מערכת המשפט | פרשנות

גם בלי חוק היועמ"שים - הממשלה הסירה את הבלמים

שיטות הממשלה להימנע מהבחינה המשפטית הן מגוונות - החל מהנחיות של מזכיר הממשלה ועד קידום חוקים שלא עברו את מחלקת ייעוץ וחקיקה • כל אזרח צריך להיות מודאג מכך שהממשלה מתעלמת ממי שאחראית לייעץ לה אם היא נוהגת כחוק

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר
היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

השבוע נראה שהגיע שיא נוסף במתיחות בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי, שהוביל את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להודיע באופן חריג וחריף כי הממשלה מתנהלת בניגוד לחוק. בהרב-מיארה התריעה כי הממשלה מקבלת החלטות משמעותיות בתהליכי עבודה משובשים. לפיה, לא מתאפשר לגורמי המקצוע המתאימים להביע את עמדתם, והממשלה מסתמכת על חוות-דעת של מי שאינו מוסמך - אם זה מזכיר הממשלה יוסי פוקס או עורך דין פרטי.

היועמ"שית למזכיר הממשלה: חוות-דעתך בנושא גיוס תלמידי ישיבות ניתנה בחוסר סמכות
אי-כינוס הקבינט והחשש מפעולות שעלולות להביא למלחמה: המכתב של היועמ"שית לנתניהו
היועמ"שית: הממשלה מבצעת רפורמה משפטית שקטה וסמויה מן העין

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו מתעלמים מהאזהרות, ולא בפעם הראשונה. זה לא התחיל השבוע, אלא בינואר 2023, כשקמה הממשלה, ושר המשפטים יריב לוין הכריז על המהפכה המשפטית, שנועדה להגביל את כוחו של בית המשפט והייעוץ המשפטי מהתערבות בהחלטות הממשלה. לאחר ההכרזה הופצה הצעת חוק כדי להגדיר מחדש את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שהממשלה ושריה יוכלו לדחות את העצה ולפעול בניגוד לעצתם. כך גם הוצע כי הממשלה תוכל למנות ייצוג פרטי בהליכים שתבחר מבלי לקבל את אישור היועמ"שית.

הצעת חוק היועמ"שים אומנם ירדה די מהר מהפרק, אך מעשית, שרי הממשלה וראש הממשלה לא מקבלים את הפרשנות המשפטית של היועצת ופועלים בניגוד לעמדה של מי שהיא הגורם המוסמך לפרש את החוק עבורם.

המשמעות: ביטול יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם לכוח הרב שמחזיק השלטון ולשמור על שלטון החוק. "רפורמה שקטה", כינתה זאת בהרב-מיארה, והיא זועקת שוב ושוב כי הממשלה מתעלמת מהאזהרות ופועלת בניגוד לחוק.

המופעים שונים, המטרה משותפת

השיטות להימנע מהבחינה המשפטית הן מגוונות. החל מהנחיות של מזכיר הממשלה כיצד ליישם את פסיקת בג"ץ בעניין חוק הגיוס, דרך מינוי עורכי דין פרטיים בלפחות תשע עתירות לבג"ץ באופן המפריט מעשית תפקיד שלטוני מובהק, ועד קידום חוקים פרטיים שלא עברו את מחלקת ייעוץ וחקיקה ומשנים סדרי יסוד. המופעים שונים, אבל המטרה משותפת - להוריד את הבקרה מהשימוש בכוח השלטוני.

המאבקים שכעת על הפרק הם בראש ובראשונה סוגיית הגיוס. אומנם הצבא החל בשליחת צווים ראשונים, אך המחלוקות סביב יישום ההחלטה רבות, כאשר הממשלה מבקשת לצמצם את ההיקף ולהתמקד במי שלא לומד בישיבות, ומזכיר הממשלה מספק חוות-דעת כיצד ליישם את החלטת בג"ץ.

במקביל, היועמ"שית נאבקת על השירות הציבורי - על שורת מינויים לא כשירים שמובילים השרים. רק השבוע אישרה הממשלה את המינוי של ממלאת-מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה ד"ר אודליה מינס, למרות שהובהר כי אין לה את הניסיון הניהולי המתאים, והיא אינה כשירה להתמנות.

במקביל, בזמן שהשירות הציבורי סובל ממינוי מקורבים ונאמנים אישיים וזקוק יותר מתמיד לנציב חזק, נתניהו מתכוון להביא לאישור הממשלה ביום ראשון הצעת החלטה לפיה נציב שירות המדינה ייבחר על-ידי נתניהו עצמו, תוך אישור הוועדה המייעצת למינויים בכירים לשירות המדינה (ועדת גרוניס). מהלך זה מנוגד לעמדת בהרב-מיארה לשמור על הנוהל של בחירת נציב על-ידי ועדת איתור.

מהלך נוסף להחלשת מעמד היועמ"שית היה בסוגית ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי ההתנחלויות אינן חוקיות. נתניהו בחר לאשר הצהרה הכוללת חוות-דעת של פרופ' טליה איינהורן, הידועה כתומכת של ראש הממשלה, במקום לפנות למחלקה הבינלאומית בייעוץ המשפטי לממשלה.

כל אזרח צריך להיות מודאג מכך שהממשלה מתעלמת ממי שאחראית לייעץ לה אם היא נוהגת כחוק, ומסירה מעליה את הבלמים שנועדו להגביל את הכוח העצום בו היא מחזיקה.