חובת הרישום של קורקינטים יוצאת לדרך: מה כדאי לדעת

החל מיום חמישי, 1 באוגוסט, המשטרה מוסמכת לאכוף את חובת התקנת לוחיות הזיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים. אולם בשל איחור בהיערכות של משרדי הממשלה בגיבוש התקנות שהובאו השבוע לוועדת הכלכלה, האכיפה של המשטרה תכלול בחודש הקרוב הגשת כתבי אישום בלבד. רק ב־1 בספטמבר היא תהיה מוסמכת גם להגיש קנסות. מה יהיה גובה הקנסות, והאם המהלך צפוי להפחית את מספר הנפגעים? גלובס עושה סדר.

● שינוי דרמטי במודל ההכנסות למפעילים: כך תיראה ההסדרה בענף האוטובוסים 
● מחיר הדלק: ליטר בנזין יוזל ב־8 אגורות 

מה יהיה סכום הקנסות?

הקנסות יחולו באופן מדורג. החל מ־1 בספטמבר הקנס יעמוד על 100 שקלים; בשנה הבאה הוא יעלה ל־500 שקלים; וב־2026 הוא יעמוד על 750 שקלים.

בדיון ועדת הכלכלה של הכנסת הסבירה עו"ד חוה ראובני, נציגת משרד התחבורה בוועדת כלכלה, מדוע הוחלט לבצע את האכיפה באופן הדרגתי: "כשכביש 6 נפתח בהתחלה הקנסות שלהם היו היסטריים והייתה צעקה ציבורית, אבל מצד שני הייתה הרתעה. מנגד יש תפיסה שאומרת שצריך לתת לציבור להתרגל, והיה על זה שיח".

מהם הפערים באכיפה?

לפי התקנות הנוכחיות, רק המשטרה מוסמכת לאכוף. עו"ד ראובני הודתה בדיון שכדי שפקחי הרשויות המקומיות יוכלו לאכוף גם הם - נדרש צו נוסף והסמכה מטעם המשרד לביטחון לאומי. הסבירות שהמשטרה תתחיל לאכוף כלים חשמליים באמצעות כתבי אישום בחודש הקרוב נחשבת נמוכה, כמו גם יכולתה לאכוף באמצעות קנסות החל מספטמבר.

עיריית תל אביב התקינה 50 מצלמות אכיפה במרחב הציבורי, ובכוונתה להתקין 50 מצלמות נוספות. בעיר פועלים כבר במשך שנים ארוכות לחובת הרישום של הכלים החשמליים - חובה שבוצעה לבסוף לאחרונה. יחד עם זאת, פקחי העירייה עדיין לא יכולים לאכוף את החובה, ועד שיוכלו לאכוף אותה גם באמצעות מצלמות עוד ייקח זמן - זאת בשל סוגיות הקשורות בפרטיות באכיפה.

בנוסף, במשרד התחבורה לא נערכו לאכיפה כזו כראוי, כשממשק הרישוי לא מסונכרן עם הממשקים של הרשויות המקומיות. תכנון ממשק כזה יהיה בשל בעוד כמה חודשים.

מה החשיבות של אכיפת התקנת לוחיות זיהוי?

לפי הערכות, בישראל קיימים מאות אלפי כלים חשמליים. הביקוש להם בארץ, ובפרט בגוש דן, מיוחס לגודש התנועה הכבד ולחיפוש אחר פתרונות אחרים. לפי נתוני משרד התחבורה, כ־54 אלף בעלי קורקינטים ואופניים חשמליים נרשמו באתר המשרד.

"יש בכלים (החשמליים, א"ז) יתרונות רבים ובהם הפחתת עומס התנועה, קיצור זמני הגעה, והפחתת זיהום אוויר", נכתב בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2022. לצד זאת, נכתב בדוח, "כדי לאפשר שימוש יעיל בכלים הללו נדרשת אסדרה מערכתית של הנושא בנוגע למרחב העירוני".

וכך הדוח מנה שורה של כישלונות: בעוד שהרגולציה בישראל לא שונה באופן מהותי מבמדינות המערב, קיים מחסור בתשתיות רכיבה כמו שבילי אופניים ובאכיפה; הנתונים שיש במשטרה לגבי הנפגעים לא תואמים את אלו של בתי החולים; פעולות האכיפה של המשטרה לא מספקות; הפיקוח על "שדרוגים" של הכלים שבמסגרתם מעלים את יכולתם לנסוע הרבה מעל המהירות המותרת - שעומדת על 25 קמ"ש - כמעט ולא קיים; שבילי אופניים שהוכחו כמסייעים לבטיחות מקודמים בעצלתיים; ומשרד התחבורה שינה את עמדתו כמה פעמים בשמונה השנים האחרונות ביחס לחובת הרישוי והרישום של הכלים.

כעת חובת הרישום יוצאת לדרך, ועל אף הפערים, מדובר בתיקון של ליקוי משמעותי באסדרת השימוש בקורקינטים במרחב הציבורי.

איך הדבר קשור לחברות הקורקינטים השיתופיים?

החברות דואגות לבדל את עצמן מהמשתמשים בקורקינטים הפרטיים. זאת, משום שבקורקינטים השיתופיים המהירות מוגבלת ל־25 קמ"ש על פי חוק, בעוד שבעליהם של קורקינטים חשמליים "משדרגים" את הכלים שמגיעים למהירות גבוהה בהרבה, והמשטרה מתקשה לאכוף זאת. חברות הקורקינטים גם מגבילות עוד יותר את מהירות הנסיעה במדרחובים ובטיילות, ויכולות להשבית את השימוש בהם באזורים מסוימים.

חובת התקנת לוחיות הזיהוי כבר חלה על הקורקינטים הללו עוד קודם לתקנות הנוכחיות, וכן רוב השימוש בקורקינטים עדיין נעשה בכלים פרטיים. ואולם, מומחים טוענים כי יש עדיין צורך להגביל את הקורקינטים השיתופיים, ולהמיר את התשלום בהם לפי זמן בתשלום על פי מרחק, כפי שנהוג בתחום. זאת, כדי להפחית את מסוכנות הכלים לרוכביהם.

האם המהלך צפוי להפחית את מספר התאונות בכבישים?

לעמדת משרדי הממשלה, כמו גם מבקר המדינה, לשימוש בכלים אלו יתרונות רבים, ואילו הסכנה להיפגעות נובעת נוכח פערים באסדרה.

מתחילת השנה נהרגו 261 הרוגים בתאונות דרכים, מתוכם שניים באופניים חשמליים (0.77%) ו־4 בקורקינטים חשמליים (1.53%). כשבוחנים את נתוני ההיפגעות המצב מטריד יותר, ובמיוחד בכל הנוגע לקורקינטים: ב־2023 חלה עלייה של כ־5% במספר בנפגעים בתאונות שדווחו למשטרה, ועלייה של 35% במספר הנפגעים שלא דווחו למשטרה, לפי נתוני בתי החולים.

אולם בדוח שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הייתה התייחסות לשאלה מי הם הנפגעים. בדוחות קודמים שפורסמו הובהר שמרביתם הם הרוכבים עצמם. הדבר בא לידי ביטוי גם בדוח מבקר המדינה שהסביר כי בשנים 2018־2020 נפצעו 3,089 איש בתאונות, 2,846 מהם הם הרוכבים עצמם.