למרות התנגדות היועמ"שית: הממשלה אישרה את השינוי בבחירת נציב שירות המדינה

הממשלה אישרה היום (א') פה־אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המאפשרת לו לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא, בכפוף לוועדה לבדיקת טוהר המידות. זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שיחד עם המשנה גיל לימון טענו כי מדובר בהליך שאינו תקין, וכי יש מניעה משפטית לקדמו.

הממשלה מעוניינת למעשה לחזור לשיטת המינויים הישנה, טרום 2018, במסגרתה היא בחרה נציב, ומינויו עמד בפני ועדה לבדיקת טוהר מידותיו, בלי דרישות סף מקצועיות. בחוות־הדעת מצטטת בהרב־מיארה החלטת בג"ץ בנושא דומה, לפיה "לפנינו שוב תשובה בנוסח 'סמוך עלינו'. אך כפי שהבהרתי לעיל, במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח זה, אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת". 

● היועמ"שית: הליך מינוי נציב שירות המדינה ייעשה רק באמצעות ועדת איתור
● המשנה ליועמ"ש בדיון על מינוי נציב שירות המדינה: פתוחים לדיון על הרכב ועדת האיתור
● פרשנות | גם בלי חוק היועמ"שים - הממשלה הסירה את הבלמים

לא רק טוהר מידות

נציב שירות המדינה הוא הממונה על כוח־האדם במשרדי הממשלה. הוא אחראי על בניית ההון האנושי במגזר הציבורי, קביעת קריטריונים ושיטת בחירה של העובדים, מה יהיו ההדרכות ואיך יעבדו הליכי המשמעת. בנוסף, חלק מתפקידו הוא לשבת בראש ועדה האחראית על מינויים מקצועיים בכירים, ומתוקף תפקידו זה הוא נכנס לעתים לעימותים מול שרי הממשלה.

על־פי חוק שירות המדינה (מינויים), הממשלה היא זו שבוחרת את נציב שירות המדינה, ומינויו פטור ממכרז. ב־12 בספטמבר 2018 מונה לתפקיד פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר יו"ר מפלגת הבית היהודי שכיהן כשר המדע בממשלת נתניהו, למינוי שתוקפו 6 שנים, שיסתיימו בעוד כחודש.

עד 2018, אישור המינוי היה כפוף אך ורק ל"ועדת גרוניס", הבודקת את טוהר המידות, עבר פלילי ופרשות שונות, בלי התחשבות בעבר ובניסיון המקצועי. לקראת מינוי הנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שונתה הוועדה למעין ועדת מינויים, והוטל על היועמ"ש (לימים היועמ"שית) להכין הצעה לוועדה שלא רק תאשר מועמדים, אלא גם תאתר ותמיין אותם ותגיש לממשלה את המועמד (או המועמדים) מטעמם.

המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, כותב שהצעת הממשלה הנוכחית "חסרת תקדים לאופן בחירת נציב", וש"קידומה עולה כדי מניעה משפטית", אך בפועל, כמו שהוא כותב בעצמו בחוות־הדעת, ב־2010 כששמואל הולנדר סיים את תפקידו כנציב, "מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקים 'צוות חיפוש' שתפקד כמעין ועדת איתור, בהשתתפות ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התרבות והספורט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ). הצוות בחן כ־150 מועמדים פוטנציאליים והביא בפני ראש הממשלה את שמותיהם של ארבעה מועמדים מומלצים".

כלומר, משרד ראש הממשלה הקים ועדה אד־הוק, לפי שיקול־דעתם, בלי הליך מסודר. הוועדה ההיא, בראשות השופט חנן אפרתי, גם לא חסכה ביקורת על מינוי הרשקוביץ וכתבה ש"המהלך איננו ראוי", ושהשכלתו כפרופבור למתמטיקה בטכניון אינה רלוונטית לתפקיד, אולם היא אישרה את מינויו לתפקיד. כלומר, ההצעה הנוכחית רחוקה מלהיות חסרת תקדים.

על־פי גורמים משפטיים, "מה שהיועמ"שית מציעה לא היה מעולם, ודווקא הממשלה היא זו שרוצה לשוב למצב שהיה עד כה". מבחינת היועמ"שית, לעומת זאת, מה שהיה בעבר נחשב בדיקה גם של הכישורים ולא רק טוהר המידות, למרות שהוועדות הוקמו ביוזמת משרד ראש הממשלה.

המנדט של היועמ"שית

כאמור, ב־2018 קבעה הממשלה כי בעתיד "הממשלה תידרש לנוהל לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה, שיגובש על־ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה". כעת מבקשת היועמ"שית לממש מנדט זה, ובשל כך המליצה להקים ועדה בראשות שופט בדימוס שימונה על־ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת ראש הממשלה, היועמ"שית או נציגה, מנכ"ל משרד ממשלתי או נציב שירות המדינה לשעבר שימונה על־ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהסכמת היועמ"שית, איש אקדמיה שייבחר על־ידי נציגי האוניברסיטאות והמכללות, ונציג ציבור שימונה על־ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהסכמת היועמ"שית.

גורם המעורה בפרטים מבקש להבחין בין שני סוגי ועדות: "יש ועדה בוחרת או ממיינת, שמפרסמת משרה, אנשים ניגשים אליה, והיא אומרת: זה הכי מתאים, או הנה השלושה המתאימים. לעומת זאת, יש ועדה מאשרת, כמו למשל זו שעומד בפניה הרמטכ"ל, שבוחנת רק את מי שהממשלה בוחרת להביא אליה, וביכולתה רק לבדוק האם הוא ראוי".

היועמ"שית מתעקשת על ועדה בוחרת, בעוד הממשלה מתעקשת על ועדה מאשרת. בנוסף, היועמ"שית מעוניינת שהוועדה תבחן את המועמד גם מבחינה מקצועית, בעוד הממשלה מעוניינת שהבדיקה תהיה לגבי טוהר המידות בלבד.

לדברי המשנה ליועמ"ש לימון, "לפי הצעת ההחלטה הנדונה, ראש הממשלה יוכל לבחור אדם לתפקיד החשוב והרגיש, בלי כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, ובלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת של מי שממלא תפקיד בכיר מסוגו של נציב שירות המדינה". מכיוון שהנציב הוא זה שיושב בוועדה האחראית על מינויים מקצועיים בכירים רבים, פוליטיזציה שלו עלולה "לחלחל" לפוליטיזציה של שירות המדינה כולו.

גם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, פנה לנתניהו בבקשה לפעול להליך פומבי ונטול פניות. לדבריו, "עובדי המדינה נותנים את כל אונם למתן שירות מיטבי לציבור. הם ראויים לכך שמי שיבחר יהיה מחויב רק לציבור".