בלי בוץ ועם כדורגל: חוות החזירים להשתלה של ענקית הביוטק נחשפת לראשונה

יונייטד תרפיטיקס, הנסחרת לפי שווי של 14 מיליארד דולר, ממצבת את עצמה כמעצמת השתלות איברים ממקורות שונים - מחזירים ועד איברים מודפסים • בקרוב, חברה בת שלה מתכוונת להתחיל בניסויים קליניים וחושפת הקמת מכון מחקר חדש ואת החיים בחווה

חוות החזירים המהונדסים בווירג'יניה / צילום: ap, Shelby Lum
חוות החזירים המהונדסים בווירג'יניה / צילום: ap, Shelby Lum

לפני כמה שבועות, חשפה לראשונה חברת Revivicor, חברה בת של ענקית הביוטק United Therapeutics את חוות החזירים להשתלה הראשונה בעולם, וזאת במסגרת היערכותה לניסויים קליניים רשמיים, שיידרשו להם מאות חזירים מהונדסים גנטית. במקביל, רכשה יונייטד שטח של 130 דונם, לא הרחק מחוות החזירים, להקמת מכון מחקר בתחום של השתלות איברים מחזירים. כך ממצבת את עצמה יונייטד, שקמה כחברה הממוקדת במחלות ובהשתלות ריאה וכבר שווה כיום כ־14 מיליארד דולר בנאסד"ק, כחברה מובילה בתחום של השתלות איברים.

המוצר החם של אלביט: מהי מערכת חץ דורבן
בלעדי | מתחת לרדאר: ענקית השבבים הבריטית שמפתחת מעבד גרפי ברעננה

במהלך השנה האחרונה השלימה החברה כמה ניוחים שבהם הושתלו איברי חזירים מהונדסים גנטית בבני אדם. בינתיים, המושתלים לא שרדו מעבר לכמה חודשים, ובכל זאת החברה מאמינה שמדובר ברפואת העתיד המאוד לא רחוק.

חופש תנועה וצעצועים

בחברה מאמינים שכבר בשנה הקרובה יוכלו להתחיל בניסויים הקליניים הרשמיים, ובכל מקרה, החזירים כבר כאן. כ-300 מהם חיים בחווה שהוקמה ליד כריסטיאנסבורג, וירג'ינה, בהשקעה של 100 מיליון דולר. כתבי AP שביקרו במקום התרשמו במיוחד מהיעדרו של בוץ במקום.

בן למשפחה יהודית שהפך לאחת הנשים המצליחות בוול סטריט: הסיפור של מייסדת יונייטד
Revivicor היא רק אחת מהחברות הבנות של יונייטד,

חברה ייחודית מאוד שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ־14 מיליארד דולר. יונייטד הוקמה על ידי מרטין רוטבלט, שנולדה ב־1954 כבן למשפחה יהודית בשיקגו. אביה היה רופא שיניים, ומגיל צעיר הרגישה האם, רוזה, שבנה מרטין־מנשה יעשה דברים גדולים. "והיא באמת עשתה זאת", אמרה רוזה לניו יורק מגזין ב־2014.

מרטין רוטבלט, מנכ''לית יונייטד / צילום: ap, Jack Plunkett
 מרטין רוטבלט, מנכ''לית יונייטד / צילום: ap, Jack Plunkett

רוטבלט עזבה את לימודיה בקולג' אחרי שנתיים, טיילה בכל העולם, כולל באיראן. בניגריה פגשה את מי שתהיה אמו של בנה הראשון, אלי. ואז, באתר של נאס"א באיי סיישל, הייתה לה הארה: ניתן לחבר בין כל העולם באמצעות תקשורת לוויינית. היא חזרה לאוניברסיטת UCLA, סיימה את לימודיה בהצטיינות ב־1977, והקימה שלוש חברות מובילות בתחום. חלומותיה היו גדולים מזה. היא הייתה באותה תקופה פעילה בעמותה לחקר ויישוב החלל.

חייה השתנו כשבתה ג'נסיס אובחנה בגיל 7 במחלת לחץ דם ריאתי (PAH) בדרגה חמורה. הרופאים חזו לה עתיד שבו תידרש לעירוי קבוע של תרופה למחלה, ורוטבלט יצאה לחפש תרופה טובה יותר. תחילה ייסדה עמותה בתחום, אך כשראתה שדרושות כמויות כסף אדירות, הקימה את יונייטד ואז גילתה שהמיזם הזה יכול להיות גם משתלם.

יונייטד הוקמה ב־1996, ובאותה שנה עשתה רוטבלט את תהליך שינוי המין שלה. ב־1999 הונפקה החברה, ב־2002 הושקה התרופה הראשונה של החברה, ומנייתה כבר רשמה עליה של 800% מאז ההנפקה. מאז הביאה לשוק כמה תרופות נוספות.

החברה ממשיכה לפתח תרופות ל־PAH אבל החלום הגדול שלה הוא השתלת ריאות. לשם כך היא מתמקדת בהשתלות מכל הסוגים, של איברים שונים, ממקורות כמו תאי גזע, הדפסת תלת ממד, שילוב בין רקמות מכאניות וביולוגיות, וכאמור, גם חזירים. הניסוי שלה ברקמת כבד מושתלת צפוי להתחיל בשנה הקרובה והוא יהיה הניסוי הראשון בעולם באיבר מלאכותי מושתל.

יונייטד היא חברה לתועלת הציבור, כלומר מצהירה בפני בעלי מניותיה שמטרותיה אינן רק רווח אלא גם קידום הרפואה. עם זאת, היא רושמת רווחים יפים ורוטבלט היא אחת הנשים בעלות השכר הגבוה ביותר בחברות ציבוריות בארה"ב. הבת, ג'נסיס, שבזכותה כל זה התחיל, מועסקת גם היא בחברה.

המתקן מתנהל כחדר נקי, והמבקרים הנכנסים למקום צריכים קודם כל לחטא את כלי הרכב שאיתו הגיעו, להחליף בגדים ולרחוץ את עצמם בחומר חיטוי. אפילו במעבר בין דיר נקי אחד לאחר, מנקים את המגפיים שדרכו באדמה.

החזירים גדלים בחדרים ממוזגים, נושמים אוויר מסונן, אוכלים מזון ושותים מים שעברו חיטוי. המקום נראה כמו מפעל של חברת תרופות, כי הרי בעצם החזירים הללו הם תרופות.

אבל יש להם גם חופש תנועה שאין לחזירים בחוות שבהן מגדלים אותם למאכל. הם שומעים מוזיקה, משחקים בצעצועים, ונכון להיום, אינם מופרדים מאימהותיהם. כשמגיע היום לקצור את האיבר, הם מורדמים, כדי שלא ירגישו כאב.

בראיון לכתבי AP, נדמה שמייסד Revivicor, דיוויד איארס, שהוא גם המדען הראשי של החברה, די נקשר לחזירים. "אלה חיות מאוד חכמות", אמר. "ראיתי אותן משחקות בכדור יחד, כמעט כמו כדורגל". עובדים אחרים תועדו מלטפים את החזירים ומצהירים שחשוב לתת להם חיים טובים - אחרי הכול, הם צפויים לתת חיים לבני אדם.

"הכליה הכי יפה בעולם"

מיקומה המדויק של החווה לא נחשף, משיקולי בטיחות. החשש הוא בעיקר מפעילי זכויות בעלי חיים, המתנגדים לכך שהעולם מצא עוד שימוש לחיות מתות, דווקא בתקופה שבה המדע מבטיח לנו שעוד מעט נאכל בשר משובט, נטול הרג. בחברה עצמה אומרים שבעוד שאוכלי הבשר יכולים להפוך לצמחוניים, למושתלים אין ברירה. חייהם תלויים באיברים הללו, ואין מספיק תרומות מבני אדם כדי לספק אותם. אם וכאשר הניסויים הקליניים יסתיימו בהצלחה, וזה צפוי לארוך שנים רבות, החברה מעריכה שתוכל לייצר 2,000 איברים בשנה. כיום, בארה"ב, חסרות במיוחד כליות להשתלה ורשימת ההמתנה ארוכה.

אם אפשר יהיה לנטרל את הדחייה החיסונית ואת סיכוני הזיהום, האיברים האלו אמורים להיות בסופו של דבר טובים יותר מאלה שמגיעים מן המת או אפילו מתרומה. בחברה אומרים שהם אינם מושפעים ממחלות או מבלאי הגיל כמו האיברים של תורמים בני אדם.

"רופאים משתילים שראו את האיברים שלנו אומרים לנו 'זו הכליה הכי יפה שראיתי מעולם', וכך גם כשהם מקבלים לב ורוד בריא ושמח מחיה צעירה", אמר איארס ל־AP.

אבל לחזירים הללו יש יתרונות נוספים לבני אדם. Revivicor הנדסה את החזירים כך שלא יבטאו גן שמייצר סוכר בשם alpha-gal המתריע בפני מערכת החיסון שמדובר באיבר זר וגורם לה לתקוף אותו. החברה הסירה שלושה גנים נוספים שעלולים להוביל לתקיפה חיסונית של האיבר, ועכשיו היא עובדת על עוד עשרה שינויים - הסרת גנים "חזיריים" והוספת גנים אנושיים, כדי להפחית עוד יותר את התגובה החיסונית, למנוע היווצרות קרישי דם ולדאוג שהאיבר יישאר קטן, בגודל המתאים לגוף אדם.

לחזירים של Revivicor עשוי להיות ייעוד נוסף ומפתיע: בשר לאנשים עם אלרגיה נדירה בעקבות עקיצת קרצייה. אף שגידול בשר לאלרגים אינו תחום העיסוק העיקרי של החברה (והיא גם לא מצאה חברת מזון שמעוניינת בטכנולוגיה), היא קיבלה אישור FDA למוצרים הללו. היא משווקת אותם ללא תמורה ללקוחות עם אלרגיה ברחבי המדינה.

מעודדים מהניסויים

עד היום נערכו ארבע השתלות של איברי חזיר בחולים שזו הייתה תקוותם האחרונה. Revivicor השתתפה בשלוש מהן - שתי השתלות לב והשתלת כליה.

ההשתלה הרביעית הייתה של איבר שהנדסה החברה השנייה המובילה בתחום, eGenesis, שייסד חלוץ ההנדסה הגנטית ג'ורג' צ'רץ'. המושתלים אמנם לא שרדו מעבר לכמה חודשים אחרי ההשתלה, אבל החוקרים מעודדים מהניסויים. החולים היו במצב רע מאוד מלכתחילה, אבל נראה שגופם כן הצליח לקלוט את האיבר, לא הייתה דחייה חיסונית שלו, ולא התרחשו אירועים לא צפויים הקשורים לממשק בין האיבר לגוף. ב־Revivicor סבורים שהגיעה השעה לבצע ניסויים בחולים סופניים שמצבם קצת פחות קשה.