הניסוי המסתורי של ארה"ב, עסקת הענק של אלביט, והנשק החדש של אוקראינה

הודו מפתחת יכולות טכנולוגיות ביטחוניות, תוך הסתמכות על הידע הישראלי. בה בעת, אוקראינה מרחיבה כל העת את האמצעים הבלתי מאוישים שלה, ואילו מוסקבה מעבירה ידע למדינות אחרות כדי שייצרו בעצמן אמצעים על בסיס כלים פרי־פיתוח רוסי. כמו כן, ארה"ב מנסה להיערך ליכולות הכטב"מים המתקדמות של סין. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הגנה אווירית בחצי מיליארד דולר: מכירת הענק של איראן 
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שמעוניינת לקנות 12 צוללות בהזמנה אחת 

ארה"ב ביצעה ניסוי עלום בנשק העתידי

צבא ארה"ב והצי האמריקאי ביצעו לאחרונה ניסוי בנשק היפרסוני, אבל בוושינגטון מסרבים להגיד אם הוא הצליח או לא, איזו מערכת ניסו ואפילו אם היה שיגור. "הצבא והצי האמריקאי ביצעו לאחרונה ניסוי של מערכת היפרסונית קונבנציונלית בנמל החלל קייפ קנברל, פלורידה", אמר בכיר ביטחוני אמריקאי לאתר TWZ. "זו הייתה בדיקה חיונית בפיתוח טכנולוגיה היפרסונית. נאספו נתונים חיוניים לגבי ביצועי החומר שיצביעו על המשך ההתקדמות לעבר הפעלת כלי נשק היפרסוניים". 

אבל מהו בכלל האיום ההיפרסוני? מעין חיבור יכולות בין טיל בליסטי, שנודע בשל המהירות הגבוהה שלו אך אינו יודע לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר, אך יכול לתמרן. ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סוני - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית. 

 הדמיה של טיל היפרסוני בפעולה / הדמיה: DARPA

ישראל, כפי שמשתקף היטב במלחמת חרבות ברזל, יודעת להתמודד עם טילים בליסטיים - כולל מחוץ לאטמוספירה. טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אלא נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה. למערכות יירוט יהיה ככל הנראה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל שתי סוגיות נוספות: המהירות הגבוהה, וכן המסלול שהוא עושה ומזכיר מעין חלוק נחל על מים - סוג של קפיצות. המסלול הזה מקשה לצפות לאן האיום יגיע, והיכן יצלול במטרה לפגוע. 

עסקת הענק של אלביט עם משרד הביטחון הישראלי

ימים ספורים לאחר שחתמה עם משרד הביטחון הישראלי על הסכם למכירת עוקץ פלדה תמורת 190 מיליון דולר, אלביט הודיעה היום (ה'), כי היא זכתה בחוזה בסכום של כ־340 מיליון דולר עבור אספקה של תחמושת למשרד הביטחון הישראלי. החוזה יבוצעו על פני תקופה של עשר שנים. בעקבות ההסכם, אלביט תקים מפעל לייצור התחמושת.

עוקץ פלדה שנרכש בהיקפים גדולים מוקדם יותר השבוע היא פצמ"ר מונחית־מדויקת לטווח של עד 10 ק"מ, הנורית ממרגמת 120 מ"מ, אשר מתוכננת להתביית בדיוק על המטרה ולהשמידה, תוך שימוש בטכנולוגיות הנחייה הן של GPS חסין והן של לייזר. עוקץ פלדה נטענת תוך כ־15 שניות, וכוללת מרעום רב-תכליתי עם מצבי פעולה של הפעלה במגע (PD), השהיית הפעלה במגע (PDD) וחיישן קירבה PRX. 

מערכת ההגנה האווירית ההודית החדשה עם הזווית הישראלית

DRDO , גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), עובד על המיירט AD-1, שמיועד ליטול חלק במערך ההגנה האווירית ההודי מפני טילים בליסטיים (BMD). בדלהי סיימו לאחרונה בהצלחה את שלב 1 של תוכנית BMD, שבמסגרתה מעוניינים ביכולת הגנה לטווח של 2,000 ק"מ, בדומה למערכות "גהאורי" ו"שאהין" הפקיסטניות ו"דונגפנג-21" הסינית. כך מדווחים בבולגריאן מיליטארי.

בשלב 2 מעוניינים ההודים להתקדם ליכולות הגנה בטווחים של עד 5,000 ק"מ. עבור זאת, הם יידרשו לרדארים שיכולים לזהות בטווחים של 1,500 ק"מ, לעומת כ־600 ק"מ כיום. במקביל, בשלב זה מעוניינים ההודים להיות בעלי יכולות הגנה היפרסוניות, כשהמשמעות היא התקדמות ממהירות של מאך 5-4 למאך 7-6. 

שיתוף הפעולה הביטחוני בין הודו לבין ישראל הוא נרחב מאוד, כשבמסגרת שלב 2 של BMD מתכננים להשתמש ברדאר ארוך הטווח "סוורדפיש" מתוצרת הודית. מדובר בגרסה הודית למכ"מ "אורן ירוק" של התעשייה האווירית, שפותח במפעל של חטיבת אלתא. זהו מכ"מ בקרת האש שמשמש כיום את מערכת חץ, שמהווה את השכבה העליונה במערך ההגנה האווירית הישראלית.

אוקראינה מפעילה אופנועי ים "מתאבדים"

במסגרת הלוחמה הא־סימטרית מול רוסיה, אוקראינה לקחה את תחום האמצעים הבלתי מאוישים ככלל והחימושים המשוטטים (כלים מתאבדים) לרמה אחרת לגמרי. לאחרונה, נסחף לחופי הים השחור של טורקיה כלי שחשף עד כמה קייב מגוונת בתחום: מדובר בלא פחות מאופנוע ים, שמהווה נדבך ייחודי במסגרת צי האמצעים המתאבדים של אוקראינה.

מפרסומים בטורקיה ניתן ללמוד כי על גבי אופנועי הים מתקינה אוקראינה סנסורים אלקרו־אופטיים ואנטנה לתקשורת לווינית, שנועדה להגביל את יכולות השיבוש של המפעיל. אותם אופנועי ים נושאים שני ראשי נפץ, כדי להביא לנזקים מקסימליים. כוחות הביטחון הטורקיים לקחו איתם את אופנוע הים במטרה ללמוד אותו לעומק, ולא מן הנמנע כי במידע ישתפו את רוסיה. 

בה בעת, במחוז אסטרחן ברוסיה שנמצא לחופי הים הכספי מצאו מל"טים אוקראיניים מדגם "בובר", שנצבעו בצבע שחור כהה. הצביעה הזו של הכלים שבעזרתם מעוניינים באוקראינה לפגוע בעומק ברוסיה, התבצעה במסגרת ניסיון להקשות על זיהויים בשעות הלילה. מעבר לכך, הצבע עשוי להקשות על מכ"מים רוסיים לזהות את הכטב"מים. 

ארה"ב בונה יכולות הגנה מתקדמות מכטב"מים

פיקוד הכוחות המיוחדים של ארה"ב (SOCOM) פועל בימים אלה לפיתוח יכולות הגנה מתקדמות מכטב"מים, בזמן שרואים כיצד סין מפתחת את היכולות בתחום. בייג'ינג מרבה לאחרונה להציג יכולות יוצאות דופן כולל, למשל, כטב"מ מסיבי שנושא רחפני FPV זעירים, ולכן האמריקאים מבינים כי הם נדרשים לפתח יכולות הגנה איכותיות לא פחות. 

לוטננט גנרל שון גייני, ראש ענף ההגנה בחלל ומפני טילים, התייחס לנושא בכנס של מכון הדסון - וציין את סמכות פיקוד הכוחות המיוחדים. פיתוח היכולות אינו נובע רק מהאיום הסיני, אלא גם מהפקת לקחים ממלחמת חרבות ברזל שבה רואים את אתגרי ישראל מול האמצעים מתוצרת איראן, וכמובן המלחמה באוקראינה שבה כל הצדדים מפעילים אמצעים בלתי מאוישים בהיקפים גדולים. 

התרחישים שמתכוננים עליהם כוללים "עשרות עד מאות כטב"מים שתוקפים מטרה בודדת", סיפר לוטננט גנרל גייני. כפי שישראל למדה במתקפת 14 באפריל של איראן, בארה"ב נערכים לשילוב של אותם חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) עם טילי שיוט - במטרה להקשות על יכולות ההגנה האווירית. 

האמצעי הניגרי שמלמד על המדיניות של פוטין

צבא ניגריה חשף את הרכב המשוריין "PF האלק" מתוצרת החברה המקומית פרופורס דיפנס, אולם הדמיון שלו ל"ספרטק" הרוסי הבהיר מיד כי מדובר בהעברת ידע רוסית. מוסקבה משתמשת בשיטה זו כדי להגביר את השפעתה הביטחונית על מדיניות שונות מבלי להגביל את קצב הייצור המקומי, שנועד לטובת "הנעת" מכונת המלחמה באוקראינה. 

הרכב מוגן מפגיעת מוקשים, ומאפשר התקנה של מערכות נשק שונות, כאשר משקלו כ־15 טונות. הכלי בעל מנוע 360 כוחות סוס, טווח נסיעה בלי תדלוק של כ־1,000 ק"מ ומסוגל לשאת צוות שמונה עד 10 אנשים. הוא מהווה המחשה אחת לשיתוף הפעולה הביטחוני בין רוסיה לבין ניגריה, כחלק מהמאבק הבין־מעצמתי באפריקה של הנשיא ולדימיר פוטין מול ארה"ב וסין. 

רכב הספרטק שממנו נגזרה יצירת האלק הניגרי הוצג לראשונה לפני כחמש שנים - ונוצר על בסיס הפקות לקחים ממלחמת האזרחים בסוריה. הוא מזוהה, בעיקר, עם הכוחות המיוחדים הרוסיים, ותופס מקום מרכזי בפלישה לאוקראינה החל מפברואר 2022.

האספקה האמירותית לצבא אתיופיה

איחוד האמירויות פועלת בשנים האחרונות להפיכתה לשחקנית משמעותית בתחום הפיתוח וייצור אמצעים צבאיים, ובמסגרת זאת סיפקה לאחרונה מאות רכבים משוריינים מדגם קלידוס MCAV-20 לצבא אתיופיה. ההובלה של הרכבים התבצעה ברכבת, צעד שעשוי להצביע כי הרכבים הובלו דרך הים לאריתריאה - ומשם הובלו לאתיופיה. 

MCAV-20 הוא דגם אחד מבין כמה של חברת קלידוס האמירותית, שהוקמה לפני כתשע שנים בלבד. החברה גם מייצרת רכבי 4 X 4 קלים מדגם LRV-20 וכן "אל־ווחש" 8 X 8. הרכב MCAV -20 שנמכר לאתיופיה יכול להגיע למהירות של 110 קמ"ש, טווח של 800 ק"מ בלי תדלוק ומנוע 300 כוחות סוס. משקלו של הרכב כ־9-7 טונות.