כ-20 שנה לאחר ההרשעות בפרשת "מהילת הדלקים" - במסגרתה הורשעו ראשי ארגון פשיעה במהילה ומכירה של דלקים מהולים, עבירות הלבנת הון ועבירות אלימות, נדרש ראש ארגון הפשע לשלם למדינה את נתח מההכנסות שהפיק מהעבירות. בית המשפט המחוזי חייב את אבי גבאי, שהורשע בניהול ארגון הפשיעה, בתשלום מס בגין הכנסות בסך 2.6 מיליון שקל בשנת 2004 וכ-1.36 מיליון שקל לשנת 2005 שהפיק מניהול ארגון הפשיעה.
● בלעדי | סכסוך בין משרדי הכלכלה והבריאות תוקע יבוא אלכוהול לישראל
● הכספים במקלטי המס, החשד להלבנת הון וסירוב הבנק הישראלי
הכנסות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
רשות המסים דרשה תחילה נתח מס משמעותי הרבה יותר מהכנסות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל שהפיק ראש ארגון הפשיעה מהעבירות שביצע, בהתאם להרשעתו בהליך הפלילי. אולם בהליך האזרחי העמיד בית המשפט את ההכנסות של הארגון על 11 מיליון שקל בלבד וייחס רק שליש מחבות המס לראש ארגון הפשע. זה קרה לאחר שבהליך מקביל הקל בית המשפט המחוזי עם שותפו של גבאי לניהול ארגון הפשע, שי קסוטו, והכיר בהוצאות של ניהול העבירות והפחית דרמטית את החיוב במס.
"אתחיל במה שבעיניי חייב להיות ברור מאליו: מי שמנהל ארגון פשיעה, המגלגל סכומי עתק המגיעים לכל הפחות לסך הקרוב ל-100 מיליון שקל, חייב לצאת מנקודת הנחה כי יש לדווח על ההכנסות ולשלם בגינם מסים. אין סיבה מדוע עסקים שומרי חוק ישלמו מסים וידווחו על הכנסותיהם, ואחרים יוכלו לצאת מתוך הנחה כי חובה זו אינה חלה עליהם", כתב השופט אבי גורמן בפסק הדין במסגרתו דחה את מרבית ערעורו של גבאי על שומות המס שהוציאה לו רשות המסים.
השופט דחה את טענתיו של גבאי, כי יש לבטל את החיוב במס בעקבות שיהוי רשות המסים להוציא לו שומות מס והסתמכותו על כך שלא יידרש לשלם מס ככל שחלף הזמן, וציין, כי "נקודת המוצא היא חובת דיווח ותשלום מס. חובה זו ראוי כי תניע את הנישום להגיש מיוזמתו דו"ח - לכל הפחות בתום ההליך הפלילי, ואם בוחר הוא שלא לעשות כן (על בסיס תקווה כי עניינו ישכח), לא בנקל יוכל לבסס טענת הסתמכות לגיטימית".
כתב אישום חמור בגין חברות בארגון פשע
פרשת מהילת הדלקים הייתה אחת הפרשות הדרמטיות שחשפה רשות המסים בשנים 2005-2004, אז הוגש כתב אישום חמור נגד 28 נאשמים בגין חברות בארגון פשע שעסק במהילה ומכירה של דלקים מהולים. מכתב האישום עלה, כי בראש הארגון עמדו אבי גבאי ממושב תירוש, שי קסוטו ממושב גליה ומשה גבאי מתירוש.
בדצמבר 2006 הורשע אבי גבאי, בעקבות הסדר טיעון ועל פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו. בהתאם לכתב האישום, אבי גבאי עמד בראש ארגון פשיעה, יחד עם שי קסוטו, הם - "ראשי הארגון והרוח החיה בו". לצדם, משה גבאי, אחיו של אבי ש"היה פעיל מרכזי בארגון". הארגון עסק במהילת דלקים ומכירתם, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. כדי להוציא לפועל את מטרותיו הפעיל ארגון הפשיעה שורה של פעילים, בדרגים שונים, מספר חברות אשר אבי גבאי, שי קסוטו ומשה גבאי שימשו כאורגנים שלהם, ומערך של חברות ואנשי קש אשר נועדו לסייע בביצוע העבירות השונות ובהעלמת ההכנסות בין השאר באמצעות הוצאת חשבוניות כוזבות וקיזוזן באמצעות חשבוניות כוזבות אף הן. גבאי אף הורשע כי פעל, בסיוע אחרים ותחת ניהולו, להשמדת מסמכים ומחשבים ולהחבאתם - כדי שאלה לא יספקו תיעוד נדרש לשם בחינת הכנסות הארגון ורווחיו, וכן הורשע בביצוע שורה של עבירות אלימות, במסגרת פעילותו בניהול ארגון הפשיעה.
דיווח על הכנסה מעסק ומשלח יד בסך "0"
בינואר 2010 נשלחה אל גבאי דרישה להגשת דוחות לשנים 2008-2004, אך הוא נמנע מהגשת הדוחות כפי שהתבקש. בהעדר דוחות, נקבעה לגבאי בדצמבר 2013 שומה לפי מיטב השפיטה המחייבת אותו במס בסך מאות אלפי שקלים בגין ההכנסות מארגון הפשיעה. בעקבות השומה, הגיש גבאי דוחות לרשות המסים, במסגרתם דיווח על הכנסה מעסק ומשלח יד בסך "0" ומשכורת של כ-11 אלף שקל בלבד מ"עבודתו" כשכיר בארגון הפשע. בדיונים מול רשות המסים טען גבאי, כי לא עמד בראש ארגון הפשיעה, אלא היה "פועל פשוט" שהרוויח 11,000 שקל לחודש. רשות המסים דחתה טענות אלה ובדצמבר 2018 הוציאה לגבאי שומות שבמסגרתו נקבע כי הכנסתו בשנת 2004 עמדה על סך של מעל 100 מיליון שקל ובשנת 2005 מעל 53 מיליון שקל. סכומים אלה נלקחו מתוך כתב האישום בו הודה והורשע גבאי, והיו סכומי חשבוניות המס הכוזבות שהנפיק הארגון בשנות המס שבמחלוקת.
על שומות אלה הגיש גבאי ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד. מספר חודשים לאחר שהוגשו הערעורים ניתן פסק דין במחלוקת המס בין רשות המסים לשותפו של גבאי בארגון הפשיעה, שי קסוטו. קסוטו הורשע אף הוא בשורה ארוכה של עבירות המתייחסות לניהול ארגון הפשיעה, כאשר בכתב האישום המתוקן בו הוא הודה (אף הוא במסגרת הסדר טיעון) נקבע כי אבי גבאי היה ראש ארגון הפשיעה, וקסוטו ומשה גבאי היו דרג הניהול השני.
השומה שיצאה לקסוטו, דומה מאוד לשומה שיצאה לגבאי במסגרת צו השומה הראשון - שומה בסך של כ-150 מיליון שקל לשנות המס שבמחלוקת, אך בתום הדיונים בבית המשפט בעניינו של קסוטו קיבלה השופטת מיכל אגמון-גונן, בפניה נדון עניין קסוטו, חלק ניכר מהערעור שהגיש קסוטו תוך שהיא קובעת כי ההכנסה שצריכה להילקח בחשבון אינה יכולה להתבסס על חשבוניות כוזבות הנזכרות בכתב האישום, שכן אלה מבטאות עסקאות שלא התרחשו.
נקבע, כי ההכנסה צריכה להתבסס על הנתונים הנזכרים בכתב האישום והמתייחסים להכנסות שהיו לארגון ממהילת דלקים. בנוסף, קבעה אגמון גונן כי יש להכיר בחלק מההוצאות שהיו לארגון, לצורך הפקת ההכנסה ממכירת הדלקים המהולים. לאחר ניכוי עלות רכישת הדלקים ועלות ההובלה, נקבע כי ההכנסות שהפיק הארגון היו כדלקמן: לשנת 2004 - 7,880,442 שקל, ולשנת 2005 - 3,409,318 שקל.
אגמון גונן קבעה כי ככלל, יש מקום לחייב ראשי ארגון פשיעה יחד ולחוד בתשלום המס בגין הרווחים שהפיק הארגון. אלא שבמקרה שלפניה מצאה לנכון לסטות מכך וייחסה לקסוטו רק שליש מההכנסות. ומדוע? - מפני שבית המשפט קבע כי רשות המסים נקטה באכיפה בררנית, בכך שהוצאו שומות לקסוטו ולא לאבי גבאי - אשר עמד בראש ארגון הפשיעה, ולא לאחיו משה גבאי - אשר היה בדרג הניהול השני של הארגון - יחד עם קסוטו.
לאור זאת ותוך הדגשה כי הדבר נעשה בשל אותה אכיפה בררנית, הכנסתו של קסוטו הועמדה על שליש מהכנסות הארגון.
קביעת בית המשפט בעניין קסוטו כי לא הוצאה שומה לאבי גבאי, נבעה ממידע שגוי שניתן לבית המשפט על ידי נציג רשות המסים באותו הליך. עוד קודם למועד מתן פסק הדין בעניין קסוטו - יצאה שומה לאבי גבאי, ואולם למשה גבאי, אחיו, לא יצאה שומה (כתוצאה מטעות של רשות המסים).
בעקבות הכרעת הדין של קסוטו, נוצרה תמונת הדברים הבלתי סבירה הבאה: אבי גבאי נדרש להתמודד עם שומה במסגרתה יוחסה לו הכנסה של כ-150 מיליון שקל, כאשר בה בעת רשות המסים החליטה שלא לערער על פסיקה בה נקבע כי הכנסות ארגון הפשיעה עמדו באותן שנים על סך נמוך באופן ניכר (כ-11 מיליון שקל).
השופט ביטל את קנס הגרעון
בעקבות כך תיקנה רשות המסים את דרישת המס מגבאי והעמידה אותה על ערכים דומים לאלה שנקבעו בפסק הדין בעניין קסוטו. גבאי מנגד טען כי אין לחייב אותו גם בסכומים אלה שכן הכנסותיו עמדו על סכומים נמוכים משמעותית כ"פועל פשוט". גבאי טען, כי 15 אנשים מקרב חברי ארגון הפשיעה, אשר היו מבחינה היררכית כמה דרגות מתחתיו, הרוויחו 20 אלף שקל מדי חודש - ואילו לעצמו ייחס הכנסה בסך 11 אלף שקל לחודש בלבד. לגבי ארגון הפשיעה שניהל, ושבכתב האישום נקבע כי ביצע מכירות לכל הפחות בסך העולה על 99 מיליון שקל, ביקש כי ייקבע כי זה לא הפיק רווחים אלא הפסדים.
השופט גורמן דחה את כל הטענות הללו של גבאי וציין: "איני רואה צורך להרחיב במלים עד כמה טענה כי הכנסותיו כראש הארגון היו נמוכות משל אחרים - אינה סבירה".
עוד קבע השופט, כי עצם העובדה כי יוחסה לגבאי שליש מההכנסה שהפיק הארגון בלבד "יש הקלה של ממש".
עם זאת, ביטל השופט את קנס הגרעון שהוטל על גבאי על בסיס שני נימוקים: הראשון, אי הטלת קנס הגרעון על קסוטו, והשני, התנהלות רשות המסים ו"השיהוי הרב והחריג בטיפול בהליכי השומה לאורך כל הדרך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
