כולם מדברים על S&P 500. האם זה המדד שכל משקיע צריך?

המפולת של תחילת השבוע הייתה תזכורת לסיכונים הכרוכים בהשקעה במדד הדגל האמריקאי • "מדובר בהשקעה לטווח ארוך שאינה מתאימה לכל משקיע", מסבירה ריקי בש מבנק לאומי, שטוענת כי לא כדאי להסתמך רק על S&P 500 • וגם: הכירו את האח הקטן והמפוזר יותר של המדד המפורסם • שאלת השבוע

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

 ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע 

הטלטלה בשווקים בשבוע האחרון הייתה תזכורת מהדהדת של הסיכון בהשקעה במניות. אחרי חודשים של ראלי, בשבועות האחרונים וביתר שאת בתחילת השבוע, המדדים המובילים בוול סטריט החלו ליפול. כך, למרות ההתאוששות שנרשמה מאז המפולת של תחילת השבוע, מדד ה-S&P 500 איבד כמעט 8% מאז השיא ביולי ומדד הנאסד"ק 100 צלל בקרוב ל־13%. אבל גם אחרי הנפילות הללו, צריך לזכור שמדד הדגל האמריקאי, S&P 500, עדיין מציג תשואה נאה של 10% מתחילת השנה, בדומה לתשואה השנתית הממוצעת ארוכת הטווח שלו.

שאלת השבוע | צניחה, קאמבק ושוב נפילה: לאן הולכת מניית טסלה
שאלת השבוע | במה כדאי להתמקד כשמתכננים מסלול פנסיוני?

השקעה ב־S&P 500 היא ללא ספק השקעה טובה. מדובר במדד שנסחרות בו 500 החברות הגדולות בארה"ב - החלק הארי של שוק המניות האמריקאי שבעצמו מהווה נתח של כ־70% מכל שוק המניות העולמי. "מדובר בהחלט במדד מוביל שהניב תשואה שנתית של כ־12% בעשר השנים האחרונות. אם נשווה את ביצועי המדדים המובילים בעולם בעשר השנים האחרונות, נראה כי תשואת ה־S&P 500 גבוהה משמעותית מהשאר", אומרת ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי.

לדבריה, "בכל תיק השקעות עם מרכיב מניות כלשהו הכרחי להחשף למדד המשקף את העוצמה של הכלכלה הגדולה בעולם, מוטה לסקטור הטכנולוגיה שהיה הקטר שמשך את שוק המניות כלפי מעלה בעשור האחרון ומייצר תשואה חיובית נאה לאורך זמן". מאז תחילת הראלי בשווקים באוקטובר 2022, זינק ה־S&P 500 ביותר מ־50% והנאסד"ק 100 קפץ בלמעלה מ־80%.

מתאים בעיקר למשקיעים לטווח ארוך

אך האם מדד הדגל האמריקאי הוא כל מה שמשקיע צריך? התשובה של בש היא שלילית: "יש לקחת בחשבון את התנודתיות המאפיינת את המדד בעתות משבר. משברים כלכליים שונים מובילים לירידות חדות במדד. השקעה בלעדית במדד זה, משמעותה 100% חשיפה מנייתית. משקיע שלא יוכל לספוג את הירידות החדות ולהמתין לתיקון שיבוא אחריו, סביר להניח שיבצע את הטעות הנפוצה ביותר - מכירת תיק ההשקעות וקיבוע ההפסד. לכן, חשוב לזכור שמדובר בהשקעה לטווח ארוך שאינה מתאימה לכל משקיע".

היא ממליצה לפזר את ההשקעה על פני מדדי מניות נוספים: "לבנות תיק השקעות מפוזר המשלב את ההשקעה במדד ה־S&P 500 כחלק מהחשיפה המנייתית, עם אפיקי השקעה נוספים, בהתאם לטווח ההשקעה, ייעוד הכספים ורמת הסיכון של המשקיע. ההוכחה הטובה ביותר לחשיבות הפיזור באפיק המנייתי היא התנהגות המדדים בשנת 2022. שילוב של סיכונים גיאו פוליטיים שהתממשו במלחמה בין רוסיה לאוקראינה לצד סביבה אינפלציונית והעלאות ריבית אגרסיביות, גרמו לכך ששנת 2022 הסתיימה בתשואה שלילית ואופיינה בתנודתיות, בעיקר לאלו שהשקיעו בחברות הטכנולוגיה".

נזכיר כי באותו השנה מדד ה־S&P 500 ירד בכמעט 20%, כמעט פי שניים מהירידות במדדים כמו הדאקס הגרמני, הפוטסי הבריטי או מדדי ת"א. הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, נפל ב־34% באותה שנה.

לכאורה, המשמעות היא שיש עדיפות להשקעה במדד המניות העולמי (MSCI WORLD) שהוא "מפוזר יותר מ־S&P 500 ואמור להיות הגנה מסוימת", מסבירה בש, אבל "בפועל, לאורך זמן יש מתאם גבוה בין התנהגות המדדים, בגלל הדומיננטיות של השוק האמריקאי". כך, בשנת 2022 הפער בירידות בשני המדדים עמד על פחות מ־2%. ולכן, ההמלצה היא להסתכל לטווח הארוך ולנסות לנשוך שפתיים כשמגיעות הירידות.

המדד שמנטרל את ענקיות הטכנולוגיה

כדי לצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה במדדי המניות הגדולים, בש חוזרת על מוסכמת היסוד בעולם ההשקעות - פיזור סיכונים: "פיזור הוא אחד מהעקרונות הבסיסיים שלנו בבניית תיק השקעות. מדד ה־S&P 500 מוטה למניות טכנולוגיה. אומנם מגזר הטכנולוגיות תרם משמעותית לעליות בשנה שעברה וגם מתחילת שנת 2024, אך תמונה זו עשויה להתהפך די בקלות", ואכן, עונת הדוחות הנוכחית לא הייתה קלה לענקיות הטכנולוגיה, ומתחילת חודש יולי הן מציגות ירידות דו־ספרתיות. "ניתן להקטין את הסיכון על ידי השקעה במדדים נוספים", ממליצה בש, "באמצעותם, נשיג פיזור גיאוגרפי, סקטוריאלי וגם פיזור בין חברות ערך לצמיחה".

בפרט היא מציינת כי "השקעה במדד ה־S&P 500 גוררת חשיפה גבוהה לענקיות הטכנולוגיה כגון אנבידיה, אפל, גוגל ומיקרוסופט, שיש להן משקל גבוה במדד. מניות אלה נסחרות במכפיל יחסית גבוה (היחס בין שווי השוק להכנסות, נ"א), דבר שמעלה את הסיכון בהן. ניתן להקטין את הסיכון ע"י השקעה במדד משקל שווה (Equal Weight). היתרון של מדד זה, שנותן משקל שווה לכל מניה (0.2%) הוא במניעת ההשפעה החריגה שתגרם ממימושים במניות הללו או אפילו משינוי קל בסנטימנט, מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה לאורך זמן".

ואכן מתחילת חודש יולי מדד ה־S&P 500 משקל שווה (סימול: RSP) עלה ב־1%, בעוד מדד ה־S&P 500 ירד ב־4% ואילו הנאסד"ק איבד יותר מ־8% מערכו.

החשיפה לדולר: רכבת הרים

עבור המשקיעים הישראליים. יש עניין נוסף שצריך לקחת בחשבון בהשקעה במדד המוביל בעולם - חשיפה למט"ח. בש ממליצה לא להישאר חשופים בצורה משמעותית לשינויים בשער הדולר־שקל. "בכדי לצמצם את החשיפה המטבעית ניתן לרכוש קרנות S&P 500 מנוטרלות מטבע. השקעה בקרנות אלו תביא לחשיפה אך ורק לתנודת המדד (ולא לשינויים במטבע שעלולים לפגוע בתשואה, אם השקל יתחזק, נ"א). עם זאת, לנטרול החשיפה יש מחיר. עלויות הגידור של מנהל הקרן מגולגלות למשקיע לרוב בדמי הניהול שיהיו גבוהים יותר. עלות גידור עשויה להגיע עד לכ־2% בשנה".

*** גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם