זרים העוברים לברלין מופתעים לעתים עד כמה אטי האינטרנט בבירת גרמניה. תשתיות טלפוניה ישנות, חיבורים במרתפים לחים, אי־השקעה של עשורים ורתיעה גרמנית כללית מקדמה טכנולוגית חברו לכך שהגלישה באינטרנט והשימוש בשירותים השונים ברשת בברלין - כמו גם בערים גדולות אחרות בגרמניה ובפריפריה - זוחלים. שיחות זום מתנתקות תדיר, שידורי סטרימינג נקטעים או יורדים לאיכות נמוכה וזמן הטעינה של אתרים מתסכל. גרמניה ממוקמת במקום ה־58 בעולם במהירות האינטרנט הממוצעת, לפי בדיקה של אתר Speedtest, הרבה מתחת לפולין (18), ישראל (15) או סינגפור (1).
● נשיא טורקיה מאיים לפלוש לישראל. למה ארה"ב שותקת?
● האם גם בריטניה תעצור את משלוחי הנשק לישראל בגלל המלחמה בעזה?
אבל כעת הממשלה הגרמנית, העומדת בפני ביקורת על חוסר השקעה רב־שנים בתשתיות, הכריזה על מהפכה כללית, או כפי שהיא מכנה אותה במונחים סמי־צבאיים - "אופנסיבת הג'יגה־ביט". למרות שהתקציב הכללי של גרמניה לשנה הבאה קוצץ, ולמרות שמשרדי ממשלה נאלצו לבטל תוכניות לרפורמה, ה"מתקפה" שנועדה להנגיש אינטרנט בפס רחב באמצעות סיבים אופטיים לכמה שיותר מתושבי גרמניה - שילשה את התקציב שלה. הוא זינק מ־12 מיליארד אירו שתוכננו בעבר ל־38 מיליארד אירו שיוקצו לטובת פריסת סיבים אופטיים בשנים הקרובות.
תהליך איטי וכואב
גרמניה כולה מנסה לעבור תהליך של דיגיטליזציה. ההנהגה הפוליטית מבטיחה זאת לאזרחים כבר כמה שנים, אבל מדובר בתהליך אטי וכואב. המדינה עדיין מקדשת תשלום במזומן; חוקי אבטחת מידע מקשים על שירותים או עסקים דיגיטליים; התושבים נאלצים עדיין לשלוח פקסים לטובת תקשורת עם מוסדות רשמיים ולמלא טפסים בכתב יד לטובת כמעט כל דבר אחר.
כחלק מהביקורת הציבורית על הממשלות הקודמות בגרמניה, שהעדיפו לשמור על "האפס השחור" - תקציב מאוזן ללא גירעון - במקום להשקיע שנים קדימה בתשתיות ובחינוך, גם האינטרנט הזוחל נחשב לחסם רציני בפני התקדמות. הוא מונע מחברות אינטרנט להתמקם בגרמניה, פוגע באימוץ טכנולוגיות חדשות ובאופן כללי מעכב את אימוץ הכלכלה הדיגיטלית שהולכת והופכת למרכזית יותר.
הבעיה בגרמניה הוחמרה על ידי ההפרטה החלקית של דויטשה טלקום, בעבר חברת הטלפוניה הלאומית של גרמניה ומי שהיתה אחראית לכל התשתיות המיושנות - אך גם לחוזים השמנים שהגיעו אתן. ללא תמריצים להשקיע בסיבים אופטיים, כאשר החברה "מגלגלת" על הצרכנים את השירות היקר, לא פלא ששיעור החדירה של אינטרנט בפס רחב בגרמניה הוא הנמוך ביותר באירופה, לפי סקירת הנציבות האירופית, ועמד על 30% (לעומת ממוצע אירופי של 64%).
הממשלה הגרמנית, שנותרה בעלת האחזקות הגדולה ביותר בחברה עם כשליש מהמניות, נהנתה גם היא מההכנסות של חוזים ישנים ותשתית תקשורת מנחושת, ולכן לא פעלה כדי ליצור תחרות משמעותית בשוק.
בנוסף, העובדה כי יש צורך בתיאום סטייל־גרמניה כדי להניח תשתית לסיבים אופטיים, כלומר אישורים ותיאום שנים מראש לפרויקטי תשתית הכוללים את הממשלה הפדרלית, הרשויות המקומיות, משרדי התכנון, בעלי קרקעות, נציגי שמירת סביבה ועוד, הפכה את הפריסה לאטית מאוד. גרמניה ניסתה לפשט את החוק, אבל זה לא עבד. בנוסף, בשל חוקי האיחוד האירופי שאמורים למנוע סבסוד לא הוגן מצד מדינות, כל השקעה של גרמניה בתשתיות הדיגיטליות שלה צריכה לקבל אור ירוק מבריסל.
דיגיטליזציה של גרמניה
אבל כעת, כאמור, התמונה אמורה סוף סוף להשתנות. הממשלה הגרמנית הנוכחית, שלוש שנים לתוך כהונתה, החליטה לשים דגש על הנושא הזה, והיא קיבלה אפילו בשבוע האחרון את אישור האיחוד האירופי למהלך. החוק החדש שואף ליותר מ־50% משקי בית המחוברים לאינטרנט מהיר בסיבים עד 2025 ול־100% עד שנת 2030. "אנו מחויבים באופן מלא לקדם דיגיטליזציה של גרמניה", אמר השר לעניינים דיגיטליים ותחבורה, פולקר ויסינג.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ / צילום: Reuters
בין היתר, יוקם "רשם ג'יגה־ביט" שיארגן את הפריסה ויתאם אותה מול הגורמים השונים, הודיע ויסינג. תינתן עדיפות להרחבת תשתית תקשורת על פני פרויקטים אחרים, בניינים ציבוריים ישמשו לטובת הפריסה ושיקולי איכות סביבה "יוחלשו" לטובת הרשתות החדשות. מי שצפויה ליהנות מהאופנסיבה הזו - ומכספי משלמי המסים שיוקצו לה - היא דויטשה טלקום, שכעת תוכל לשדרג את התשתית שלה בעזרת כספי ממשלה.
החוק מאפשר לקבל חזרה עד 100% מהעלות הפיזית של המוצרים הנדרשים לטובת הנחת התשתית. חברות מתחרות התרעמו בימים האחרונים על המהלך, ואמרו כי הוא ימנע תחרות הוגנת בשוק ואפילו יפגע בשיעור הפריסה של הסיבים האופטיים, כפי שהיה בעבר.
אחת הטענות נגד דויטשה טלקום, למשל, היא שהחברה מניחה תשתית יקרה המחברת כפרים נידחים לרשת הפס הרחב, בשל הסובסידיות שהיא מקבלת על כך, אבל נמנעת מלפרוס את אותה תשתית במרכזי הערים, בשל הסיבוכים החוקיים והעלויות הכרוכות בכך. נכון לעכשיו, רוחב הפס האפשרי בבניינים מסוימים בברלין הוא מוגבל, לעתים אפילו ל־10 מגהביט, והנתונים הללו מצוינים במודעות השכירות ומכירת הדירות באתרים המקוונים.
בנוסף, התשתית המתוכננת לרוב היא עד לבניין עצמו, אבל לא בתוכו לדירות השונות. השאלה לגבי פריסה זו תצטרך להיקבע על ידי החברות השונות, ולהיענות על ידי דרישה גוברת של לקוחות לאינטרנט מהיר, במקום זה הקיים. איגוד חברות התקשורת שאינן דויטשה טלקום דורש מהממשלה לסבסד את המעבר מהמנויים הקיימים למנויים באמצעות סיבים אופטיים, כדי לעודד את המהלך.
"שוק התקשורת הגרמני נשלט עדיין על ידי דויטשה טלקום ורשת קווי התקשורת שלה", נכתב בדו"ח של איגוד הטלקום האירופי (ECTA). דויטשה טלקום עצמה מבטיחה כי לפחות 50% ממשקי הבית בגרמניה יהיו מחוברים לסיבים אופטיים עד 2030, הבדל משמעותי מהחזון של 100% אליו שואפת הממשלה הגרמנית.
באיחוד האירופי בירכו על התוכנית. "חיבור בפס רחב הוא בעל חשיבות אסטרטגית לצמיחה באירופה ולחדשנות בכל הסקטורים בכלכלה", כתבה הנציבות האירופית עם אישור התוכנית הגרמנית. בגרמניה, עם זאת, יש מי שמשווים את העיכובים שחלו עד כה בפריסת התשתיות המהירות לעיכובים בפתיחת שדה התעופה החדש של ברלין. במקור, המטרה היתה להגיע לפריסה מלאה של 100% עד 2025, אולם יעד זה הוחמץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.