בארה"ב כבר מתווכחים על מספר הורדות הריבית, אבל בישראל אין אפילו ציפיות

כנס ג'קסון הול שנערך בסוף השבוע במדינת ויומינג שבארה"ב הביא איתו את הבשורה שכולם ייחלו לה: הבנק המרכזי, הפד, אותת במפורש על הפחתת ריבית קרובה. בנאומו בכנס הכלכלי בחר אומנם ג'רום פאוול, יו"ר הפד, את מילותיו בקפידה, ולא הצביע על תאריך מסוים, אך בשווקים משוכנעים שבחודש הבא נראה את הורדת הריבית הראשונה. הוויכוח הוא רק על עוצמת ההפחתה: רבע אחוז בלבד, כדעת הרוב, או חצי אחוז, כפי שצופים כעת החוזים העתידיים בסיכוי של אחד לשלושה.

● ״הגיע הזמן״: יו״ר הפד מאותת שהריבית תרד בחודש הבא ומקפיץ את וול סטריט 
● החלטת הריבית לא תידחה: הנגיד צפוי לשוב לישראל כמתוכנן 

אלא שבישראל, לעומת זאת, אין אפילו ציפייה להפחתה בקרוב. בתרחיש קיצוני, מזהירים כלכלנים, אנחנו עלולים גם לראות את הריבית חוזרת למתווה של עליות.

במסגרת נאומו המרכזי הצביע פאוול על התמתנות האינפלציה בארה"ב ועל התקררות שוק העבודה - שני פרמטרים שתומכים בהורדות ריבית, הנמצאת מאז יולי 2023 ברמה של 5.5%, הגבוהה ביותר ב-23 שנה, ולאחר 11 העלאות ריבית ממרץ 2022.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, מציין כי הנגיד "נתן גושפנקה למעשה לצפי בשווקים להורדת ריבית", אבל להערכתו היא תהיה מדודה בלבד, "וכל עוד לא נראה הרעה בתנאים הכלכליים, אין סיבה למהר". יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מזכיר כי כבר מפרוטוקול הדיונים בנוגע להחלטת הריבית של הבנק בארה"ב בסוף חודש יולי עלה שחלק מחברי הפד נטו כבר להפחתת ריבית, "אך אז הם היו במיעוט".

בכל מקרה, השווקים מתמחרים השנה עוד שלוש הורדות, שיסתכמו בכאחוז. עם זאת, התחזיות האחרונות שהציג הפד ביולי היו להפחתה אחת.

ישראל תחכה

ההפחתה הצפויה של הריבית תצרף את ארה"ב למדינות שכבר החלו בסבב ההקלות: בריטניה, קנדה, שבדיה, שווייץ, גוש האירו וגם ישראל, שבה הופחתה הריבית בתחילת ינואר 2024 ברבע אחוז, לשיעורה הנוכחי ברמה של 4.5%.

גרינפלד מציין כי מצבה של ישראל הפוך כיום לחלוטין ממרבית מדינות המערב: "אנחנו בכיוון אחר לגמרי מהעולם, עם האצה במדדים העיקריים, הוצאות ממשלתיות גבוהות ולחצי אינפלציה מצד ההיצע - בשוק העבודה וגם בשוק הדיור". אי לכך, אין צפי לשינוי בריבית שעליה יודע בנק ישראל ביום רביעי, לאחר חזרתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון מהכנס בארה"ב.

לדברי כץ, ברגע שמוסיפים את הסיכונים הגיאופוליטיים למציאות הכלכלית, "מה שיהיה מודגש בהחלטת הריבית הקרובה אצלנו זה אי-שביעות הרצון של הנגיד מהמדיניות הפיסקאלית וההימנעות של הממשלה מקיצוצים".

פרמטר נוסף המציג את ההבדלים בין ישראל לכלכלות אחרות הוא פערי התשואות על איגרות החוב לתקופה של 10 שנים. כך, פערי האג"ח בין ישראל ובין ארה"ב ממשיכים להתרחב, ומגיעים להבדל של 1%. תשואת האג"ח הישראלית לעשר שנים עומדת על 4.75%, בעוד שמקבילתה האמריקאית משקפת תשואה של 3.75%. לשם השוואה, לפני חודש בלבד, הפער עמד על 0.8% בלבד.

רק לפני כמה שנים, בתחילת הקורונה, פער הריביות עמד על 1% - אך לטובת ישראל. מאז, המצב הכלכלי של ישראל ביצע תפנית חדה.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, מדגיש כי הפער צמח ככל הנראה בצל החשש של המשקיעים מהמדיניות הפיסקאלית, וגרירת הרגליים של הממשלה באישור התקציב".

רק השבוע אישרה הממשלה הגדלת מסגרות התקציב לשנת 2024 בעוד 3 מיליארד שקל, ללא הקטנה של ההוצאות האחרות. בהר מדגיש כי "ללא תקציב שיאותת שיחס החוב-תוצר לא יעלה בשנים הקרובות, גם הסיכוי להפחתות דירוג האשראי של ישראל עולה".

לדברי בהר, פרמיית הסיכון של ישראל "תקטין את האטרקטיביות של השקל", למרות השינוי הצפוי בפערי הריביות מול מדינות שעברו לתוואי של הפחתות, שעשוי היה לעודד התחזקות של השקל. כץ מדגיש ש"גם במכלול הנימוקים של הוועדה הקובעת את הריבית, פערי הריביות והמדיניות המוניטרית בחו"ל הם שיקולים מאוד משניים, אפילו זניחים. השקל לא מושפע מהפערים הללו, אלא מהסיכונים. ולפי שעה, מכלול הסיכונים כל כך משמעותי, שפערי הריבית לא משחקים פה תפקיד".

ההנחה היא שמצבה של ישראל תלוי כעת בעיקר בהתנהגות הממשלה (התחום הפיסקאלי) ופחות במהלכים של בנק ישראל בתחום המוניטרי. בנק ישראל מרבה להתבטא בנוגע לחשיבות אישור תקציב אחראי לשנה הבאה, כולל העלאות מסים, תוך התייעצות מסודרת עם הדרגים המקצועיים. זאת, במטרה לשמור על האמינות אל מול השווקים והמשקיעים בעולם.

הריבית יכולה לעלות?

לאור המתיחות הביטחונית ואף חשש בשווקים מפני מלחמה אזורית, יש גם מי שמעלים תרחישים של העלאות ריבית.

לדברי גרינפלד, מדובר באופציה אפשרית. "פרמיית הסיכון יכולה לעלות גם באג"ח וגם בשקל", הוא מדגיש. "בתרחיש של החמרה משמעותית, שתכלול העמקת הגירעון הממשלתי ועלייה בפרמיית הסיכון, עלולה להיות גם עלייה ברמת האינפלציה. אם המדיניות הפיסקאלית לא תאזן אותה, אז יכולה להיות עליית ריבית".

מנגד, סבור כץ שגם אם נראה התפרצות אינפלציונית ופיחות בשער השקל, הצפי הוא שבנק ישראל יחזור למתווה של מכירות דולרים לפני שהוא יבחר באפשרות של העלאות ריבית. כך כבר קרה בתחילת המלחמה, כשהשקל הגיע לרמות של 4 שקלים מול הדולר, ובבנק הודיעו על מכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד שקל. בסופו של דבר, די היה באיום ובמכירה בהיקף של 8.2 מיליארד שקל בלבד כדי להחזיר את הדולר לרמות הנוכחיות.