בגרמניה חוששים להיות "המטרה הראשונה של רוסיה" בקרוב

בשולי הכינוס השנתי של ברית נאט"ו שהתקיים בחודש שעבר בוושינגטון, הודיעו גרמניה וארה"ב על צעד שנועד לסמל את עומק שיתוף־הפעולה הצבאי המחודש ביניהן. אחרי שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ שם את גרמניה על הכוונת האמריקאית, הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן וקנצלר גרמניה אולף שולץ שינו את המגמה, והודיעו כי החל מ־2026 ייפרסו בגרמניה טילים אמריקאים לטווח בינוני וארוך בשורת מיקומים חשאיים. מדובר במגוון טילים היכולים להגיע למטרות בטווח של 2,500 ק"מ, כאשר ברור שהמטרה האפשרית היא רוסיה.

● שאלות ותשובות | ארה"ב שלחה נושאת מטוסים וצוללת טילים למזה"ת. אלו היכולות שלהן
● נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות
● ברלין: צעקה "מהנהר ועד הים" - והורשעה בעבירה פלילית

אבל דווקא בתוך גרמניה, ההודעה הלקונית עוררה סערה ודיונים התנהלו בשבועות האחרונים על כך שהמדינה מעמידה את עצמה "מרצון" בחזית המלחמה הקרה המחודשת, המתרקמת בין נאט"ו לבין רוסיה. הקנצלר שולץ חטף "אש ידידותית" מראש הסיעה הסוציאל־דמוקרטית ובכיר המפלגה רולף מיצניך, שביקר את ההחלטה ואמר: "לא כל נשק הופך את גרמניה לבטוחה יותר. הטילים הללו משוגרים בזריזות יוצאת דופן, ולפיכך, הסיכון לפיו הם ייגרמו להסלמה צבאית בלתי־צפויה הוא משמעותי".

אל הפוליטיקאי הבכיר הצטרף בימים האחרונים האגף השמאלי יותר מבחינה ביטחונית בסוציאל־דמוקרטים, שעד כה שמר על שתיקה בנושאים כמו חימוש המל"טים שגרמניה חוכרת מישראל והסיוע הצבאי הגדול לאוקראינה. קבוצה בתוך המפלגה הקוראת לעצמה "Peace 2.0" ומהווה למעשה "קונטרה" לעמדות הפרו־צבאיות אליהן הוביל שולץ את המפלגה גינתה את עסקת הטילים הכריזה: "מדובר בסוגייה העוסקת בלא פחות מהשאלה אם המדינה המאוכלסת בצפיפות שלנו יכולה להפוך למטרה למכה ראשונה גרעינית".

הגישה השתנתה

גרמניה אינה שוגה באשליות, היא זקוקה למטריית ההגנה האמריקאית וזו של נאט"ו. ללא ההרתעה שהן מספקות לה, שום דבר אינו יכול לעצור את רוסיה ואת נשיאה ולדימיר פוטין מהחלטה גחמנית להשתלט לפתע על המדינה. התפיסה הזו, שאפיינה את שנות המלחמה הקרה בהן, מסך הברזל בין המעצמות עבר בברלין, שבה וחזרה למרכז הבמה בשנתיים האחרונות. מאז שפתחה במלחמה באוקראינה השתנתה הגישה הגרמנית כלפי רוסיה - מ"שינוי באמצעות סחר" של הקנצלרית לשעבר מרקל ל"אויב שעשוי לפתוח במלחמה נגדנו בתוך שלוש שנים", כפי שהצהיר באחרונה שר ההגנה בוריס פיסטוריוס.

בימי השיא של העימות הבין־גושי, כל הצבא הגרמני נועד לעכב מעט את הכוחות הרוסים השועטים, כדי להספיק להזרים מספיק כוחות מהמערב. אבל מאז הצבא הצטמק, טנקים החלידו, גיוס החובה בוטל ומטריית ההגנה האמריקאית צומצמה גם היא. כעת מחזיקה ארה"ב בגרמניה כמה פצצות אטום לעת חירום, בבסיסי חיל האוויר שבהם יש נוכחות של מפציצים ומטוסי קרב אמריקאים.

בזמן טראמפ, הנשיא האמריקאי שפיתח תיעוב מיוחד לגרמנים (למרות שמוצא משפחתו מדרום המדינה), הסד"כ האמריקאי אפילו הצטמצם יותר - כמעין צעד עונשין - והממשל הודיע על העברה של כ־12,000 חיילים למדינות אחרות. מדובר בשליש מכלל החיילים האמריקאים שהיו מוצבים במדינה. חלק גדול מהם עברו לבעלת הברית הנאמנה ביותר של ארה"ב באזור, פולין, הרוכשת ממנה נשק במיליארדי דולרים, מוציאה 4% מהתמ"ג על ביטחון ואינה מציקה לה בענייני זכויות אדם וחוק בינלאומי. פולין הפכה לגרמניה החדשה.

אבל מלחמת אוקראינה, שפרצה לפני כשנתיים וחצי בזמן כהונת הנשיא ביידן, שינתה את היחסים. גרמניה הפכה ממדינה פציפיסטית למדינה שבונה בהדרגה מחדש את כוחה הצבאי. הגישה השתנתה. ברלין ויתרה על הסירוב למכור לאוקראינה טנקים תוצרת גרמניה. וושינגטון אישרה לברלין לרכוש את מערכת החוץ הישראלית־אמריקאית, וכן הלאה. שיתוף־הפעולה הצבאי התהדק. גרמניה עברה השנה את רף 2% מהתמ"ג שהוקדשו להוצאות על רכש ביטחוני.

כעת, כאמור, היו אמורים היחסים הבילטרלים והברית הטרנס־אטלנטית לרשום צעד משמעותי קדימה, עוד לפני הבחירות הקרובות בארה"ב, עם ההסכמה להצבת טילים מסוגים שונים על אדמת גרמניה. "לטילים הללו יש טווח הגדול יותר מכל נשק שנמצא כעת באירופה", נאמר בהודעת הבית הלבן בנושא. ההסכם כולל הצבת טילי שיוט מסוג טומהוק - המכסים את רוב המטרות הצבאיות במערב רוסיה, טילים בליסטיים מסוג SM6 שלהם טווח של 1,600 ק"מ וגם נשק עתידי בשם Dark Eagle, טיל היפרסוני (שמהירותו פי 17 ממהירות הקול) ושטווח הפעולה שלו לפי הערכות צפוי לעמוד על כ־3,000 ק"מ.

בראיון שהתפרסם בסוף השבוע, שר ההגנה בוריס פיסטוריוס, אחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר בגרמניה, שינה קלות את הטון הנחרץ שבו הוא בדרך כלל מדבר על נושאי ביטחון וקרא לדיון פנימי בגרמניה בסוגיה. "הדיון הזה הוא חשוב כדי שאנחנו כחברה, אחרי שנשקול את כל האפשרויות, נמצא עמדה שכולנו נוכל לחיות אתה". הוא הכחיש כי הוא עושה זאת בתגובה לביקורת בתוך המפלגה, והנושא צפוי לעמוד כעת במרכז דיונים בפרלמנט. במפה הפוליטית הגרמנית, דווקא הירוקים משמאל הם בעד ההתחמשות והברית הטרנס־אטלנטית, וגם השמרנים מימין, בעוד מפלגות הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" והשמאל הקיצוני "די לינקה" ו"ברית שרה ואגנכט" מתנגדות לכך.

רוסיה מאיימת בתגובה

מי ששמחה בינתיים לעודד את הפילוג הפנימי בגרמניה היא מוסקבה. הנשיא ולדימיר פוטין בעצמו איים כי אם ארה"ב וגרמניה יתקדמו עם התוכנית, רוסיה "תיאלץ לנקוט צעדים מקבילים". על הפרק ניצבת הצבת טילים חדשים במובלעת קלינינגרד ואפילו חימוש של מדינות כמו קובה וונצואלה, שיכולות לאיים על ארה"ב.

 ולדימיר פוטין נשיא רוסיה / צילום: Shutterstock, 42nd Street in Manhattan

מעל הכל, הצעד המתוכנן ממחיש את המתחים הגואים באירופה. בעבר הוצבו בגרמניה טילי שיוט מדור קודם של הטומהוק, אבל אמנה שנועדה לצמצם את הסיכון למלחמה גרעינית מ־1987, אסרה על הצבת טילים לטווח בינוני על אדמה אירופה, מצד ארה"ב או רוסיה (Intermediate-Range Nuclear Forces Treaty). ב־2019 האמנה קרסה, אחרי שארה"ב האשימה את רוסיה בכך שהיא מפרה אותה, ופרשה ממנה בעצמה. רוסיה מבצעת שימוש מסיבי בשנתיים האחרונות בכל סוגי הטילים, בליסטיים, טילי שיוט וטילים היפרסוניים שפיתחה במלחמה באוקראינה, בניגוד לאמנה.

כעת, ארה"ב תשיב טילי שיוט וטילים מדור חדש יותר לאדמת גרמניה. "המשמעות תהיה יכולת גדולה יותר של ארה"ב, ושל נאט"ו, לפגוע במטרות בתוך רוסיה", כתב המגזין "שטרן", "היא מסמלת מחויבות אמריקאית להגן על בעלות הברית שלה אם יותקפו על ידי רוסיה". מכון המחקר SWP העריך כי שיגור טילי שיוט מהקרקע יהיה מהיר יותר משיגור אווירי, האפשרי כיום, בשל חיסכון הזמן שלוקח למטוס להמריא ולהגיע לגובה המתאים. כרגע, כתב המכון, הטילים בעלי הטווח הארוך ביותר בידי נאט"ו באירופה מגיעים ל־300 ק"מ בלבד.