ההונאה של מייק בן ארי: הנאמן הגיע להסדר עם רשות המסים, המשקיעים מתנגדים

לראשונה מאז פרוץ פרשת מייק בן ארי לפני שלוש שנים, צפויים משקיעיו לקבל חלק מהכספים שהשקיעו אצלו. במקביל ממתין בן ארי, שהורשע בהונאה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, לגזירת דינו בהליך הפלילי ב-1 בספטמבר. 

● הונאת הענק של מייק בן ארי: רשות המסים דורשת 100 מיליון שקל, על חשבון המשקיעים
● פרשת ההונאה הגדולה בישראל: זה העונש שמבקשת הפרקליטות מבית המשפט
● הונאת המשקיעים של מייק בן ארי נסגרה בהסדר טיעון: ירצה לפחות 5 שנות מאסר

בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון אישר לחלק מתוך קופת הנושים 50 מיליון שקל, אך בשל דרישת רשות המסים לסכום עתק של 100 מיליון שקל, חלוקת הכספים מתעכבת תקופה ארוכה. החוב עומד כיום על כ-350 מיליון שקל, ללא דרישת רשות המסים, והוא אינו סופי.

לאחרונה הודיע הנאמן עו"ד ליאור דגן לבית המשפט כי לאחר שניהל דין ודברים עם רשות המסים במשך תקופה ארוכה, הוא הגיע עימה להסדר שלפיו 5 מיליון שקל יופחתו מסכום החלוקה למשקיעים, כך ש-2 מיליון שקל יועברו לרשות, וסכום נוסף של 3 מיליון שקל יישמר בקופת הנושים. מדובר בהסדר ראשוני, כך שסכום החוב לא הוכרע.

במסגרת ההסכם, אם הנאמן יבקש לבצע חלוקה נוספת של כספים למשקיעים, תידרש הסכמה של פקיד השומה.

הנאמן פנה לשופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאשר את ההסדר, בנימוק כי מדובר בהסדר ביניים סביר וראוי, שיאפשר את חלוקת הדיבידנד הראשונה למשקיעים.

740 משקיעים, המיוצגים יחד על-ידי עורכי הדין איתן ארז ומור בן שושן, מתנגדים נחרצות להסדר, אשר צפוי להפחית את ההחזר שלהם בחלוקה הראשונה, לטענתם באופן משמעותי. "במקום שהנושים יהיו זכאים לחלוקה ל-16%-15% מחובם, כפי שהבטיח הנאמן שוב ושוב, הסדר הביניים מדלל את חלקם, כך שיקבלו החזר ראשוני בשיעור של 11% בלבד".

לדברי הנאמן עו"ד דגן, כתוצאה מהסדר הביניים, שיעור החלוקה של המשקיעים יורד משיעור נטו של 14.2% ל-12.8%. "אני פועל כדי להסדיר את השומות סופית. סכום השומות הסופי יהיה נמוך בהרבה", אמר.

עוד לדברי דגן, דרישת החוב מהווה 22% (100 מיליון שקל מתוך 450 מיליון שקל). כך שאם לא היה הסדר, הוא לא יוכל לחלק כעת 11 מיליון שקל (22% מתוך סכום חלוקה נטו של 50 מיליון שקל), ולפי ההסדר 10% מהסכום יעוכבו עד להכרעה סופית.

המשקיעים טוענים כי לרשות המסים אין כל זכות לכספים, מאחר שבן ארי קיבל לידיו את כספי המשקיעים בנאמנות לצורך השקעתם, כך שהם מעולם לא היו קניינו, ולכן הוא לא הפיק מהכספים רווח שיש למסותו. לטענתם, כל הכספים בקופת הנושים מקורם בכספי משקיעים שיש להשיבם לבעליהם.

זכאים להחזר הקרן

עוד טוענים המשקיעים כי רשות המסים אינה יכולה לקבל מהכספים כל עוד הקורבנות לא קיבלו את קרן ההשקעה. "כל הסדר, ולו הסדר ביניים, מול רשות המסים, המכיר באופן רעיוני בזכות רשות המסים לסכומי נשייה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, מביא בהכרח לפגיעה אנושה בקורבנות האמיתיים של הפרשה", הם טוענים. הם מדגישים את החלטת השופט ברנר שלפיה הם יהיו זכאים להחזר הקרן בלבד. לפי הדוח שהוגש בהליך הפלילי של בן ארי, הנאמן העריך בתרחיש אופטימי שיהיה החזר לכל היותר של 50% מהקרן.

המשקיעים טוענים כי ההסדר "שערורייתי", מאחר שהוא יקטין את סכום החלוקה שהם מחכים לו ב-5 מיליון שקל, "סכום שעבור הקורבנות (להבדיל מרשויות המס שהן כיס עמוק) מהווה צינור חמצן שאליו הנושים משוועים במשך למעלה משלוש שנות ניהול ההליך".

טענה נוספת היא שרשות המסים נמנעה מלקדם את בירור החוב. "במשך שנתיים רשות המסים גוררת רגליים ונמנעת מבירור ההליכים, על גבם של הקורבנות. לרשות המסים יש זמן, לקורבנות אין. למרבה הצער, חלק מהקורבנות הלכו לעולמם עוד לפני שהספיקו לזכות לראות ולו מקצת מכספם".

זקוקים בדחיפות לכספים

המשקיעים שלחו מאות פניות לרשות המסים, שבהן הם מתארים כיצד הפרשה השפיעה על חייהם, ומדוע הם צריכים לקבל את הכספים בדחיפות. "מצופה מרשות המסים כי תפעל לנהוג בהגינות להקל על הקורבנות ותעשה את המעשה האצילי אשר נובע מחובת ההגינות המוגברת, ותודיע כי זכותה לנשייה, ככל שיתברר, נדחית מפני זכותם של הקורבנות בקניינם", כך שאם יתברר כי יש חבות מס, הסכומים יתקבלו מחלוקה עתידית ולא מהחלוקה הראשונה.

בן ארי הורשע במרץ 2023, על-פי הודאתו במסגרת הסכם טיעון, כי גייס מאות מיליוני שקלים במרמה מ-960 משקיעים שישקיעו בקרן אמריקאית תוך הצגת מצגי שווא, ולמרות שלא היה לו קשר לקרן. בן ארי הבטיח למשקיעיו תשואה בשיעור גבוה באופן חריג, רמת סיכון נמוכה ונזילות. בניגוד למצגים, הוא השתמש בכספים כדי לשלם את התשואה למשקיעים, העביר את הכספים שגויסו מהמשקיעים לחשבונות בנק בשליטתו והשקיע אותם בנכסים ובמיזמים אחרים. חלק מהכספים הושבו למשקיעים.

מרשות המסים נמסר כי "מפאת חובת הסודיות בחוקי המס, אנו מנועים מלהתייחס לטענות, על אף חוסר הדיוק בפרטים".