ספינות ישראליות בדרך לפיליפינים ועסקת הענק של התעשייה האווירית

ההצלחות הטכנולוגיות של התעשייה הביטחונית הישראלית מביאות לביקושים גוברים - כולל למערכות חדשות כמו כיפת מגן. בד־בבד, בדרום אמריקה יש מי שגאה בהצגת האמצעים מתוצרת ישראלית, ובפיליפינים מחכים בקוצר רוח לספינות תקיפה מהירות מתוצרת מספנות ישראל. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

●  השבוע בתעשיות הביטחוניות | הניסוי המסתורי של ארה"ב, עסקת הענק של אלביט, והנשק החדש של אוקראינה 
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הגנה אווירית בחצי מיליארד דולר: מכירת הענק של איראן 
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שמעוניינת לקנות 12 צוללות בהזמנה אחת 

עסקת ענק לתע"א דרך משרד הביטחון ומענק למפעל באופקים

התעשייה האווירית הודיעה הבוקר כי התקשרה עם משרד הביטחון בהסכם גב אל גב, שבמסגרתו החברה תהווה קבלנית ראשית של המשרד לייצור ואספקת מערכות לצד ג' במסגרת הסכם GTG (Government to Government). התמורה ברוטו לחברה בגין הפרויקט צפויה לעמוד על היקף כולל של כ-1.9 מיליארד דולר. התשלומים בגין הפרויקט ישולמו על ידי צד ג' לחברה, באמצעות משרד הביטחון, כשמועד הסיום החזוי של הפרויקט הינו בשנת 2031.

בתוך כך, מינהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה אישרה השבוע השקעה של יותר מ־40 מיליון שקל להקמת מפעל אופקים של התעשייה האווירית, כאשר היקף המענק הנגזר יעמוד על כ־8 מיליון שקל. הקמת המפעל, ביוזמת יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ, תביא למאות מקומות עבודה חדשים, מתוכם עשרות מקומות עבודה טכנולוגיים, באופקים. 

רפאל מעוניינת לתרגם את הצלחת כיפת מגן ליצוא

במהלך מלחמת חרבות ברזל משתמש חיל הים, לראשונה, במערכת כיפת מגן, כיפת ברזל הימית, ובהצלחה מרשימה. על כן, רן תבור, סמנכ"ל וראש מנהלת מערכות לחימה ימיות ברפאל, מספר בראיון לאתר ברייקינג דיפנס כי החברה מעוניינת לתרגם את ההצלחה ליצוא. "אנחנו רואים ביקוש גובר למערכות שכאלו לפריסה מהירה ברחבי העולם", הוא מספר. 

 ניסוי מערכת כיפת מגן של רפאל, מאי 2023 / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור, משרד הביטחון

כיפת מגן מהווה חלק אינטגרלי ממערך ההגנה האווירית הכולל. היא מוצבת בספינות סער 6 ומיועדת להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל מול מגוון של איומים מתקדמים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. היירוט המבצעי הראשון התרחש באפריל, לאחר שבתרגולים כבר נבחנה יכולת ההתמודדות שלה מול האיום הימי. 

כיפת מגן, בדומה לכיפת ברזל, מיועדת לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. הסיבה שהיא רלוונטית בחלק מהמקרים גם לאיומי כטב"מים, היא שכיפת ברזל וכיפת מגן אינן מערכות יירוט (Hit to Kill). כלומר, הן לא פוגעות באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לצידו. זאת, במטרה להסב לו די נזק, כדי שייפול ולא יגיע למטרה. להבדיל, מערכות כמו קלע דוד וחץ 3, כן מתבססות על פגיעת ברזל בברזל.  

"הבנו כבר לפני זמן רב כי אנחנו מעוניינים ליצור גרסה ימית לכיפת ברזל", מציין תבור. "ב־2017 אנחנו בחנו למעשה את האב־טיפוס של המערכת, כאשר לקחנו את הגרסה היבשתית ושמנו אותה על ספינה". לדבריו, העולם עומד בפני לוחמה א־סימטרית, "שבה האיומים זולים ומגיעים בכמויות גדולות". את כיפת מגן הוא מגדיר כבעלת "עלות נמוכה יחסית, או סבירה, משום שהיא מתוכננת ליירט איומים בעלות נמוכה". 

הספינות מתוצרת ישראלית בדרך לפיליפינים

הפיליפינים צפויים לקבל שתי ספינות התקפה חדשות מתוצרת מספנות ישראל בסוף אוגוסט או תחילת ספטמבר. כך מדווח באתר מקס דיפנס. אותן ספינות נושאות איתן משגרי MLR-NLOS וטילי ספייק NLOS מתוצרת רפאל. סדרת הספייק כוללת טילים אלקטרו־אופטיים בעלי יכולות שגר ושכח, יכולות למידה ועדכון, ניהוג אוטונומי ויכולות תקיפת מטרות מוסוות.

טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ־45 פלטפורמות בים, ביבשה ובאוויר. יותר מ־39 מדינות כבר משתמשות בספייק, ביניהן 19 מדינות באיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. עד כה, יותר מ־36 אלף טילים סופקו למדינות שונות בעולם, וכ־7,000 כבר נורו בשדה הקרב. טיל ה־ NLOS הוא בעל טווח של 30-25 ק"מ ובדומה ליתר הטילים בסדרה, יכול להיות משוגר גם מפלטפורמות יבשתיות ואוויריות.

פרו מציגה בגאווה את הרובים הישראליים החדשים

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ממשלות דרום אמריקאיות, בהן ברזיל וצ'ילה, נקטו בפעולות ששאפו לפגוע בתעשייה הביטחונית הישראלית. עם זאת, זה לא משקף את כולן: במסגרת חגיגות העצמאות של פרו שהתקיימו בבירה לימה, הצבא המקומי הציג בגאווה את רובי ערד 7 החדשים מתוצרת IWI ( מפעלי נשק לישראל) הישראלית. אחת היחידות שהציגו את הרובים היא חטיבת הכוחות המיוחדים הראשונה הפרואנית. 

לפי אתר ZM, צבא פרו הציג במסגרת האירועים 10 אלף יחידות של הרובים בעלי קליבר 7.62 מ"מ. הממשל בלימה ציין כי אותם רובים תופסים מקום במסגרת פרויקט לשדרוג היכולות של צבא היבשה המקומי. לפי הערכות, 3,500 רובים כבר סופקו ליחידות בשטח, כשכל היתר צפויים להתקבל עד סוף אוקטובר. כך, פרו צפויה להיפרד מרובי FN FAL הבלגיים ורובי הגליל, שגם אותם ייצרה IWI עבורם. 

המערכת של אלביט שנמכרת, שוב, לאירופה

אלביט הודיעה היום (ה') כי זכתה בחוזה בסכום של כ־130 מיליון דולר לאספקה של מערכות הגנה אקטיבית מסוג חץ דורבן לחברת BAE Systems Hägglunds, שלוחה שבדית של הענקית הבריטית שעוסקת בתחום הרכבים והמשוריינים. המערכות יותקנו על נגמ"שי ה־CV90 במסגרת פרויקט של מדינה באירופה, כשהחוזה יבוצע על פני תקופה של חמש שנים וחצי.

מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן היא מערכת "הגנה קשה" מתקדמת המכוונות להגברת יכולות ההגנה העצמית של פלטפורמות משוריינות נגד איומים. מערכת זו היא הדור השני של מערכות הגנה אקטיביות של צה"ל, והיא מאופיינית בביצועים גבוהים ודרישות נפח, משקל והספק נמוכות. המערכת מספקת לפלטפורמות מחומשות הגנה של 360 מעלות מפני מגוון רחב של איומים נגד שריון, כגון רקטות נגד טנקים (ATR), טילים מונחים נגד טנקים (ATGM), איומים ממערכות בלתי מאוישות ומשוטטים, בסביבות לוחמה בשטח פתוח ובסביבות עירוניות.

עסקה זו מתווספת לעסקאות רבות למכירת חץ דורבן של אלביט, חלקן עם BAE. לפני כשנה, למשל, החברה הישראלית זכתה בחוזה בשווי 109 מיליון דולר, שיבוצע על פני שלוש שנים, ובמסגרתו יסופקו לחברה הבריטית מערכות מחץ דורבן לנגמ"שי CV90, עבור לקוח אירופי.

ארה"ב חושפת כמה עולה לשחזר יכולות גרעיניות נשק גרעיני

עבודות שיסבו 30 מפציצים אסטרטגיים מדגם B-52 בחזרה ליכולות גרעיניות יעלו לארה"ב 4.5 מיליון דולר ליחידה. כך מעריך חיל האוויר האמריקאי, במסגרת הדיונים בבית הנבחרים והסנאט בנוגע לתקציב 2025. הנושא עומד על הפרק לאחר שרק לפני עשור החליטה ארה"ב להסב את ה-B-52 מיכולת נשיאת נשק גרעיני למטוסים קונבנציונליים בגין אמנת הגרעין START עם רוסיה. 

תוקף אותה אמנה אמור במילא להסתיים ב־2026, ועל כן מעוניינים בוושינגטון להשיב את היכולות הגרעיניות לאותם מפציצים אסטרטגיים. בריאן נייט, בכיר בחיל האוויר האמריקאי, סיפר כי הם ערוכים היטב לעבודות ההסבה המחודשות. לוחות הזמנים המוצעים כוללים את תחילת העבודות תוך חודש מפקיעת תוקף האמנה, ואת סיום העבודות עד 2029. 

הקומנדו הימי הסיני מציג: כטב"מ ציפור

הקומנדו הסיני, ג'יאולונג (דרקון הים), מרבים להשתמש בכטב"מים, ולאחרונה חשפו כטב"מים בצורת ציפור בגדלים שונים. אותו כטב"מ נושא חיישנים שמאפשרים לו יכולות אוטונומיות, לבצע משימות תצפית ואף להפוך לחימוש משוטט (כטב"מ מתאבד).

במסגרת שורת סרטונים שפרסמו כוחות הצבא הסיניים, ניתן לראות שימוש בכטב"מים שמזכירים ציפורים מסוגים שונים וגדלים שונים. בד־בבד, חלק מהכוחות יוצאים עם הכטב"מ מתוך מאגר מים, וחלק משתמשים בסקייטבורד ממונע - כאשר תוך כדי תנועה משגרים את אותם כטב"מים למשימות שונות. אותם כטב"מים שונים ממש מנפנפים בכנפיים כדי להמריא ולדאות באוויר.

סין: במהלך תרגיל צבאי, הכוחות תרגלו שימוש בכטב"מ בצורת ציפור 刚刚#China #UAV #Drone pic.twitter.com/7emAGIHUR5

- Dean Shmuel Elmas (@ElmasDean) August 3, 2024

יחידת דרקון הים היא קומנדו שמשויך לכוחות הימיים של סין, שמסונפים לצי של בייג'ינג. היחידה הזו שדומה במשימותיה לסיירת "כלבי הים" של ארה"ב הופקדה על משימות שונות, בהן פינוי מאות סיניים מנמל עדן במהלך מלחמת האזרחים בתימן, וכן חילוץ אוניית סוחר שחטפו פיראטים.

אוקראינה מוסיפה משגרי טילים לרחפנים

פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 הביאה לכך שקייב הפכה למובילה עולמית בהיקף השימוש באמצעים בלתי מאויישים ובהטמעת יכולות בהם: באוויר, ביבשה ובים. החידוש "התורן" של האוקראינים בתחום הוא התקנת משגרי טילים מונחים על רחפנים כבדים, שמסוגלים לשאת את המשקל של המשגר והטיל. מנגד, כפי שמתרחש בכל רחפן, המשקל כמובן מקצר את טווח ההטסה האפשרי של הרחפן.

בדומה למקרים קודמים, ההתקנה האוקראינית של משגרי טילים מונחים על רחפנים לא הייתה מתגלה לולא האמצעים היו נופלים לידי זרים ככלל ורוסיה בפרט. מפרסומים בערוצי טלגרם רוסיים ניכר כי על גבי הרחפנים הותקנו אנטנות שונות, ומה שנראה כחיישן אלקטרו־אופטי שעשוי לסייע בפגיעה ביעדים. באתר TWZ מציינים כי הטיל הנ"ט שהותקן על הרחפן הוא, ככל הנראה, קוברה 9K112 - מתוצרת רוסית.

קצב ייצור הרחפנים המסחרר של רוסיה

4,000 רחפני FPV ביום, כ־167 רחפני FPV בשעה - זהו קצב הייצור המסחרר של רוסיה, כפי שסיפר שר ההגנה אנדריי בלוסוב. לפי סוכנות הידיעות ג'יינס, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, רוסיה השקיעה רבות בפיתוח יכולות הייצור העצמאיות של רחפני FPV (First Person View), שמאפשרים באמצעות משקפיים שנושאים המפעיל לראות את הטיסה ישירות מהרחפן.

במסגרת פיתוח אותן יכולות יכולות ייצור, רוסיה פתחה מרכזים אסטרטגיים בבירה מוסקבה, בסנט פטרבורג, וכן בערים נוספות כמו סמארה וטומסק. בה בעת, ממשל פוטין פעל לפזר את תשתיות הייצור בכל רחבי המדינה, עד האי סחלין שבמזרח הרחוק. בבולגריאן מיליטארי מציינים כי במסגרת פיתוח יכולות ייצור הרחפנים הרוסי, התבצעו גם הסבות של תשתיות קיימות.

חברת "זאלה", לדוגמה, שעוסקת בייצור החימוש המשוטט "לנסט" שמחירו מוערך בכ־35 אלף דולר ליחידה, ניצלה נטישת חברות מערביות - במטרה לתפוס שטחי ייצור. באחד מן המקרים, הם לקחו קניון שבעבר היה רווי בחנויות, והפכו אותו לרצפת ייצור ענקית לחימושים משוטטים. בדרך זו, הם קיצרו באופן משמעותי את משך הקמת מפעלים חדשים.