צמד מתווכים ניהלו מאבק משפטי בן שבע שנים נגד שגרירות סין, והפסידו

שני מתווכים תבעו את שגרירות סין בטענה שהם זכאים לדמי תיווך בגובה 4.5 מיליון שקל עבור עסקת רכישת בית קומברס ברמת החייל תמורת 192 מיליון שקל • אחרי סאגה משפטית שנמשכה שבע שנים, המחוזי בת"א דחה את תביעתם • עו"ד עמרי קאופמן, שייצג את המתווכים: "אין ספק שנגרם לתובעים עוול גדול"

בית קומברס, רמת החייל / צילום: אמיר מאירי
בית קומברס, רמת החייל / צילום: אמיר מאירי

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ב'), לאחר שבע שנים, תביעה של שני מתווכים שטענו כי הם זכאים לדמי תיווך בגובה 4.5 מיליון שקל משגרירות סין עבור רכישת בית קומברס ברמת החייל בעלות של 192 מיליון שקל.

בעלת דירה עם חניה רצתה עוד אחת כחלק מתמ"א. מה קבע המפקח? 
בלעדי | מתווכים שתבעו את שגרירות סין גילו שלא כדאי לגרור דיפלומטים לבית משפט 

העסקה נחתמה בשנת 2015 והשגרירות שילמה דמי תיווך למתווכת אווה שטרן, אך המתווכים אסתר עמר ושלמה ששו שהגישו את התביעה טענו כי הם היו הראשונים שהציגו את הנכס לשגרירות, ולכן הם ה"גורם היעיל" בעסקה ורק בעקבות תקלה בתוך השגרירות נסגרה העסקה מול שטרן וכי גילו לתדהמתם בדיעבד שנחתמה עסקה.

השגרירות טענה כי לו היו חותמים המתווכים על הסכם בכתב, היו מגלים שעובד השגרירות אינו הגורם המוסמך לחתום על הסכם תיווך אלא השגריר והמזכיר הראשון. הם גם טענו שלא הוכח שהעובד סיכם עימם על דמי תיווך.

השופטת עינת רביד דחתה את התביעה מהטעם שלא נחתם הסכם תיווך ולפי חוק המתווכים, על מנת שמתווך יהיה זכאי לתשלום, עליו לערוך הסכם בכתב. ניתן לסטות בנסיבות מיוחדות וחריגות כאשר "זעקת ההגינות" נדרשת, אך השופטת פסקה כי נסיבות כאלו לא התקיימו.

המתווכים טענו כי הם זכאים לתשלום חרף היעדרו של הסכם בכתב, כי הם פעלו קודם לכן מול עובד השגרירות ללא הסכם וקיבלו דמי תיווך בעבר. מרבית העסקאות היו עסקאות שכירות בסכום של עד 10,000 שקלים, למעט עסקת מכירה אחת עליה קיבלו 92,500 שקלים. רביד קבעה שמכירת בית קומברס הוא אירוע שונה לחלוטין אשר חייב התייחסות שונה ואין די בנוהג תיווך לשכירות, כדי להצדיק התעלמות מדרישת הכתב בחוק.

עוד נקבע כי המתווכים התובעים לא הוכיחו את פועלם והקשר בינם לבין השגרירות בקשר לנכס. השופטת תהתה כיצד בעסק ה של מיליוני שקלים לא הוציאו ולו הודעת דואר אלקטרוני אחת בעניין ההסכמות להן טענו. "התובעים בחרו לעבוד ללא הסכם תיווך חתום למול השגרירות, ואף ידעו לטענתם, כי השגרירות מסרבת לחתום על הסכם תיווך, ועדיין המשיכו לעבוד עם השגרירות".

השופטת דחתה את הטענה לתרמית שעלתה בשלב מאוחר. היא ציינה כי התובעים חזרו על כך שהשגרירות לא הסכימה לחתום על הסכם וכי מתווכת אחרת קיבלה תשלום ומכך הסיקה כי לא היתה לשגרירות כוונת מרמה. "אין לתובעים אלא להלין על עצמן, שלו היו מחתימים כנדרש את השגרירות על הסכם מסודר באמצעות הגורם המוסמך, הרי שלא היה מגיע הנשוא לסכסוך משפטי".

התובעים ישלמו לשגרירות הוצאות משפט

ההכרעה הסופית מגיעה לאחר השתלשלות ארוכת שנים. בשנת 2018 קיבלה השופטת נועה גרוסמן את התביעה שהוגשה במקור גם נגד עובד השגרירות. זאת לאחר שהשגרירות והעובד לא הגישו כתב הגנה. בסוף שנת 2019, לאחר שפסק הדין הפך לחלוט, ביקש היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך ולבטל את ההחלטה בטענה כי לא בוצעה המצאה של כתב התביעה כדין ונוכח חסינותו הדיפלומטית של עובד השגרירות. פסק הדין בוטל, השגרירות הגישה כתב הגנה והתביעה נגד איש הכספים נדחתה על הסף בשל חסינותו הדיפלומטית. במהלך הדיונים השגרירות הגישה תצהירים אך העדים לא הגיעו והתצהירים הוצאו מהתיק. השופטת קבעה כי למרות זאת, על התובעים להוכיח את טענותיהם - שנדחו כאמור.

לבסוף נקבע כי התובעים ישלמו לשגרירות הוצאות משפט על הצד הנמוך, בגובה 50 אלף שקל, נוכח התנהלותם בהליך שכללה אי התייצבות עדים מטעמם, משיכת תצהירים והתנהלות תמוהה בצירוף המזכר לתיק. השגרירות חויבה לשלם לצד ג' - המתווכת 70 אלף שקל הוצאות משפט.

את השגרירות יצגו עורכי הדין משה מויאל, עמית לוין ושגיא רבינוביץ. את התובעים יצגו עוה"ד אבי ששו ועמרי קאופמן, שמסר "אין ספק שנגרם לתובעים עוול גדול, וגם ביהמ"ש קבע שהם היו הראשונים שהציגו את הנכס לשגרירות - ופעלו בנושא לפי בקשתה ודרישותיה. בנוסף, והגם שביהמ"ש התייחס להתנהלותה הדיונית הפסולה של השגרירות, לטעמנו לא ניתן משקל מספק לסתירות בין טענותיה השונות והמשתנות, ולהעדר כל תשתית עובדתית מטעמה לאור הוצאת תצהיריה מתיק בית-המשפט. אנחנו לומדים את פסק הדין".

22065-11-17