מכלי הדלק מזהמים בדרך לפינוי לאחר כמעט 100 שנים - אך יידרשו עוד עשורים עד לשינוי פנים כולל של מפרץ חיפה: עיריית חיפה בישרה לאחרונה כי הגיעה לסיכום ראשון על פינוי מתחמים מזהמים במפרץ. מדובר על חלקים מ"מתחם הטרמינל" או חוות המכלים הצמודה לקריית חיים, שבה עשרות מכלים לאחסון נפט ודלק, בהם גם מכלים פעילים במרחק עשרות מטרים בלבד מבתי תושבים. הפינוי אמור להתחיל בעוד כחצי שנה, ולהוות שלב ראשון בדרך לפינוי המתוכנן של כלל התעשיות המזהמות במפרץ.
● 10 מיליארד שקל בתור התחלה: העסקה שמשקפת את פוטנציאל השווי העצום של הקרקעות בצפון הרצליה
● בלעדי | קק"ל תשלם היטלי השבחה במיליונים על קרקעות הפטריארכיה
בשנים האחרונות עמלים מוסדות התכנון של המדינה על גיבוש תוכנית חדשה למפרץ חיפה, תמ"א 75, אשר תהפוך אותו מאחד המקומות המסוכנים והמזוהמים ביותר בארץ (ובהקשר של המצב הביטחוני הנוכחי - גם אחד הנפיצים בישראל) לאזור מגורים ענק, שבו יתגוררו לכל הפחות 220 אלף תושבים. כך, ייווצר רצף עירוני בין חיפה לבין הקריות הנמצאות מסביבה, והזיהום הרב יורחק מתושבי חיפה רבתי אשר סובלים ממנו שנים.
850 דונמים מתוך אלפים
מאז החלטת הממשלה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה שהתקבלה במרץ 2022 מתנהלים מאמצים שונים לביצוע המהלך הראשון ליישום התוכנית החדשה למפרץ חיפה, "שער המפרץ" - פינוי התעשייה המזהמת בשטח זה. על פי דוח ההמלצות של ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה שהוגש באפריל 2022, ישנן תשע חברות אשר מחזיקות ב־80% משטח מפרץ חיפה (השטח שעליו אמורה לקום התוכנית החדשה, בהיקף 25 אלף דונם). אחת מהן היא חברת תש"א, שאיתה הגיעה העירייה לסיכום ההיסטורי השבוע.
יונה יהב / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
הסיכום קובע כי ראשוני המכלים יפונו מהחווה בעוד כחצי שנה, בינואר 2025, כך שבתוך 30 חודשים יושלם הפינוי. חוות המכלים הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי, בשנת 1934, וגם כיום ישנם במקום לא מעט מכלים פעילים, כלומר כאלו המכילים נפט ודלק - הצפוניים שבהם במרחק 110 מטרים בלבד מבתי קריית חיים.
בדוח המלצות ועדת המנכ"לים נכתב כי "הקרבה הקיצונית בין מכלי הנפט לשכונות המגורים בעלת השפעות דרמטיות על איכות החיים של תושבי האזור. מפגעי ריח, דליפות מזהמים וסכנות בטיחותיות הן רק חלק מההשפעות של חוות המכלים על תושבי קריית חיים".
אך זוהי רק תחילת הדרך. חוות המכלים המתוכננת לפינוי בחודשים הקרובים משתרעת על פני 850 דונמים. ישנם עוד שני מתחמים מרכזיים נוספים שלגביהם עדיין מתנהל משא־ומתן לפינוי - מתחם הדשנים של כיל, בשטח כ־517 דונם, ומתחם בז"ן בשטח 2,132 דונם. לשתי החברות המפעילות את המתחמים הללו חוזי חכירה ארוכי טווח עם רשות מקרקעי ישראל: למתחם הדשנים חוזה חכירה עד שנת 2046, ולמתחם בז"ן חוזה חכירה עד 2056, עם אפשרות הארכה לעוד 49 שנים. במצב העניינים, יהיה קשה מאוד "להזיז ממקומם" את אותם המפעלים, ודאי בלא פיצוי סביר - ולראיה, על אף שצוותי המשא־ומתן הוקמו לטובת השיח עם החברות לפני יותר משנה וחצי, טרם הושג סיכום בעניין.
מתי נראה בנייה חדשה?
נזכיר עוד כי אלו לא כל השטחים המזהמים והמזוהמים הנדרשים לפינוי. כך, במסגרת ההסכם לפינוי חוות המכלים של תש"א סוכם כי יפונו שני מתחמים מרכזיים נוספים המוכרים היטב לתושבי האזור - מתחם נמל הדלק הישן ו"חוות 20 הדונם" (20 acres). שניהם יחד חולשים על שטח של כמה עשרות דונמים, אך על פי הסיכום מול תש"א הם יפונו רק בתוך 24 חודשים מרגע מועד הפעלת נמל התזקיקים החדש המתוכנן במפרץ, המיועד להחליף למעשה את פעילות מפעלי בז"ן. הקמתו צפויה להסתיים רק בעוד שלוש שנים, כך שצמד השטחים הללו יפונו לכל המוקדם בקיץ 2028.
נכון להיום מועד הפינוי של כלל התעשיות המזהמות במפרץ נקבע לשנת 2029, ורק לאחר מכן תחל מלאכת שיקום וטיהור הקרקע. אומנם כחלק מההסכם מול תש"א התחייבה החברה כי לאחר הפינוי היא תחל גם בטיהור הקרקע המפונה, אך באשר ליתר שטחי המפעלים המזהמים - אין לדעת מתי זה יקרה. רק לאחר טיהור וניקוי הקרקע, מהלך שצפוי להימשך שנים רבות ולעלות מיליארדים, ניתן יהיה להתחיל בפועל בבנייה ובהקמה של השטחים החדשים המתוכננים במסגרת תמ"א 75.
לכך יש להוסיף גם קשיים אחרים, הכוללים בין היתר צורך בשינוי מגבלות הגובה באזור בשל "נוכחותו" שדה התעופה של חיפה באזור המפרץ, וכן התנגדויות מצד ראשי ערים באזור. קודמתו של יהב בראשות העיר, עינת קליש־רותם, היא מהמתנגדות המרכזיות לתמ"א 75 במתכונתה הנוכחית, ואף לא הגיעה לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה בסוף ספטמבר, שבו אושרה התוכנית באופן רשמי. מתנגד חריף נוסף של התוכנית הוא ראש עיריית קריית אתא, שנבחר בבחירות האחרונות לקדנציה נוספת בתפקיד.
תמ"א 75 מציעה בינוי רחב היקף, ולמעשה תוספת בממדים של עיר חדשה בין הכרמל לערי הקריות. נכון להיום מדובר על 70 אלף יח"ד לכל הפחות, אך הפוטנציאל הוא להקמה של עד 140 אלף יחידות דיור, לצד כחמישה מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, שני מיליון מ"ר שטחי מסחר ועוד. לאחר האישור במועצה הארצית, התוכנית דורשת את אישורה הסופי בידי הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.