מי יטפל במזונות הילדים? בית הדין הרבני מתעלם מהפסיקה, העתירה תקועה בבג"ץ

ארבע עתירות העוסקות בכך שבתי הדין הרבניים דנים במזונות קטינים ללא הסכמת שני בני הזוג, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, הוגשו בסוף 2021 • הדיון בבג"ץ התקיים בספטמבר האחרון • למרות חשיבות ההחלטה העקרונית, הגורמת לחוסר ודאות למתדיינים ולמרוץ סמכויות, שופטי בג"ץ טרם מסרו את פסק הדין

בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock

בחודש הבא תחלוף שנה מאז התקיים דיון בארבע עתירות שהוגשו בסוף 2021, העוסקות בכך שבתי הדין הרבניים דנים במזונות קטינים ללא הסכמת שני בני הזוג, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.

למרות חשיבות ההחלטה העקרונית, הגורמת לחוסר ודאות למתדיינים ולמרוץ סמכויות, שופטי בג"ץ - נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן (שהחליפה את השופטת ענת ברון עם פרישתה) - לא מסרו עדיין את פסק הדין.

ניתוח | מי יקבע? בג"ץ לא מכריע, ושתי ערכאות ידונו במקביל במזונות ילדים 
קיבלתם דירה בירושה? האם היא תחולק עם בן הזוג במקרה של גירושים

בינואר 2023 הוציא בג"ץ צו על-תנאי, המורה לבית הדין הרבני הגדול להסביר מדוע לא יבוטלו החלטות של בתי הדין הרבניים שדנו ללא הסכמת שני הצדדים. עוד שמונה חודשים חלפו, ובספטמבר 2023 התקיים דיון, שבו הביעו השופטים עמדות לטובת קבלת העתירה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הצטרפה מיוזמתה להליך והבהירה כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר דנו בתיקי מזונות בניגוד להלכה קיימת של בית המשפט העליון.

בשנת 2019 פסקו שלושה שופטי בית המשפט העליון כי לא ניתן לכרוך יותר תביעה למזונות ילדים עם תביעת הגירושים, ויש לתת לבית המשפט לענייני משפחה לדון בכך. הפסיקה שניתנה במסגרת ערעור אמורה הייתה להביא לסיומו את "מרוץ הסמכויות" הידוע, שבו צד שהקדים להגיש את התביעה קובע היכן היא תידון.

החלטות סותרות בין הערכאות

בשנת 2021 קבע בית הדין הרבני הגדול כי הוא אינו כפוף לפסיקת העליון, וכי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים גם ללא הסכמת שני בני הזוג. הפסיקה הובילה להחלטות סותרות בין הערכאות ולכך שבתי הדין הרבניים ממשיכים לפסוק בניגוד לקביעת בית המשפט העליון. וכך, בנובמבר 2021 ארבעה גברים הגישו את העתירות הנוכחיות שאוחדו. הם ביקשו שבג"ץ יבטל החלטות שניתנו בעניינם ברבני בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.

עו"ד ליאת שקלרז ממשרד שקלרז-תירוש, המתמחה בדיני משפחה, אומרת כי "אם אין בין בני הזוג הסכמה, ולרוב אין, הם יכולים בתקופה של לפחות כשנה לנהל מאבק סמכות בשאלה מי יפסוק את המזונות עוד בטרם קיבלו או שילמו מזונות. מאבקי הסמכות עולים מבחינה כלכלית הרבה מכל סכום מזונות שייפסק בסוף ההליך, ובנוסף קיים הקושי הנפשי בניהול הליכים משפטיים". 

עו''ד ליאת שקלרז
 עו''ד ליאת שקלרז

גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד", אשר הצטרפה להליך כידיד בית המשפט ומיוצגת על-ידי ד"ר עו"ד יואב מזא"ה, אומר כי "נוצר מצב שיפוטי בעייתי שבו מרוץ הסמכויות החריף, כבר אין כיבוד ערכאות, עורכי הדין למשפחה מתקשים להתמודד, בצדק, עם הכאוס שנוצר, והנפגעים העיקריים הם ההורים בהליכי גירושים וילדיהם".

מהרשות השופטת נמסר בתגובה כי "מדובר בעתירות העוסקות בהסדרת הסמכויות בעניין מזונות ילדים, נושא מורכב המחייב עיון ומחשבה. בית המשפט עמוס לעייפה ושוקד על המלאכה".