רוב נכסיה של רשת האירוח סלינה, שהגיעה להליכי חדלות פירעון, נרכשו על-ידי חברת Collective Hospitality שבסיסה בסינגפור - כך נודע לגלובס. הנכסים נרכשים בעסקה שנחתמת על-ידי הנאמנים שמונו לחברה בחודש שעבר. לא מן הנמנע כי עיקר התמורה בעסקה היא נטילת חוב שרובץ על הפעילות הנרכשת.
● החלום של סלינה וההתרסקות: מה הוביל להתפרקות חברת מתחמי האירוח
● ניתוח | תשמור על המומנטום? מה צפוי בדוחות אנבידיה מחר
● המנכ"ל שהביא את סולאראדג' לצמרת, ואז גם לתחתית, פורש
סלינה, שהוקמה על־ידי הישראלים רפי מוסרי ודניאל רודסבסקי, מפעילה אתרי אירוח ברחבי העולם ופונה בעיקר לקהל יעד של צעירים. החברה הפכה לציבורית כשמוזגה לחברת SPAC (חברה ללא פעילות עסקית, שמנפיקה במטרה למזג לתוכה חברה קיימת) בוול סטריט בסוף שנת 2022 לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, אך מאז איבדה כמעט את כל ערכה לנוכח הפסדיה הנערמים וחובות ענק.
100 נכסים ב־22 מדינות נמכרו
בסופו של דבר, לאחר שבשנתיים האחרונות היא הספיקה לשנות אסטרטגיה, לסגור אתרים מפסידים, לפטר עובדים ואף להגיע להסדר חוב עם חלק מנושיה - סלינה נאלצה בחודש שעבר לפתוח בהליכי חדלות פירעון בשל קשיי נזילות. בעקבות זאת, מניית החברה הועברה מבורסת נאסד"ק למסחר מעבר לדלפק וכיום שוויה אפסי.
רוכשת נכסי סלינה, קולקטיב, המנוהלת על־ידי המייסד שלה גארי מורי, פועלת בעיקר בדרום מזרח אסיה ומפעילה גם היא אתרי תיירות תחת מותגים שונים. מבחינתה רכישת הנכסים מידי סלינה תואמת לאסטרטגיית ההתרחבות שלה, כשגם היא פונה לנוודים דיגיטליים ותיירים מהדור הצעיר. קולקטיב רוכשת את רוב אתרי סלינה, הכוללים כ־100 אתרי תיירות ב־22 מדינות באמריקה, אירופה ואסיה.
נכנסה לוול סטריט בסערה
בתחילת דרכה, סלינה משכה שורה של משקיעים מוכרים על רקע ההבטחה לצמיחה מהירה בשוק אטרקטיבי, ובין המשקיעים בה לאורך השנים היו סר רונלד כהן, לן בלווטניק, גיגי לוי ואדם נוימן.
סלינה הגיעה לנאסד"ק כבר אחרי תקופת השיא של תופעת ה־SPAC. חברות שמוזגו ל־SPAC הציגו פעמים רבות תחזיות צמיחה אופטימיות, אך כאלה שבמציאות לא התממשו. גם סלינה ציפתה ליותר ממה שהציגה בפועל - כך למשל היא העריכה שב־2023 הכנסותיה יגיעו ל־506 מיליון דולר אך בפועל, ההכנסות בשנה שעברה היו 201 מיליון דולר.
ברבעון הראשון של 2024 ההכנסות היו 49 מיליון דולר, ירידה של 9.2% לעומת הרבעון המקביל. נכון לסוף שנת 2022, השנה האחרונה שבה סלינה פרסמה דוח כספי מלא, הגירעון המצטבר של החברה עמד על 725 מיליון דולר.
חובות של יותר מ־200 מיליון דולר
ב־2023 סלינה פיטרה 350 עובדים שהיוו 12% מעובדיה. במקביל, היא דיווחה על הכנסת משקיע אסטרטגי, GUS, חברה אירופית מתחום החינוך, לצד חברה שקשורה אליה, Osprey. בהמשך הפכה אוספריי לבעלת המניות הגדולה בסלינה, עם 41.3% מההון, לאחר שהזרימה לה עשרות מיליוני דולרים בהון ובהלוואה.
אוספריי הייתה חלק מהסדר חוב שנחתם בסוף 2023, במסגרתו סלינה הגיעה להסכמות עם מחזיקי איגרות חוב להמרה שלה לדחיית מועד הפירעון והמרה חלקית למניות, צעד שדילל את החזקות המייסדים מוסרי ורודסבסקי. קודם לכן, במחצית הראשונה של 2023 החוב של סלינה למחזיקי האג"ח ולמלווים אחרים היה 203 מיליון דולר, ובקופה היו לחברה 24.6 מיליון דולר.
לפני פחות מחודשיים, למרות צעדי ההתייעלות, סלינה דיווחה ל-SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) שחברה אמריקאית שהלוותה לה בעבר טוענת כי סלינה אינה עומדת בתנאי ההלוואה שלה לאחר שלא שילמה ריבית בסך 455 אלף דולר שנדרשה לשלם. המלווה טענה שזהו אירוע כשל אשראי שיאפשר לה להאיץ קבלת סכומים נוספים שמגיעים לה ולאכוף זכויות בכל הנוגע לביטחונות שניתנו לה, בנכסי החברה באמריקה הלטינית.
במקביל סלינה דיווחה אז על מכירת פעילותה באוסטרליה ב־3.1 מיליון דולר לאוספריי, וציינה שנותרה לה נזילות לשבועיים וכי היא מנסה למכור נכסים נוספים. לאחר שלא נמכרו עוד נכסים, היא פתחה בהליכי חדות פירעון. לחברה מונו שלושה מנהלים משותפים שהגיעו מחברת הייעוץ האמריקאית FTI Consulting, והם קיבלו על עצמם את הסמכויות שהיו של הדירקטוריון והחלו לבחון את כל האפשרויות שנמצאות בפני סלינה, כולל מכירת נכסים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.