האנרכיה והפריצה לבסיסים עלולות לסכן את הנשק האסטרטגי של ישראל

יש אמירה מוכרת שמיוחסת למוטי קירשנבאום ז"ל, ושופט בית המשפט העליון יצחק עמית אוהב גם כן להדהד, שלפיה בכל מקום שמרגישים שמגיעים לתחתית החבית - שומעים דפיקות מלמטה. אירועי אמש (ב') - שבמסגרתם פרצו עשרות בני אדם, בהם חברי כנסת, לבסיסים צבאיים במטרה למנוע חקירה של מי שנחשדים באונס ברוטלי של אסיר ביטחוני, חלקם תוך קריאות להסתה מפורשת לאלימות, וללא כל מעצר של מי מהמעורבים עד שעה זו - הם עוד דפיקה בחבית החבוטה שהיא ישראל של השנים האחרונות.

● סערת מעצר החיילים: מאות מפגינים פרצו לבית הדין הצבאי בבית ליד; הרמטכ"ל הלוי הגיע למקום
● האם ההחלטה על שחרור האסירים ממתקן שדה תימן באה בעקבות דיונים בבג"ץ?
● פורום העסקים לממשלה: לעצור את האנרכיה בבית ליד

כבר שנים רבות מלווה הפרקליטות הצבאית את פעילות צה"ל. אפשר לאהוב את זה, אפשר שלא, אבל הטעם לכך, בצבא ומחוצה לו, הוא מחויבותה של ישראל לדין, המקומי והבינלאומי. המחויבות הזו היא משפטית ודיפלומטית. התפיסה הבסיסית היא שצה"ל חייב לפעול לפי הכללים כדי שיוכל לשמור על אזרחיו.

ממילא הזירה שבה פועלת ישראל לא אוהדת אותה גם בימים רגילים. הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, שמותקפת ללא היכר ביממה החולפת, אמרה את הדברים באופן מפורש לפני מספר חודשים בראיון בלעדי שקיימה עם גלובס: "יש הבנה שפעילות בהתאם לדין היא חלק ממרחב הפעולה של צה"ל", אמרה אז. "המפקדים בצה"ל מחויבים לדין ובתוך זה לדין הבינלאומי. זה חלק מהדנ"א של צה"ל. טוהר הנשק היה חלק מרוח צה"ל הרבה שנים לפני שקם בית הדין הפלילי בהאג".

באותו ראיון היא גם הסבירה כי הייעוץ המשפטי בצה"ל מחייב, וכי הוא חלק בלתי נפרד מהקרב על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, כמו גם לסיוע הביטחוני שהיא מקבלת מארה"ב. "בשיח עם האמריקאים למשל תמיד מוזכרת הדרישה שישראל תמשיך לעמוד בדין הבינלאומי, והציפייה שישראל תמשיך להיות יהודית ודמוקרטית. גם במאבק הקשה הזה מצופה מאיתנו לשמור על צלמנו ועל דמותנו".

הדברים האלה יכולים להסביר, למשל, מדוע בשעות הבוקר המוקדמות ב-7 באוקטובר ישבה תומר-ירושלמי בבור, כפי שהעידה בעצמה, ומדוע גויסו בגיוס-בזק 100 עורכי דין בסדיר ובמילואים. המדינה רואה בזה משאב חיוני ומשקיעה בו כסף, ולא מעט ממנו.

ובכל זאת, נטענות כלפי הצבא כבר שנים, וגם במלחמה, טענות רבות על כך שאינו חוקר חשדות לפלילים מצד חייליו, ואם הוא חוקר - הוא לא מעמיד לדין, או מעניש באופן רך. תחקירים עיתונאיים הצביעו על חשש כזה, וגם ארגוני זכויות אדם. ארגון "יש דין" טוען למשל כי רק 4.4% מן התיקים שנפתחים במצ"ח בעניינים שכאלה בין השנים 2017-2021 הסתיימו בכתבי אישום.

בדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג, ישראל נדרשה להבהיר שהיא חוקרת חשדות לפלילים מצד חייליה, בין היתר כדי למנוע צווי מעצר של ראשי המערכת, כמו גם, באופן פוטנציאלי, של חיילים. הטענה החוזרת מצד גורמים שונים היא שחשדות רבים המופנים כלפי לובשי מדים כלל אינם נחקרים בישראל. חקירות מבוצעות, נטען, רק כאשר מדובר במעשים חמורים, או כאשר הראיות ברורות ומובהקות. אפשר ללמוד מזה משהו על החקירה שסערה אתמול ועל חומרת המעשים הנחשדים.

בדיונים בבית הדין בהאג, ישראל נדרשה גם להבהיר שהיא חוקרת הפרות מצד חייילים ואזרחים. אם ישראל לא עושה כן, שהעולם יעשה - זו הגישה של הדין הפלילי הבינלאומי. ומי שלא יפעל כאן, יחקור חשד לפשעים וימצה את הדין עם מי שמבקש למנוע בדיקות כאלה - יפגוש צווים בינלאומיים.

סנקציות כלכליות כבר יש מצד מדינות שונות, וגם האיחוד האירופי באירוע. חשבונות בנק ישראלים נחסמים. אירועי אמש יכולים להיות התחלה של עידן חדש גם בהיבט הזה. מעצרים בחו"ל וחבילת סנקציות הם לא נבואה מופרכת כפי שהייתה בעבר. גם הרוסים לא חשבו שנציגיהם המוכשרים, עתירי המדליות ושוברי השיאים, לא ישתתפו באוליפיאדה.

החסינות של חברי הכנסת לא מוחלטת, וגם את המשטרה אפשר לבקר

אולם, בעוד שישראל הרשמית מנסה לשדר לעולם ולעצמה כי היא חוקרת חשד לפשעי מלחמה, פן תיתקל בצווי מעצר לבכיריה ותוקצה עוד יותר מכפי שקורה היום - נציגיה של אותה ישראל רשמית ממש התייצבו אתמול כדי לומר שגם חקירה של אונס היא מחוץ לטווח מבחינתם. המשטרה לא פעלה גם כן. בצה"ל לא חזו את המתקפה שתבוא עליהם, ופעם נוספת נפרצו הבסיסים. יש לקוות שלמתקפה מחודשת של ארגוני טרור הם יהיו ערוכים אחרת. הכאוס חוגג, ועושה רושם שהוא כאן כדי להישאר.

ברמה המשפטית ההפגנות לא אמורות לעצור את החקירה של מצ"ח, ובמובן רב זה גם המבחן של צה"ל ושל מערכת המשפט הישראלית כולה. באיזה צד היא של ההיסטוריה, האם יש שלטון חוק בישראל, והאם יש טעם להתנגד בכלל לצווים של ערכאות בינלאומיות בנסיבות כאלה, או שתמו הטיעונים. השאלה אם החשודים ביצעו את המעשים המיוחסים להם או לא חייבת להתברר. יהיו מסקנותיה אשר יהיו.

כך גם בירור דינם של מי שביקשו למנוע את החקירה, פרעו והסיתו. גם חסינות מהותית של חברי כנסת איננה מוחלטת בנסיבות האלה, ובתי משפט גם יכולים להפעיל ביקורת שיפוטית על המשטרה כאן ועל חדלונה. לתת צווים שיורו למשטרה להסביר מדוע לא פעלה, שיורו למשרד לביטחון להסביר מה הייתה המעורבות שלו, ולהורות לפעול, גם באיחור.

האם יעשו זאת, והאם יעשו זאת בזמן? שמונה שנים חלפו מאז פרשת אלאור אזריה, והרובה שהונח שם הוא רק קצה הקרחון של המערכה הנוכחית. איך תיראה המערכה האחרונה? לא בטוח שאנחנו רוצים לדעת.