יו"ר נמל חיפה מנסה לבלום את התחרות הסינית, וגייס לשם כך את שגרירות הודו

שגרירות הודו הגישה למשרד החוץ תלונה בעקבות ההסדרה המתגבשת בנמלים, שצפויה לתת הרשאת שימוש ברציפים לנמל המפרץ - המתחרה הישיר של נמל חיפה. כך טוען יו"ר נמל חיפה רון מלכא בפנייה חריגה אל המל"ל. מלכא ציין בנוסף כי שליח ממשל ביידן לאזור, עמוס הוכשטיין, אף ביקש הסברים בשל כך.

● "לא לפני 2030": הקו הירוק שהבטיח לחבר בין ראשון לציון להרצליה ייפתח באיחור ניכר 
● חובת הרישום של קורקינטים יוצאת לדרך: מה כדאי לדעת 

מלכא, נזכיר, שימש בתפקידיו הקודמים בין היתר כשגריר ישראל בהודו ומונה לאחר מכן על ידי החברה של המיליארדר ההודי גאוטם אדאני, המקורב לראש ממשלת הודו, לעמוד בראש הפעילות בישראל. במשרד האוצר הגיבו בחריפות: "ניסיון החברה להשתמש במנופים מדיניים לטובת אינטרסים עסקיים ולמניעת התחרות במשק - לא ראוי".

כפי שנחשף בגלובס, במשרדי האוצר והתחבורה מגבשים הסדרה בענף הנמלים בישראל כדי ליישב מחלוקות וטענות שונות של כלל המפעילים. הצורך בהסדרה התגבש לנוכח הרפורמה המוצלחת בנמלי הים שהחלה בתחילת שנות ה־2000, אז פעלו בישראל שני נמלים ממשלתיים: בחיפה ובאשדוד. עם פתיחת הרפורמה ניתנה הרשאה לנמל מספנות ישראל הקטן והפרטי, הממוקם במפרץ חיפה, לפרוק עד 5% מהסחורות שמגיעות לישראל. המגבלה נוצרה כדי לא לפגוע בעובדי הנמל הממשלתי הסמוך. הפעלת נמל אילת נמכרה אף היא. בהמשך הוקמו נמלי ים מתחרים: נמל המפרץ שמופעל על ידי החברה הסינית SIPG, ונמל הדרום המופעל על ידי החברה השוויצרית TIL. בהמשך אף הופרט נמל חיפה ונמכר לאדאני ההודית וגדות הישראלית, כך שנמל אשדוד נותר הנמל האחרון בבעלות ממשלת ישראל.

מחשש למצוקה בקיבולת הפעילות הנמלית לנוכח גידול האוכלוסייה, היעדר התחרות בין הנמלים הממשלתיים והשליטה של ועדי העובדים בהם, נוצרה תחרות עזה ויתירות גדולה בנמלים. עם מגפת הקורונה ומשבר הסחורות בעקבותיה, הוענקו באופן זמני רציפים נוספים לפריקת מטען כללי (שלא מגיע במכולות) לנמל המפרץ והדרום. ההסדרה המתגבשת מבקשת להאריך את השימוש ברציפים אלו כדי להגביר את התחרות, להסיר את המגבלה ההיסטורית מעל נמל מספנות ישראל, להעניק רציף נוסף לנמל אשדוד ולהתיר לנמל חיפה לעסוק גם בענפים נוספים. כך קיוו בממשלה - כל נמל יקבל הטבה, ואולם אלו שואפים להגביל ולהצר את צעדי מתחריהם באמצעים רגולטוריים.

מלכא: "פגיעה בתחרות"

ההתנגדות המשמעותית ביותר נרשמת מאת נמל חיפה. לטענת יו"ר הנמל מלכא, בעת ההתמודדות על המכרז הוצג מצג לפיו הרציפים הנוספים יינתנו לנמל המפרץ המתחרה רק כשהיקף המכולות במשק יגיע ל־4.9 TEU, כשעתה מדובר על מעט יותר מ־3 TEU. במכתב ששיגר מלכא למנכ"ל משרד האוצר השבוע הוא כתב כי "קבוצת אדאני, בעלת השליטה בנמל חיפה, מתנגדת נחרצות להקדמת פתיחת הרציפים 7 ו־8 בנמל הסיני. הקדמת פתיחת רציפים אלה לפני שנפח המכולות הגיע ל־4.9 TEU כפי שנלמד על ידי קבוצת אדאני בהליך התחרותי וכפי שלמדה מכתב ההסמכה שניתן לנמל הסיני, תיחשב כהפרה חמורה של ההבנות שעמדו בבסיס רכישת חברת נמל חיפה".

ואולם, עיון בכתב ההסמכה מגלה כי ניתן להעביר את הרציפים גם מתחת לרף שנקבע באישור שרי התחבורה והאוצר, ואילו מעל לאותו רף שנקבע יכול הנמל להפעיל את הרציפים גם ללא צורך באישור השרים. בנוסף, במשרדי הממשלה דוחים את הטענה שלפיה הוצג לנמל מצג אחר.

בכל אופן, מלכא מציין במכתבו כי אין כעת תורים בנמלים בשונה מבתקופת הקורונה, וכי פתיחת הרציפים "טרם הספיקה חברת נמל חיפה להתייעל ולפתח כושר תחרות, תדחוק את החברה אל מחוץ לשוק, תפגע בתחרות בטווח הארוך ואם לא די בכך, תייצר פגיעה בבת ברית אסטרטגית של מדינת ישראל (כלומר, הודו - א"ז) - תוך מתן מתנה לסינים (כלומר, לחברת SIPG המפעילה את נמל המפרץ - א"ז)".

תוצאות עסקיות קשות

מאז שנפתח נמל המפרץ הוא הכה את השוק לנוכח פעילותו היעילה. בנמל חיפה לא ציפו שחברת צים, שבאופן מסורתי עבדה מול הנמל, תעבור למתחרה החדש שלו. מסוף שנת 2022 ועד לפרוץ המלחמה, נמל המפרץ גבר על המתחרה הוותיק בהיקף המכולות שעברו בו. מאז המלחמה המגמה התהפכה אך ההיקפים עדיין צמודים.

בד בבד, דוחות כספיים של נמל חיפה שהודלפו לתקשורת הצביעו על הפסדים כואבים ועל חוסר הצלחה בהוצאת עובדים לפרישה מוקדמת.

מלכא קושר ולא בפעם הראשונה בין התוצאות העסקיות הקשות של הנמל וההסדרה בנמלים ובין המציאות הגיאו־פוליטית. בפנייתו למל"ל האשים מלכא את משרד האוצר בהתבצרות במתווה ההסדרה בנמלים, לרבות מתן ההרשאה לשימוש ברציפים לנמל המפרץ באופן שהביא את שגרירות הודו בישראל לשגר תלונה למשרד החוץ.

דבר התלונה לפי מלכא הגיע גם אל עמוס הוכשטיין, ששימש שליח ממשל ביידן לאזור, וזאת משום שההסדרה תפגע בנמל ההודי שהוא קצה ה־IMEC - ציר התובלה והתשתיות שמתכנן ממשל ביידן בין סעודיה, הודו, ירדן, ישראל ואירופה, ומשכך האמריקאים מוטרדים. במשרד החוץ לא הגיבו לפניית גלובס בשאלה האם אכן הוגשה תלונה מטעם שגרירות הודו ומה משמעויותיה.

בין תפקידיו הקודמים של מלכא הוא שימש כשגריר ישראל בהודו ולאחר מכן כמנכ"ל משרד הכלכלה תחת הממשלה הקודמת. לאחר סיום רכישת הפעלת הנמל בתחילת 2023 הוא מונה לעמוד בראש הדירקטוריון של הנמל. הנמל נרכש כאמור על ידי החברה ההודית אדאני וחברת גדות הישראלית. גאוטם אדאני הוא מיליארדר הודי שהוזכר בתקשורת כמקורב לראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. גורם בממשלה האשים בפני גלובס כי "רון מלכא, שגריר ישראל בהודו לשעבר, מנצל בצורה צינית את קשריו הדיפלומטיים".

גם במשרד האוצר הגיבו בחריפות ואמרו לגלובס כי "נושא ההסדרה נדון בימים אלה בין משרדי הממשלה הרלוונטים. הניסיון של חברה מסויימת להשתמש במנופים מדיניים לטובת אינטרסיים עסקיים ולמניעת התחרות במשק - לא ראוי".

מחברת נמל חיפה נמסר: האסדרה המוצעת פוגעת קשות בתחרות תוך מתן יתרון בולט לנמל אחד על פני השני וכל זאת תוך שינוי כללי המשחק לאחר שמשקיעים בינלאומיים השקיעו מעל מיליארד דולר ברכישת הנמל. משרד האוצר מוביל מהלכים החורגים מכללי משחק הוגנים. לפיכך, שינוי התנאים בדיעבד מהווה פגיעה קשה בנמל חיפה ובתחרות בטווח הארוך. בהינתן הפגיעה המדינית שהתרחשה בעקבות האסדרה המוצעת, ראוי היה שהאוצר יתייעץ ביוזמתו עם משרדי החוץ והביטחון בטרם הצגתה כל שכן שיוזמה זו משנה את כללי המשחק כפי שאלה הוצגו לרוכשים בטרם רכישת הנמל כשברקע כוונת ממשלת ישראל לקדם את ה-IMEC".