בדיון על מאות מיליארדי שקלים לביטחון, סמוטריץ' העדיף ייצוג לבייס מאשר לאוצר

הדם הרע בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין ראשי מערכת הביטחון הביא להצטלבות אינטרסים נדירה עם הדרג המקצועי במשרדו - כך נולדה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון • אולם כשהתבקש השר למנות מומחים, הוא בחר משיקולים פוליטיים, ולא על סמך רקע רלוונטי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כנראה שאף אחד מקוראינו לא יופתע לנוכח החדשה הבאה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דחה את עמדת הדרג המקצועי במשרדו ויצא בעוד מהלך כלכלי שגוי לדעתם. מדובר בחקיקה שתאפשר לציבור לבצע משיכה מוקדמת של חסכונותיהם מקרנות ההשתלמות בהטבת מס משמעותית

בלעדי | חודש לחימה: זה התסריט ה"אופטימי" של האוצר לצפון
בלעדי | תחזית האוצר: מלחמה ממושכת בצפון תוביל לצמיחה שלילית 
סמוטריץ' קורא להסלמה בצפון, אך התקציב שהוא מכין ל-2025 לא מותאם למלחמה

סמוטריץ' חתום על הצעת החוק, אבל הוא לא באמת יזם אותה. מי שעומד מאחוריה הוא פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. סמוטריץ' היה צריך רק להכריע בין אנשיו במשרד לבין שמחון - ובחר באחרון. הוא אפילו לא ניסה להציג את ההחלטה כמקצועית או להסביר מה התועלות שבה. למעשה, ההודעה היחידה שהוציאה לשכת שר האוצר בנושא קרנות ההשתלמות, לא כללה שום התייחסות מטעם השר עצמו עצמו, באופן חריג ביותר להודעות מסוג זה.

קשה לספור את כל הפעמים בהם עמד סמוטריץ' בצמתים כשר אוצר ובחר לפנות לנתיב הפוליטי במקום למקצועי. החל מפני השלכות המהפכה המשפטית שקידם, עובר בנזקי הכספים הקואליציוניים המועברים למוסדות החינוך החרדי שלא מלמדים ליבה, דרך חוק הגיוס וכלה בהתרעת אגף התקציבים מהשבוע שעבר על העיכובים בקידום תקציב המדינה לשנת 2025 - אם להזכיר רק כמה ממכתבי האזהרה ששיגרו בכירי האוצר לסמוטריץ' בקדנציה הנוכחית. קל הרבה יותר למנות את רשימת המקרים שבהם שר האוצר ופקידי האוצר רואים עין בעין.

מטרה משותפת?

מטרה משותפת נדירה למדי של סמוטריץ' ואגף התקציבים הייתה הקמת הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, שקיימה השבוע את דיון הבכורה שלה. תחילה, הדרג המקצועי באוצר ראה בוועדה הזדמנות נדירה לשפוך אור על ההתנהלות הכלכלית של מערכת הביטחון - החסויה ברובה גם לאוצר - כדי לתקן לשיטתם עיוותים ארוכי־שנים בנושאי שכר אנשי הקבע והפנסיות, "בזבזנות" בחלוקת צו 8 לאנשי מילואים ועוד.

לאורך העיכובים הממושכים בהקמת הוועדה, שעליה הכריז נתניהו כבר לפני חצי שנה, הבינו באוצר לאן נושבות הרוחות והנמיכו ציפיות. אבל עדיין ציפו שבוועדה תינתן להם הזדמנות למתן את דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות בהיקף של מאות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות.

אולם עבור סמוטריץ' שיקולי המאקרו היוו שיקול פעוט יותר בחשיבות שבכינון הוועדה. "זו ועדה שאני נאבק כבר חצי שנה על הקמתה", מיהר לציין סמוטריץ' עם התכנסות הוועדה ביום ראשון. הנימוקים שלו ל"מאבק" שניהל נוגעים בעיקר לסכסוך המר שלו מול ראשי מערכת הביטחון, סביב שאלת האחריות לאסון שקרה באותה שבת שחורה. "אירועי השבעה באקטובר ומלחמת חרבות ברזל שומטים את הקרקע מתחת להנחות עבודה רבות מאוד שמערכת הביטחון הישראלית הושתתה עליהם בעשורים האחרונים. אי אפשר להפטיר כדאשתקד, לתת צ'ק פתוח למערכת הביטחון לעשות עוד מאותו דבר. אנחנו נבדוק לעומק איפה היו התקלות וכיצד נכון לפעול קדימה", תקף סמוטריץ'.

עד כדי כך, שבכירים לשעבר באוצר המצויים בפרטים מעריכים כי סמוטריץ' מעוניין להפוך את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון לוועדת חקירה נגד מערכת הביטחון.

לא ניצל את ההזדמנות

כאמור, הדם הרע בין סמוטריץ' לבין גלנט והמטה הכללי בצה"ל הביא להצטלבות אינטרסים נדירה בין שר האוצר לבין אגף התקציבים במשרדו, שמצוי מבחינתו בקרב בלימה מול הדרישות התקציביות של הצבא. אלא שלבסוף, סמוטריץ' לא ניצל את ההזדמנות להתעקש על בחינה מדוקדקת של תקציב הביטחון, שהוכפל השנה לקרוב ל־120 מיליארד שקל - ובצה"ל דורשים סכום דומה גם ל־2025.

הראייה לכך היא שמתוך ארבעה מינויים שניתנו לסמוטריץ' לוועדה, הוא מינה רק אחד שצמח בתוך המערכת האוצרית: מנכ"ל ביטוח ישיר קובי הבר, לשעבר הממונה על התקציבים. כשהתבקש למנות שתי נשים לוועדה מטעמים של ייצוג הולם, הוא בחר בסגנית רקטור אוניברסיטת אריאל, פרופ' עדית סולברג, וכן ומנכ"לית המועצה האזורית שומרון לשעבר, ליאורה טושינסקי. שתיהן בכירות מוערכות בתחומן, אבל לא חסרות גם נשים שנשאו בתפקידים בכירים באוצר שרלוונטיים יותר לגיבוש המלצות לתקציב הביטחון.

למשל, מנכ"ליות האוצר לשעבר קרן טרנר ויעל אנדורן, או הכלכלנית הראשית הקודמת שירה גרינברג. אולם, כשהשיקולים הם פוליטיים, אין סיכוי שסמוטריץ' היה בוחר בגרינברג שיצאה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, טרנר שהתפטרה בטריקת דלת בממשלת נתניהו הקודמת, או באנדורן שמונתה בזמנו על ידי שר האוצר יאיר לפיד.

פרופ' סולברג, שהחלה את דרכה המקצועית בבנק ישראל, פרסמה לאורך השנים רשימה מכובדת של מחקרים אקדמיים בנושאי כלכלה שונים. בסקירת נושאי המאמרים המופיעה בעמוד הרשמי שלה באוניברסיטת אריאל לא מתגלים מחקרים בנושא צה"ל או תקציב הביטחון. אחד המאמרים שערכה מתמקד ב"מאפיינים של תושבי הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון והשפעתם על תקציב הממשל האזורי". עוד פרסמה סולברג בעבר טור אישי ב־Ynet תחת הכותרות: "המתנחלים מקבלים יותר מכם? הטענה שהם מופלים לטובה היא זריית חול בעיניים".

בשורה התחתונה, סמוטריץ' העדיף לתת ייצוג לבייס הפוליטי שלו בוועדה לתקציב הביטחון על פני ייצוג למערכת האוצרית שעליה הוא מופקד, בדיונים המכריעים על תוספות של מאות מיליארדי שקלים. מי שחשב שהצטלבות האינטרסים הנדירה בין סמוטריץ' לאגף התקציבים בהקמת הוועדה לתקציב הביטחון תביא לשיח אמיתי על התייעלות כלכלית - התבדה.