כך מצאו את עצמם כוכב יאיר ועומר מחוץ לרשימת היישובים העשירים ביותר בישראל

שלושה יישובים חזקים במיוחד - עומר, כוכב יאיר ולהבים - מצאו את עצמם לאחרונה מחוץ לרשימה היוקרתית של יישובים בדירוג חברתי־כלכלי 10, הגבוה ביותר. למעשה, נשארו בה שני יישובים בלבד: כפר שמריהו וסביון. תופעה דומה נרשמה בשכונות שונות ברחבי הארץ: אם ב־2019 היו 79 שכונות בדירוג הגבוה 10, ב־2021 נותרו שמונה בלבד. למה זה קורה? בין השאר, מכיוון שב־2021 אי-השוויון בישראל גדל, מה שגרם לכך שהשכונות והיישובים החזקים בישראל התחזקו עוד יותר, והגדילו את הפער שלהם אפילו ממקומות חזקים אחרים.

● הסקר שגילה: זו השכונה העשירה ביותר בישראל 
● נתונים מגלים: מה קרה למחירי השכירות ביולי? 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת פעם בשנתיים את הדירוג החברתי־כלכלי של היישובים בישראל. היישובים מחולקים ל־10 "אשכולות" לפי הרמה החברתית־כלכלית שלהם, כאשר באשכול הנמוך ביותר (1) נמצאים למשל מועצת נווה מדבר (המונה ארבעה כפרים בדואיים) והעיר החרדית מודיעין עילית, ובגבוה ביותר (10) נמצאים כאמור כפר שמריהו וסביון.

כדי לחשב את המדד, בלמ"ס משקללים 14 משתנים כמו מספר ושווי כלי הרכב, ממוצע שנות לימוד ובעלי תואר אקדמי, ימי שהייה בחו"ל, והכי חשוב - הכנסה ממוצעת לנפש.

למעשה, יש כאלה שטוענים שההכנסה לנפש צריכה להיות המדד היחיד. מחקר שפורסם ב־2018 בכתב העת "הרבעון לכלכלה" בדק מה יקרה אם היישובים ידורגו לפי מדד זה בלבד. התוצאה המדהימה היא שהמדד שמכיל רק קריטריון אחד היה זהה ב־98% למדד המורכב והמסובך שדורש שיתוף פעולה בין שישה גופים ממשלתיים תחת ניצוח הלמ"ס. זאת, מכיוון שכל שאר הקריטריונים נמצאים בקורלציה חזקה מאוד עם הכנסה לנפש. מורכבות זו של המדד היא גם אחת הסיבות לכך שהוא מתפרסם רק פעם בשנתיים, על נתונים בני שלוש-ארבע שנים.

כך או כך, ברגע שאוספים את כל הנתונים, צריך לתת ציון לכל יישוב ולחלק אותם לאשכולות. הציון מוגדר כמרחק, בסטיות תקן, מהממוצע. סטיית תקן גבוהה משמעה ריחוק מהממוצע וסטיית תקן נמוכה משמעה קרבה לממוצע. כך שככל שיש יותר נתונים בעלי סטיית תקן גבוהה, אפשר לומר שאי-השוויון גבוה. וכל שיש פחות כאלה, כך ניתן לומר שאי-השוויון נמוך.

חשוב לציין שהמדד כולו הוא יחסי ולא אבסולוטי. כלומר, ייתכן שהמצב של כולם השתפר, ועדיין נראה ירידות יחסיות במדד.

האשכולות: מצרפים יחד יישובים דומים

ועתה, כשיש לנו את הציונים של כל היישובים, צריך לחלק אותם לאשכולות שייתנו לנו סיווג (מ־1 עד 10) של הרמה החברתית כלכלית בכל אחד מהם. את זה, מסבירה לואיזה בורק, מנהלת אגף בכיר מתודולוגיה סטטיסטית בלמ"ס, עושים באמצעות "חלוקה של היישובים כך שמצד אחד היישובים באותו האשכול כמה שיותר דומים, ולעומת זאת הפער בין האשכולות צריך להיות כמה שיותר שונה". ולכן, "כשיישובים מהקצה העליון של האשכול העליון כמו סביון וכפר שמריהו מתרחקים עוד יותר משאר היישובים באותו האשכול, הם הופכים ל־10 החדש, כי השאר הפכו לדומים יותר דווקא לאשכול 9". כך יישובים יכולים "לרדת" בדירוג לאשכול 9 אפילו אם המרחק שלהם מהממוצע נשאר זהה. פשוט כי מי שחזק מהם - נהיה חזק עוד יותר.

זה בדיוק מה שקרה ב־2021: כפר שמריהו וסביון זינקו מ־2.1 ו־2.4 סטיות תקן בהתאמה, ל־2.5 ו־2.6. כך שלא רק שהן דומות זו לזו, זה שם אותן במרחק משמעותי מהבאה בתור (להבים) עם פחות מ־2 סטיות תקן מעל הממוצע בלבד. כך שני היישובים הפכו לאשכול בפני עצמו, והשאר "נבלעו" על ידי אשכול 9. זה לא אומר שמצבם בהכרח הידרדר, אלא שהיישובים בטופ של הטופ התרחקו עוד יותר. עוד יישובים ש"ירדו" מאשכול 10 ל-9 הם עשרת, כרמי יוסף, צופית, שדה ורבורג, נופית, כפר נטר, בצרה וחרות.

השכונות העשירות נהיו עשירות יותר

תופעה קיצונית עוד יותר ניתן למצוא לגבי האזורים הסטטיסטיים המקבילים פחות או יותר לשכונות. אם ב־2019 היו לא פחות מ־79 שכונות באשכול 10, ב־2021 צנח המספר ל־8 בלבד. מדובר בירידה דרמטית ביותר, שלפחות חלקה מוסבר בהתחזקותן של השכונות החזקות ביותר.

כך למשל היישוב מכבים, המשתייך לעיריית מודיעין־מכבים־רעות, הוא השכונה העשירה בישראל ב־2019 עם 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע. לעומת זאת צהלה בתל אביב, השכונה העשירה בישראל ב־2021, עומדת על 2.7 סטיות תקן מעל הממוצע.

למעשה, השכונות החזקות בישראל נהיו חזקות עוד יותר, וזה גורם לשכונות אחרות 'ליפול' לאשכול 9, גם אם הן לא נחלשו בכלל.

גם בצד השני, באשכול 1 של השכונות העניות בישראל, נרשמה תופעה דומה: השכונה הענייה בישראל, "אזור האולמות" בבני ברק, ירדה מ־3.5 סטיות תקן מתחת לממוצע, ל־3.7 סטיות תקן מתחת לממוצע. אחריה בדירוג נמצאת שכונת מאה שערים בירושלים. זה, וירידות דומות בשכונות חלשות אחרות, הביאו את אשכול 1 לכלול 60 שכונות ב־2021 לעומת 110 ב־2019. מדובר במגמה דומה, אך לא קיצונית באותה מידה, כמו בשכונות החזקות.

עם זאת, קשה לאפיין את זה כמגמה רחבה: רבות מהשכונות בשליש העליון של ההתפלגות דווקא ירדו בדירוג, ושכונות בשליש התחתון עלו. מדובר בנתונים "רועשים" למדי, אך בקצה העליון ביותר של ההתפלגות, היישובים העשירים ביותר משכו את הדירוג למעלה - ויצרו "10 חדש" שהוריד את שאר היישובים החזקים למטה

מגמה זו מצביעה על עלייה באי־השוויון, וכך גם מצביע מדד ג'יני, המדד הכלכלי המקובל ביותר למדידת אי-שוויון. הוא מודד את הפער בין חלוקת ההכנסות בכלכלה בפועל, לבין חלוקת הכנסות שוויונית לחלוטין, כך ש־0 משמעו שוויון מוחלט ו־1 משמעו אי-שוויון מוחלט. כלומר, ככל שמדד ג'יני גבוה יותר, כך אי-השוויון גדול יותר.

ואכן, בין 2019 ל־2021 מדד ג'יני (על השכר ברוטו) עלה מכ־0.49 לכ־0.51. זאת, על פי דוח העוני של ביטוח לאומי, בין היתר בשל משבר הקורונה במהלכו "שיעור העוני לפי ההכנסה הכלכלית התרחב והעמיק, והאי-שוויון גדל. בקרב העשירונים 2־9 הפגיעה הייתה גבוהה יותר ככל שהעשירון נמוך יותר. לעומת זאת בעשירון התחתון, שבו שיעור המועסקים נמוך, ההכנסה הכלכלית הממוצעת לא ירדה, ובעשירון העליון היא אף עלתה במקצת".

כשמזכירים את אי־השוויון בתקופת הקורונה, כדאי להזכיר ממה הוא נבע: עלייה באבטלה של אוכלוסיות חלשות, לצד זינוק בשכר בהייטק.

המגמה ארוכת הטווח היא של ירידה באי־שוויון

עם זאת, העלייה באי־השוויון בין 2019 ל־2021 היא נקודה יוצאת דופן במגמה ארוכת הטווח. מדד ג'יני ירד בין 2017 ל־2019, ואחרי העלייה בין 2019 ל־2021 - חזר לרדת ב-2022.

כך שייתכן שבמדד הבא, לשנת 2023 שיתפרסם כנראה ב־2026, נראה חזרה למצב נורמלי יותר מבחינת כמות היישובים והשכונות בתוך אותו אשכול. אך בינתיים, העיון המעמיק במדד הלמ"ס מאפשר לנו ללמוד כיצד משתנים היחסים בין השכונות העשירות והעניות ביותר בישראל.