משרד החקלאות פועל לסבסוד המים לחקלאים, על חשבון משקי הבית

חשבון המים של הישראלים צפוי להתייקר בקרוב, בעקבות תוכנית להעמיק את הסבסוד לחקלאים. לפי התוכנית שמקדם משרד החקלאות, יינתן סבסוד של מי קולחין בגובה 50% ממחירם, באמצעות קיזוז אלמנט ההובלה. מכיוון שמשק המים פועל כמערכת סגורה והתקציב ממילא דחוק בשל צרכי המלחמה, העלויות צפויות להתגלגל לצרכני המים הביתיים, המשרדיים והתעשייתיים.

● אדום עולה: הסחרור שהקפיץ את מחירי העגבניות - והלקח 
● תביא להוזלה? רפורמת היבוא אושרה במלואה במליאת הכנסת 

שינוי מגמה

בשנים האחרונות, המגמה הייתה הפוכה לגמרי: לבטל הקלות מיוחדות שמקבלים חקלאים, כדי להוזיל את המים לצרכנים ולעודד חקלאות חסכונית יותר במים. כיום, הגברת ייצור המים השפירים (מי שתיה) בישראל נעשה באמצעות התפלה, שהיא תהליך בר־קיימא, אך יקר למדי. לדברי גלעד פרננדס, סמנכ"ל חטיבת כלכלה ברשות המים, "טענת החקלאים היא שצריכת המים השפירים בחקלאות לא עלתה, ולכן מי ש'אשם' בצורך במתקני התפלה הוא הצרכן הביתי. לכן, מחיר המים לחקלאות זול משמעותית מאשר לכל שאר הצרכנים".

רפורמה בהובלת משרד האוצר ורשות המים שאפה לסיים את סבסוד המים השפירים, וכך להוזיל את המים בישראל ב־300־500 מיליון שקל, דבר שמתורגם להוזלה של בין 8% ל־11% לצרכנים. אך בפועל, בין השאר בלחץ ארגוני החקלאים, הרפורמה נדחתה שוב ושוב, ובצל כניסת שר החקלאות הנוכחי אבי דיכטר והמלחמה שפגעה קשות במגזר החקלאי - הרפורמה נגנזה. פרננדס אומר ש"פעם הצעה כזאת הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. היום החקלאים מרגישים שהמטוטלת לכיוון שלהם. במקום להפחית את הסבסוד, דורשים להגדיל אותו".

לדברי דיכטר, משרדו הניח את הוזלת המים לחקלאים לפני למעלה משנה. לשיטתו, האזרח הקטן ירוויח מהצעד, משום שהוא "יאפשר לחקלאים לעשות חקלאות בהיקף גדול יותר ובהוצאות ייצור קטנות יותר, דבר שישפיע כמובן גם על הוזלת התוצרת לצרכנים".

דיכטר גם טוען כי "גם לאחר מהלך זה, מחירי מים לחקלאות בישראל יישארו לצערי הגבוהים בעולם", אך כשפנינו לקבל תימוכין הוא הפנה אותנו למשרד החקלאות, שהפנה אותנו לרשות המים, שטענו ש"אין דרך פשוטה להשוות בין מחירי מים בין ישראל למדינות המערב". כלומר, אין גיבוי בנתונים לטענה העובדתית־לכאורה.

על פי רשות המים, עלות המים המושבים לחקלאות (בעיקר מי ביוב מטוהרים) עומדת על כ־500 מיליון שקל בשנה. כלומר, הוזלה של 50% במחיר שקולה לסבסוד נוסף של 250 מיליון שקל, יחד עם נטישת המהלך לביטול הסבסוד הקיים.

ארגוני החקלאים טוענים שמי שצריך לשלם את עלות טיהור המים הם אלה שהשתמשו במים מלכתחילה, תחת עקרון "המזהם משלם". חקלאים שנהנים למשל מהמים של מערכת טיהור השפכים בגוש דן (השפד"ן) עתרו לבג"צ בדרישה שהעלות תוטל על הערים המשתמשות. גם גורמים בממשלה מציינים כי "יש צדק בטענה הבסיסית שהחקלאים לא צריכים לשאת בכל עלות טיהור השפכים, בדרכו אליהם כמים מושבים. אחרת נאלץ לשפוך יותר ביוב לנחלים ולים".

מעבר לכך, כאמור, צריך לזכור שמדובר בימים קשים במיוחד לחקלאים. שטחים רבים נמצאים באזורי עימות בצפון ובדרום, וגם התלות בעובדים זרים ספגה מכה בעקבות המלחמה, כך שגם סבסוד אינו מילה גסה.

גידולים "צמאים למים"

ובכל זאת, יש בסבסוד המים בשיעור כה גבוה מספר בעיות פוטנציאליות. הבעיה הראשונה, לדברי גורמים בממשלה, היא ש"הקולחין כבר קיבלו לא מעט תקציבים ומענקים מהמדינה. אם רוצים להגדיל עוד את הסבסוד, זה בעייתי מבחינת תקציבית". לדבריהם, פיתוח מערכת ההשקיה בקולחין, ולא המחיר, היא המחסום העיקרי בפני שימוש נרחב יותר בהם: "ככל שהמערכת פחות מפותחת, זה יוצר חסרון תחרותי לחקלאים שגיאוגרפית המערכת לא מגיעה אליהם. הבעיה היא שכל פעם שיש עיכוב בתקציב המדינה, או שסדר העדיפויות התקציבי משתנה, זה משפיע על תוכניות הפיתוח, שיכולות להתקדם עם מידה רבה יותר של ודאות כשמשלמים מחיר מלא על העלויות. רק בצורה כזאת אפשר להגיע למטרות של ביטחון המזון שמשרד החקלאות מנסה לקדם".

בנוסך לכך, למרות הניהול המוצלח של מערכת המים, ישראל היא מדינה צחיחה שרוב שטחה מדברי, לכן עדיין מדובר במשאב במחסור. אך כמובן, לא כל הגידולים נבראו שווים: חלקם "צמאים" מאוד למים, ואחרים הרבה פחות. כך למשל, על פי נתוני משרד החקלאות - בננה צורכת מים בשווי 31% מהמחיר שלה. גם זיתים לשמן, שמגדליהם הם ממובילי הדרישה לסבסוד מים - הם גידול בזבזני למדי במים, ושווי המים שהם צורכים עומד על 27% ממחירם. לעומת זאת, יש גידולים חסכנים במים: עגבניות שרי (2%), כרם יין קברנה (6%) וקישוא (4%-6%). בהתאם, מחירי המים פחות משפיעים עליהם.

על פי פרופ' מרסלו שטנברג, חוקר קיימות וסביבה באוניברסיטת תל אביב, "סבסוד מי קולחין בפני עצמו הוא דבר חיובי, כי זה מונע את השפיכה לנחלים ולים, אבל הוא פחות חיובי כשמסבסדים גידולים בזבזניים במים. כאן יש שאלה של מדיניות: איזו חקלאות אנחנו מקדמים? חקלאות בזבזנית במים, או כזאת המותאמת לתנאים האקלימיים שלנו? אבוקדו למשל הוא עץ סובטרופי, שמתאים לאקלים אחר, וצורך 900 ליטר מים לק"ג". גורם אחר מדגיש כי "הסבסוד שמוצע הוא ניסיון אקראי לרצות חקלאים מסוימים. דווקא ממי שמנסים לקדם ביטחון מזון, הייתי מצפה למחשבה יותר מעמיקה על איזה גידולים אנו צריכים בישראל".

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם מדיניות להורדת תעריפי המים המושבים בשיעור העלות הנחסכת מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. בהתאם למדיניות השר, חישוב עלות המים המושבים לחקלאות צריך להתבצע ללא עלויות התפעול בהשבת המים לחקלאות, שכן הם מגלמים בין היתר את העלות הנחסכת מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. לקראת דיוני תקציב 2025, פועל השר להסדר שיביא להוזלת התעריפים של המים המושבים".