם הראשונה, הוא הסתמך על עמית שניווט אופנוע ים שיגרור אותו אל הגל, בהתאם למהירותו. הסשן צולם והוצג על שער המגזין Surfer תחת הכותרת "אוי אלוהים". זו היתה הופעת הבכורה של טהופואו בזירת הגלישה הבינלאומית, ששינתה את הספורט לנצח.

טהופואו הפך לטקס מעבר עבור מיטב הגולשים בעולם ולתחנה קבועה בתחרויות גלישה. בשנת 2006, הוא הוסר מתחרויות הנשים, בין השאר בגלל שהגל נחשב מסוכן מדי עבור נשים.

מיילי-דייר, שהייתה בין הנשים האחרונות שגלשו בטהופואו באופן תחרותי בתקופה ההיא, פעלה להחזרתו בשנת 2022. במשחקים האולימפיים, נשים וגברים כאחד חותרים אל הגל, אבל ציון טוב לא יכלול את התרגילים המוכרים כמו "אריאל", המשמשים על גלים אחרים ובטוחים יותר.

במקום זאת, הדרך לניצחון דורשת מהגולשים להתחיל כמה שיותר עמוק בצינור הגל, למרות שזה נוגד את אינסטינקט ההישרדות שלהם. זה כרוך בחתירה לתוך גל שעלול להשתבש מאוד - תוך סיכון להיזרק לתוך המים הכאוטיים, ולסיים בתנופה האכזרית שלו. לאחר מכן, הם רוכבים עליו במצב כמעט אנכי ואז נשלחים לנפילה חופשית קצרה לפני שהם תופס את תחתית הגל ונכנסים בחדות לתוך הצינור. ואז זה מרוץ נגד כדור הקצף הענק, כדי לצאת מזה.