אולימפיאדת פריז, שהסתיימה השבוע בקול תרועה, סיפקה הישג חסר תקדים למדינת ישראל של 7 מדליות - המספר הגבוה ביותר של מדליות אולימפיות שהשיגו ספורטאים ישראלים מאז החלו להשתתף בתחרות הבינלאומית ב־1952. הוועד האולימפי, בראשו עומדת בשלוש השנים האחרונות יעל ארד (בעברה הספורטאית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית לישראל), עבר מספר גלגולים משמעותיים מאז הוקם.
"הוועד האולימפי הנוכחי מקצועי יותר מבעבר", אומר לגלובס אריק זאבי, מדליסט אולימפי בעברו. "יעל (ארד, מ"ו) היא ספורטאית עבר מפוארת, גילי לוסטיג (יושב ראש הוועד האולימפי, מ"ו) הוא איש ספורט בכל רמ"ח איבריו. כך גם כל מי שמאייש את יתר התפקידים המרכזיים".
זאבי ורבים אחרים בספורט הישראלי טוענים כי ההישגים הנוכחיים המרשימים הם תולדה של התייעלות ניהולית שמתרחשת מאחורי הקלעים בוועד האולימפי. אם באולימפיאדת טוקי (2020) ישראל שברה שיא כשהשיגה 4 מדליות, כעת היא קבעה רף חדש - שלדעת מומחים, עשוי לעלות באירועים הבאים.
"ראינו את הניצנים של התהליך כבר בטוקיו"
"אנחנו מזהים פה תהליך ארוך טווח, כשאת הניצנים ראינו כבר באולימפיאדת טוקיו", אומר לגלובס יגאל כרמי, לשעבר יו"ר הוועד האולימפי. "ב־2016 השקנו תוכנית התייעלות, כשהמיקוד היה סביב הבנת אמצעים ומטרות. כלומר, ריכזנו כמה שיותר אמצעים בענפי ספורט שבהם יש לישראל יתרון יחסי. כך, לדעתי, הוועד עשה עבודה מדהימה בענפים כמו שייט, ג'ודו והתעמלות".
כחלק מתוכנית ההתייעלות, בוועד האולימפי החלו לאמן בשיטת הנבחרות: "במסגרתה ריכזנו את הנבחרת והיא התאמנה ביחד ולא במועדונים נפרדים כפי שהיה נהוג בעבר. במקביל, יצרנו מעטפת של אנשי המקצוע הכי טובים, החל מהתזונאים ועד הרופאים. הרי בסוף התפקיד של הוועד, מעבר לצד המקצועי, הוא לרכז את האמצעים הכספיים בצורה המיטבית".
תום ראובני לאחר הזכייה במדליית זהב בגלישת רוח / צילום: Reuters, Andrew Boyers
ד"ר גלעד ויינגרטן, פרשן ספורט ותיק בישראל מוסיף כי להבדיל מהתנהלות בשנים שקדמו לכך, חלחלה גם ההבנה שלא מספיק "רק" ספורטאים טובים, אלא גם הרף והדרך בה מתחזקים את המצוינות שלהם. "בספורט הישגי תחרותי, חשוב להתאמן עם הטובים ביותר. אם אתה מתאמן כל הזמן עם אנשים ברמה שלך או יותר, אתה משתפר. ככה בעצם נולדה השיטה של הנבחרות. בעבר למשל ניסו לתגמל את הספורטאים בכל מיני דרכים אחרות. היו מעבירים להם מענקים כספיים גבוהים ישירות, אבל ראו שזה עובד פחות טוב".
עוד מספר ד"ר ויינגרטן, כי "היום גם יש דגש על הכשרת המאמנים עצמם. מאמנים זה מקצוע של ממש. הנה, לא מזמן עבר חוק בכנסת שקובע כי מאמן חייב להיות אדם מוסמך". לדבריו, "עם השנים אנחנו עוברים תהליך של התמקצעות, להיות ספורטאי בסוף זה מקצוע, וגם להיות מאמן זה מקצוע - וגם לנהל את כל המערך זה מקצוע".
"לנהל את כל המערך האולימפי זה מקצוע"
כאמור, גם לשדרה הניהולית יש תפקיד מרכזי בשינוי שעבר על הוועד. ד"ר ויינגרטן אומר שעד היום רוב האנשים שניהלו את הארגון הגיעו מ"עולם העסקנות בספורט" ולא היו בהכרח אנשים "שבאו מהשטח". לדבריו, "יעל ארד וגילי לוסטיג הם שני אנשים שהספורט בוער בנשמתם. יעל היא הראשונה בתפקיד שממש באה מהקרביים של עולם הספורט הישראלי. בסוף, מי שצריך לנהל את כל התמונה מלמעלה זה מישהו שבא מהעולם הזה".
מלבד החלפת ההנהלה, סיבה נוספת לשינוי שעבר על הוועד נוגעת לתקציב מהמדינה. נכון ל־2023, התקציב עמד על כ־51 מיליון שקל בשנה (בפועל), עלייה חדה ביחס לשנים קודמות. בחודש שעבר התייחס גיל לוסטיג לכך: "רוב התקציב הולך לספורטאים, למלגות ובעיקר למעטפת מקצועית. לכל נבחרת יש פיזיולוג, תזונאי, מעסה ופסיכולוג שעובדים כצוות. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד כסף, רובם מספונסרים ונותני חסויות. מבחינת שכר ישיר מהמדינה, לא כולל חסויות, הספורטאים הבכירים מקבלים 8,500 שקל בחודש ומימון מלא לתוכנית המקצועית שלהם". עם זאת, התקציב המיועד לוועד בשנת 2024 עומד על 31 מיליון שקל "בלבד".
יעל ארד יו''ר הוועד האולימפי בישראל / צילום: עמית שיסל
ועדיין, ההתנהלות רחוקה מלהיות מושלמת
למרות השינוי ביכולות שמפגינות הנבחרות האולימפיות, יש גם נקודות לשיפור משמעותיות אליהן מתייחסים מומחים. "הבעיה שלנו היא בעיקר בקרב הילדים והנוער, ששם אין יד מכוונת ורוב מה שקורה די מקרי", אומר זאבי. כרמי מוסיף: "לשם השוואה, נתייחס למסי - בגיל 12 הוא כבר הוכנס לפנימייה שטיפחה את הכישרון ואת היכולות שלו". לוסטיג: "אבן הנגף בספורט הישראלי היא העובדה שהוא הפך לעשירים בלבד. כשמדובר בילדים, ההורים צריכים לממן את התחרויות הבינלאומיות שלהם. למדינה אין תקציב לזה. אם יש להם מספיק כסף, לילד שלהם יש סיכוי גדול הרבה יותר להצליח. הפערים בתחום בולטים במיוחד בפריפריה, שם הורים לספורטאים מצטיינים מתמודדים עם מצב בלתי אפשרי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
