הנתון הכי חשוב השבוע על עובדי ההייטק הישראלים היה מוטה ולא מדויק

התקשורת הישראלית, ו"גלובס" בכללה, פרסמה נתון מרעיש: "עובדי ההייטק אחראים על מעל לשליש מתשלומי מס ההכנסה המשולמים בישראל. ליתר דיוק, בשנת 2021, הם אחראים על כ־36% מהתשלומים", כך כתבנו. כותרת זו חזרה על עצמה בכל אמצעי התקשורת שדיווחו על הדוח של רשות החדשנות שהכיל את הנתון. אך למעשה, מתברר שמדובר בשגיאה: השיעור האמיתי הוא 23.2%, וכולל כלל הניכויים מהשכר - 20.5% בלבד. כלומר, עובדי ההייטק לא אחראים על שליש מתקבולי מס ההכנסה, אלא קרוב יותר לחמישית.

● הטבות המס יקוצצו וגם קצבאות הילדים: הגזירות של האוצר נחשפות 
● אחרי עשרה חודשים של מלחמה: הישראלים כבר לא מתרגשים מכלום 

הדוח המדובר, "תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה מעבודה ומחברות" של רשות החדשנות, פותח ב"עיקרי הפרסום". העיקר השני הוא: "בשנת 2021, היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ־36% מתשלומי מס הכנסה משכר". אך כל מילה במשפט חשובה, והמילה הקריטית והמטעה ביותר היא "משכר". שכן לא רק שכירים משלמים מס הכנסה, אלא גם עצמאים. כלל השכירים במשק שילמו 83.8 מיליארד שקל במס הכנסה בשנת 2021, ועצמאים שילמו 29.4 מיליארד שקל נוספים. אך למעשה, המחקר מתעלם לגמרי מהעצמאים, ומתמקד בשכירים בלבד, מה שמטה מאוד את התוצאות.

על פי ד"ר אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, "יש בעיה בסיווג מס הכנסה של עצמאים לפי ענפי כלכלה". כלומר, לדבריו "אי אפשר לדעת מי מהעצמאים הם חלק מענף ההייטק לפי ההגדרות שנעשה בהן שימוש בפרסום", ולכן המחקר התמקד בשכירים בלבד. אלא שיש כאן בעיה מהותית: "כמו כן, כנראה מספר העצמאים שעובדים בענף ההייטק נמוך (לא כנותני שירותים לענף)". למעשה, הוא מדגיש בעקבות שאלת גלובס: מספר העצמאים עובדי ההייטק "זניח".

כלומר, בעוד המונה של כמות המס שמשלמים עובדי ההייטק קרוב לנכון, המכנה (סך מס ההכנסה המשולם) רחוק מהמציאות. למרות שבמחקר עצמו הקפידו להדגיש שהם מתייחסים למס הכנסה משכירים בלבד, הניסוח המטעה בתחילת המסמך הוביל את התקשורת הישראלית לדווח בצורה מוטעית, ש"עובדי התעשייה אחראים על שליש ממס ההכנסה בארץ". המילה החסרה, אך החשובה, היא "השכירים". כי כאשר מכניסים פנימה גם את העצמאים, התמונה משתנה לגמרי.

לא רק מס הכנסה

מספר העצמאים עובדי ההייטק, כאמור, זניח. מבדיקה דרך סקר כוח אדם של הלמ"ס, מספר העצמאים במשלחי יד בתחומי המדע וההנדסה, טכנולוגיית המידע, ובענף התקשורת הוא 9,114 איש בלבד, מתוך כ־385 אלף מועסקים בהייטק בישראל. אם נניח שהם מרוויחים כמו עובדי הייטק בחברות זרות (המקבלים את השכר הגבוה ביותר), סך ההכנסה ממס הכנסה אצלם יעמוד על מיליארד שקל.

המספר האמיתי כנראה נמוך בהרבה. כשנחלק את הסכום הזה בסך תקבולי המדינה ממס הכנסה של שכירים ועצמאים כאחד (כולל מיסוי על אופציות ומניות הניתנות כחלק מהשכר), נגלה שעובדי ההייטק מניבים 23.2% ממס ההכנסה במדינה. שיעור משמעותי, אך רחוק מהסכומים שהתפרסמו בתקשורת.

אלא שמס הכנסה אינו המס היחיד על השכר. גם ביטוח לאומי ומס בריאות הם מסי הכנסה בשם אחר, והם נכללים בחלק מהחישובים במחקר של הרשות. כשמכניסים גם אותם לתחשיב, יחד עם הנחה של חצי מיליארד בשנה מעצמאים הייטקיסטים (בהתאם לשיעור היחסי אצל שכירים), נגיע ל־20.5% בלבד - כחמישית. זאת משום שדמי ביטוח לאומי (ומס בריאות, הנגבה בצורה דומה) הרבה פחות פרוגרסיביים ממס ההכנסה הרגיל. לכן, הייטקיסטים המרוויחים שכר גבוה משלמים פחות מהמסים הללו בהשוואה למס ההכנסה הרגיל.

אם נחשיב את כלל המיסוי הישיר בישראל, הכולל את מס החברות על חברות ההייטק, השיעור יירד עוד יותר, ל־18.6%. זאת משום שמס החברות בישראל שטוח לחלוטין (23%), וחלק מחברות ההייטק היצואניות אף מקבלות הטבות מס נרחבות כדי להשקיע בישראל.

איך מגדירים הייטקיסט

ניואנס נוסף, שלא זכה להתייחסות בפרסומים לגבי המחקר, זו השאלה "מיהו הייטקיסט". יש שתי הגדרות מקובלות: "ענף ההייטק", המבוססת על הגדרת הלמ"ס, ו"חברות הייטק", המבוססת על הגדרת Startup Nation Central וסוכנות המחקר IVC. שתי ההגדרות לגיטימיות ויש להן יתרונות וחסרונות, אך שימוש בהן מוביל להבדלים: מס ההכנסה שמשלמים שכירי ההייטק (מתוך כלל מס ההכנסה משכירים) עומד על 36% בהגדרת "ענף ההייטק", ועל 33% בהגדרת "חברות ההייטק".

אמנם ההבדל לא גדול, כפי שמציין הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, שאומר ש"הרעיון להציג את שתי ההגדרות היה לבדוק את הפערים ביניהן, ורואים שבשתיהן מתקבלות תוצאות דומות", אך זה הוביל לכך שבחלק מאמצעי התקשורת צוטט הנתון של 33%, ובאחרים - של 36%. מכיוון שזה הנתון המפורט יותר, השתמשנו כאן בהגדרת חברות ההייטק (33%).

כלומר, כאשר מחשיבים בצורה הוגנת את תרומת ההייטק למיסוי הישיר בישראל, והמיסוי על שכר בפרט, מגלים שהוא לא עומד על כשליש כפי שזעקו הכותרות ביום הפרסום, אלא קרוב יותר לחמישית מההכנסות. "המחקר מעניין ומלמד מאוד, אך יש בו ניואנסים קריטיים שמשנים בצורה ניכרת את התמונה אם לא מבינים אותם היטב" אומר תום שדה, חוקר במכון אהרן, ששם לב לפערים. "החוסר בהנגשה נכונה של המחקר הטעה את התקשורת, ומכאן את הציבור בישראל. בפועל, הנתונים פחות דרמטיים ממה שהם נראים, ולא ברור עד כמה מדובר בחדשות מרעישות".

בשנת 2021, לגביה בוצע החישוב, שיעור ההייטק מהתוצר הכללי של ישראל היה 17.4%, על פי רשות החדשנות עצמה. כלומר, ההכנסות ממסים ישירים ממנו (18.6%) לא עולות בהרבה על חלקו בתוצר. יותר מכך: מכיוון שרבים מהלקוחות בחו"ל, ישראל לא זוכה לתשלומי מע"מ על העסקאות, כך שהמיסוי העקיף על ההייטק כנראה דווקא נמוך משיעורו בתוצר. כל זה אומר שהכנסות המדינה לא תלויות בהייטק במידה הקיצונית שהצטיירה מהמחקר של הרשות ומהדיווחים עליו בתקשורת.