החיסולים ששינו את מאזן הכוחות במלחמת "חרבות ברזל"

בתוך שמונה שעות חיסלה ישראל את רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר ("חאג' מוחסן") בביירות ועל פי דיווחים זרים גם את ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן. זהו רצף הישגים מודיעיניים ומבצעיים יוצאי דופן לאחר חיסול סגנו של הנייה, סאלח אל־עארורי, בינואר, חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדווי, באפריל, ולא מן הנמנע שגם חיסול מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, מוחמד דף, לפני כשלושה שבועות. לחיסולים שמיוחסים לישראל השפעות נרחבות בכל התחומים, וגלובס צולל אל שלוש מרכזיות שבהן: תחום המודיעין, ההשפעות על איראן, וכמובן - מי בכלל צפוי לרשת את הנייה?

● ראיון | ידלין: "השישייה הפותחת של הנהגת חמאס חוסלה בזה אחר זה, והאחרונים שנותרו לעמוד הם סינוואר ומשעל" 
● "אין ספק שתהיה תגובה": המומחה שמעריך מה הצעד הבא של חיזבאללה

1 המודיעין

שיקום ההרתעה הצליח?
היכולות המודיעיניות של ישראל אמנם הוכחו רבות לאורך ההיסטוריה, אבל אירועי 7 באוקטובר סדקו את ההרתעה. "אנחנו בשלב ההתאוששות ומראים זאת במקומות שונים", אומר לגלובס אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, ששימש כיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי. "חטפנו מכה לא נורמלית, לקח זמן להתנער, לעמוד יציב ולהפעיל את המערכות שבנינו במשך שנים והן מביאות לתוצאות".

רצף החיסולים בביירות ובטהרן משקף במידה רבה את המלחמה הרב־זירתית שאיתה מתמודדת ישראל, כאשר חלון הזמנים הצפוף של החיסולים לא קורה בתדירות גבוהה. "סמיכות הזמנים מלמדת על כך שהיו הזדמנויות מבצעיות על בסיס מודיעין וכי יש יכולות לבצע זאת בו זמנית", מסביר תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים וראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל. "מהחיסולים משתקפות היכולות המודיעיניות של ישראל לשלוט על שני האירועים ולהשיג מידע מדויק: לדעת מתי ואיפה מישהו נמצא".

קופרווסר מציין לטובה את יכולות המודיעין של ישראל לפני וגם אחרי 7 באוקטובר ("ראינו זאת בהבאת הארכיון הגרעיני של איראן"), אך מוסיף כי "נדרשת יכולת להבין את האויב ולהבין מה הוא רוצה לעשות. להבין שיש משתנים שונים במשוואת האויב, כשראינו לאחרונה כמה שגיאות בנוגע להערכות".

האם רצף החיסולים משקם את ההרתעה?
עמידרור: "אין מושג כזה 'הרתעה מודיעינית', יש מקומות שבהם בנינו מודיעין טוב יותר ונתנו עדיפות. בלבנון ובאיראן, למשל, נתנו עדיפות גבוהה, אך העדיפות הנמוכה שניתנה לחמאס הייתה טעות. עם זאת, בלתי אפשרי לעשות הכל כל הזמן, וסדר העדיפויות בדיעבד לא היה מספיק טוב מול חמאס. אולם, הוא העניק יתרונות במקומות אחרים, וזה משתקף בחדירה לחיזבאללה וביכולות בטהרן".

כבכל התפתחות במלחמת "חרבות ברזל" ובמיוחד חיסולים, עולה התהייה מהי ההשפעה ארוכת הטווח? קופרווסר משיב כי "איני חושב שהיכולת של חמאס לפעול פחתה כי הנייה חוסל או שחיזבאללה פחות מסוגלים בשל חיסול מוחסן. אך, בסיכולים ממוקדים לא מעוניינים לפגוע ביכולת המבצעית המיידית. סיכולים שמתבצעים לאורך זמן במלחמה יוצרים אפקט מצטבר על היכולת המבצעית והמנהיגותית. רוצים לגרום לחיזבאללה ולחמאס לשאול את עצמם האם מתקפת 7 באוקטובר הייתה רעיון טוב, והאם זה רעיון טוב להמשיך להילחם".

2 איראן

תמשיך ב"לוחמה פאסיבית"

חמאס הוא כלי אחד מתוך מארג שלם של מיליציות פרו־איראניות שטיפח משטר האייתוללות כדי לפגוע בישראל, מבלי שטהרן תיפגע בביתה ואף תוכל "לנתק" עצמה מהאירועים. ניתן למנות במסגרת אותה רשת גם את חיזבאללה בלבנון, המורדים החות'ים בתימן וחשד א־שעבי בעיראק. אולם, האירוע הזה מלמד את האיראנים כי לא לעולם חוסן. זו הסיבה שהמנהיג העליון עלי חמינאי מיהר למסור כי "חובתנו לנקום בישראל על החיסול באיראן, משום שההתנקשות בוצעה על אדמתנו".

ד"ר שרונה מזליאן לוי ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א מספרת שבחודשים האחרונים, עוד בטרם חיסול הנייה, כבר נצפו בציבור בכירי משמרות המהפכה וכוח קודס עם אמצעי הגנה עצמית משמעותיים מבעבר, בהם שכפ"צים ומעגל רחב של שומרי ראש. "ניתן להניח שכעת אמצעי ההגנה אף יתרחבו", אומרת ד"ר מזליאן לוי.

זהו לא הכישלון המודיעיני הראשון של איראן בשנים האחרונות. לאחר כמה חיסולים שיוחסו לישראל ובמרכזם זה של ראש תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פח'ריזאדה, איראן פעלה לפגיעה בישראלים בטורקיה וברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין אולם נכשלה במשימה. "אני מאמין שחילופי הממשל באיראן יהוו סוג של תירוץ לשינויים", אומר בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS. "המנהיג העליון יהיה חייב לרענן את השורות, כי אנשי המשטר בסופו של דובר שואלים את עצמם כיצד קורים להם כישלון אחרי כישלון וחיסול אחר חיסול. הם רוצים לפגוע בישראל ברמה האסטרטגית, אבל למעט היום השחור של 7 באוקטובר, איראן ושלוחותיה לא השיגו הצלחות גדולות".

אותם כישלונות איראניים מעלים תהיות כיצד תושפע האסטרטגיה של הפעלת המיליציות הפרו־איראניות כדי להרחיק את האירועים מאיראן עצמה. סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן מסביר כי האסטרטגיה עתיקת היומין שמכנים באיראן "לוחמה פאסיבית", קרי שליחת מישהו אחר להילחם ושיוקרב על המזבח, צפויה להמשיך - בטח כאשר אלו אנשי חמאס כמו הנייה שהוא סוני.

שאלת התגובה האיראנית לחיסולו של הנייה בטהרן לא פשוטה. ההתנקשות בתחילת אפריל בחסן מהדווי, מפקד כוח קודס, הביאה למתקפת הכטב"מים והטילים של איראן ושלוחותיה ב-14 באפריל. אולם, האירוע הפך לתצוגת תכלית של מערך ההגנה האווירית הישראלי עם יירוט 99% מהאיומים.

"התקיפה הייתה על אדמת איראן, אבל בסוף היעד אינו איראני", מציין סבטי מ־INSS. "קשה להעריך לאן איראן תרצה לקחת את האירוע. בניגוד לחיסול מהדווי, איראן מודעת כעת ליכולות ההגנה האווירית המרשימה של ישראל". ד"ר פינקו שם דגש על כך שחיסול הנייה פוגע באגו של משטר האייתוללות משום שהתרחש בתוך טהרן, ב"מקום פינוק של בכירים" מהממשל, כפי שהוא מגדיר. "זה כואב כשהם הפטרונים של חמאס. זה מוביל לכך שהם יגיבו, והשאלה היא מתי ואיך".

מנגד, הוא מפנה זרקור לבחירות בארה"ב ב־5 בנובמבר. "האיראנים לא רוצים להבעיר את הסביבה כי הם לא רוצים שדונלד טראמפ ייבחר, אלא קמלה האריס. מהלך תגובה נרחב ישרת את המטרה ההפוכה. אחרי הבחירות עשויה להגיע תגובה גדולה".

3 חמאס

מי יביא את הכסף

ברמה המיידית, מי שצפוי לכהן כמ"מ ראש הלשכה המדינית הוא קודמו של הנייה בתפקיד, חאלד משעל. עם זאת, ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל, מסביר שהחיסול טורף את הקלפים ומייצר בלבול בקרב הנהגת חמאס חו"ל, בגלל שכולם מבינים שבמצב הנוכחי, חמאס לא יכול שההנהגה שלו תגיע מתוך רצועת עזה.

במסגרת תפקידו כראש הלשכה המדינית, מטרה מרכזית לדילוגיו של הנייה ממדינה למדינה ובמיוחד בקו קטאר־טורקיה־איראן הייתה גיוס כספים. לפי הערכות, עד פרוץ המלחמה חמאס העביר מדי שנה לכל הפחות מיליארד דולר מבחוץ לתוך רצועת עזה. כדי להבטיח את המשך זרימת הכספים האדירה לארגון הטרור ברצועת עזה ומחוצה לה, יורשו של ראש הלשכה המדינית המחוסל יידרש לשמור ואף לחפש מקורות מימון חדשים.

"שתי הדמויות הבולטות עם המעמד והניסיון המתאים שיכולות ליטול את המושכות בראשות הלשכה המדינית הוא מי שכיהן בעבר בתפקיד במשך שתי קדנציות, חאלד משעל. מולו יש את מוסא אבו־מרזוק, הדמות הבולטת בניהול מערך יחסי החוץ של חמאס מזה שנים, ובעל ערוצי תקשורת מוכחים עם המצרים", אומר ד"ר זלקוביץ'. "חשוב לזכור שבינואר חוסל סגן ראש הלשכה המדינית אל־עארורי. כך, חיסול הנייה משלים פגיעה בצמרת הלשכה המדינית ומסתכם לכדי מסר לשאר בכירי חמאס שהם לא בטוחים בשום מקום שבו הם נמצאים".