ההודעה של סוכנות פיץ' על הורדת דירוג האשראי של ישראל לרמה של A, לצד תחזית שלילית להמשך, הגיעה באופן חריג לחברה בשעות הלילה המאוחרות, אך נראה שלא הפתיעה את אנשי האוצר ואת השווקים. פיץ' יישרה קו עם חברות הדירוג האחרות, מודי'ס ו-S&P, שנקטו צעד דומה במחצית הראשונה של 2024. לראיה - השקל התחזק בקרוב לאחוז מול הדולר.
החשש טמון במקום אחר: לאחר החלטת פיץ', כל שלוש החברות הדירוג מעניקות לישראל אופק דירוג שלילי, כלומר, מניחות כי בעתיד הקרוב ישראל עלולה לספוג הפחתה נוספת. וזה כבר עשוי להיות אירוע אחר לחלוטין שיכביד מאוד על הכלכלה הישראלית.
● פרשנות | הורדת דירוג האשראי: לא גזירת גורל אלא תוצאה של היעדר מדיניות כלכלית
● רוחות המלחמה בבורסת תל אביב: מה עומד מאחורי הירידות ולאן ילך השקל?
● חוששים מאיראן או מהסלמה בצפון? המומחה שממליץ על מניות נפט וגז
לפני שנצלול למספרים ולמכלול הסיבות, המשקיעים מחפשים ודאות. בזירה הביטחוניות והגאו־פוליטית, אי־הוודאות גדולה מאוד, וכך גם בנוגע לצעדים שתנקוט הממשלה כדי לשפר את האמון ולחזק את נתוני המאקרו של ישראל - ובראשם את יחס החוב־תוצר.
בשורה התחתונה, הדאגה בשווקים היא שההחלטה הנוכחית היא לא סוף סבב ההפחות, אלא עלולה להיות דווקא הקדימון גם להחלטות הקרובות של מודי'ס ו־S&P, שצפויות להתפרסם בחודשים הקרובים אך עשויות גם לפרסמן כהחלטה שלא מן המניין, כפי שעשתה S&P בחודש אפריל על רקע העימות עם איראן.
1תרחיש הבסיס השתנה
בפיץ' העריכו בעבר כי המלחמה תסתיים במהלך 2024, וכעת תרחיש הבסיס השתנה. הם מעריכים כי הלחימה תגלוש גם לתוך 2025, מה שישפיע על הגירעון התקציבי, וחשוב מכך על היחס חוב־תוצר של ישראל בטווח הזמן הבינוני. בחברה מעריכים כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על רמה של 7.8% - יותר מהערכות האוצר ובנק ישראל שעומדות על 6.6%. מדובר בתחזית מעט אופטימית יותר מאשר של מודי'ס ו־S&P, שצפו גירעון של 8.5%. בנוסף, הם מעריכים כי הגירעון ימשיך להיות גבוה גם ב־2025 - 4.6% - רמה שלא מאפשרת להקטין את יחס החוב של ישראל.
גם בנוגע ליחס החוב־תוצר עדכנו בפיץ' את התחזיות לשלילה. עד כה ישראל התאפיינה ביחס נמוך במיוחד. לשם השוואה, ב־2022 הוא עמד על 60.5% בלבד. להערכת פיץ', הוא צפוי לעלות לרמה של 70% בשנת 2024 ושל 72% בשנת 2025 - גבוה מהרמה שנרשמה בזמן מגפת הקורונה. נתון זה גבוה מהחציון החזוי של מדינות המדורגות A. אם בעבר ישראל זכתה לשבחים על היחס הנמוך - כעת היא נתקלת בתמרור אזהרה.
חוסר הוודאות שעולה מתוך תחזיות אלה עלול להיות חמור יותר בעיני האנליסטים מאשר הנתונים הקיימים. הנעלם הגדול ביותר שישפיע על מצבה הכלכלי והפיסקלי של ישראל הוא תרחיש של מלחמה רב־זירתית ארוכה, שלפי אומדני האוצר עלולה לעלות מאות מיליארדי שקלים לאורך השנים הבאות.
בפיץ' ציינו כי הם "צופים שהממשלה תגדיל לצמיתות את הוצאות הביטחון בשיעור הקרוב ל־1.5% מהתוצר לעומת השיעור שהיה לפני המלחמה". פיץ' נקבו בנתון שנחשב לפי הערכות בממשלה למינימום האפשרי. דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות בשנים הבאות גבוהות משמעותית, וזה עוד בתרחיש אופטימי שבו אין מלחמה ב־2025 - לא בעזה ולא בצפון.
2השוק מקדים את החברות
חרף הורדות הדירוג הנוכחית, אצל שלוש החברות ישראל עדיין נמצאת בשורה אחת עם המדינות המדורגות A, רמה המעידה על סיכון אשראי נמוך יחסית ויכולת חזקה לעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, מבחינת השווקים, המצב פחות טוב. המרווח בין האג"ח הדולריות לעשר שנים של ישראל לאלה האמריקאיות עומד על 1.8%. כלומר, הריבית על החוב שלנו גבוהה בהרבה ומתומחרת כמו מדינות המדורגות ברמה של BBB מינוס. לשם השוואה, עלויות גיוס החוב של ישראל בדולרים גבוהות יותר ממדינות כמו פרו, מקסיקו והונגריה, ומתקרבות לאלה של רומניה (1.9%).
מצב זה קיים כבר חודשים, וייתכן כי הדבר מפעיל לחץ על חברות הדירוג לנקוט פעולה. הפער בין ההערכות השוק לבין ההערכות חברות הדירוג עומד על 5-6 שלבים וגורם להן לבחון את הדירוג שהן מעניקות. בלא מעט מקרים השוק מקדים את החברות, והוא זה שמכתיב את הקצב.
התקווה בישראל היא שבתום המלחמה יבוא גל של פריחה כלכלית, אשר יביא להעלאות דירוג מחדש. אולם כפי שחברות הדירוג מורידות את הדירוג זמן רב אחרי שהמשקיעים כבר מצביעים ברגליים, כך גם לוקח להן זמן רב להעלות דירוג אחרי שהמצב משתפר. ישראל עבדה במשך שנים ארוכות על העלאת הדירוג שלה, ברפורמות מבניות והורדת יחס החוב־תוצר. הדירוג הנוכחי של ישראל החזיר אותנו בערך עשור וחצי אחורה. מצד שני, הכלכלה של ישראל היום גדולה בהרבה מכפי שהייתה ב־2008, אז העלתה פיץ' את הדירוג לרמה שבו הוא נמצא כיום לאחר ההורדה.
3ההשפעה על השווקים והחשש הגדול
בשווקים מתמחרים די הרבה זמן הורדת דירוג, ובפיץ' בסך־הכול יישרו קו עם חברות הדירוג האחרות. עם זאת, גורם בכיר ששוחחנו עמו מעריך כי הגענו לקו האדום. הורדת דירוג נוספת תשפיע הרבה יותר, והיא עשויה להיות מעבר לפינה.
כעת העיניים נשואות בעיקר ל־S&P, שם ישראל זוכה לדירוג היחסי הגבוה ביותר מבין שלוש החברות. רק לפני כשבועיים פרסמו ב־S&P הודעה חריגה ביחס למצב בישראל ואותתו כי הסלמה ביטחונית בגבול הצפוני תוביל ככל הנראה להורדת דירוג. בנוסף לכך, לגלובס נודע כי נציגי מודי'ס צפויים לקיים שיחות בשבועות הקרובים עם שורת גופים בישראל לקראת בחינה מחודשת של הדירוג.
4חשש שהפוליטיקה תפריע
מבין שלוש החברות, פיץ' נחשבת לזו הפחות ביקורתית כלפי ישראל. גורם בשוק מספר כי אנליסט החברה המסקר את ישראל "מאוד ממוקד ביכולת של המדינה להחזיר את החוב. הוא נותן משקל יותר נמוך לאירועים כמו המאבק סביב המהפכה המשפטית, בניגוד למודי'ס למשל. בפיץ' אומנם לא אהבו את זה, אבל התייחסו לפרמטר של החוב בלבד - וליכולת של המדינה לשרת אותו".
חוסר הוודאות אינו מסתיים במנעד הרחב של התרחישים הביטחוניים. הוא ממשיך גם לתוך האופן שבו הממשלה מתכוונת להתמודד עם הזינוק בהוצאות. הדרג המקצועי במשרד האוצר הציע שלל של הצעות להתכנסות תקציבית, מחבילות רכות יחסית שמציעות לחסוך 20 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה - ועד גזירות וקיצוצים חריפים של 50 מיליארד שקל בשנה. אלא שבדרג הפוליטי גוררים רגליים בקבלת החלטות. חרף אזהרות בכירי האוצר, מתעכב תהליך הכנת תקציב המדינה ל-2025, שאמור לכלול צעדי איזון כואבים.
בפיץ' ציינו לשבח את העלאת המע"מ בינואר לרמה של 18%, והזכירו את העובדה שנידונים צעדים נוספים שיובילו להגדלת ההכנסות ולקיצוץ בהוצאות. עם זאת, בחברה מזהירים כי "קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תוכנית ההתכנסות הפיסקלית".
בצד החיובי, בפיץ' מתארים את ישראל כלווה חזקה חרף הזעזועים הגאו־פוליטיים. בין הגורמים לכך מציינים בחברה את העודף בחשבון השוטף ואת יתרות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל (מעל 200 מיליארד דולר). אלא שהיכולת של ישראל למממן את הגירעון הגדול, גם אם היא עדיין יחסית טובה, הולכת נשחקת. המשקיעים מחפשים ודאות, ויפה שעה אחת קודם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
