בפעם החמישית ברציפות, בנק ישראל החליט שלא לשנות את שיעור הריבית בארץ, ולהותיר את הריבית על רמה של 4.5%. היעדר תקציב, המצב הגירעוני בקופת המדינה, חוסר הוודאות נוכח הלחימה בדרום ובצפון ולמרות זאת האינפלציה הדביקה - הביאו את בנק ישראל להחלטה הצפויה.
● פרשנות | בחסות המלחמה והממשלה: חיים עם אינפלציה וריבית גבוהה הם הנורמלי החדש
בבנק ישראל מנמקים את החחלטה בכך ש"מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובחודשים האחרונים בפרט, גברו אי הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק. אלו, לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת
ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא".
"האינפלציה נמצאת בחודשים האחרונים במגמת עליה ושוהה מעט מעל הגבול העליון של היעד. בשוק הדיור נמשכת העלייה במחירי הדירות ובביצועי המשכנתאות. המגבלות על פעילות ענף הבנייה נוכח המלחמה עדיין משמעותיות והפעילות בענף הבינוי מתאוששת באיטיות. בשוק העבודה קיימת מגבלת היצע עובדים בשל השפעות המלחמה ונרשמת עלייה במספר המשרות".
בבנק מוסיפים ש"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. אלו, לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב
ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא. רמת הפעילות במשק נמוכה מקו המגמה ואף מרמתה ברבעון המקביל ב-2023, ומושפעת במידה רבה ממגבלות היצע".
בנק ישראל: האינפלציה לא צפוייה לרדת
בנק ישראל עדכן את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה והוא כבר לא מעריך שהיא תרד מתחת ליעד שקובע החוק - אינפלציה מקסימלית של 3%. לפי תחזית שמציג בנק ישראל, המבוססת על החזאים בשוק, בינואר יגיע קצב האינפלציה השנתי לרמה של 3.8%, הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023 ולעומת קצב שנתי של 3.2% ביולי.
הוועדה המוניטרית ציינה כי קיימים מספר סיכונים כעת להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות וכמובן התפתחויות בגזרת התקציב הממשלה והתקציב.
"הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הוסיף לעלות ביולי והסתכם ב-8.1 אחוזי תוצר. ככל שלא תהיינה תוספות בלתי צפויות נוספות לתקציב הבטחון הוא צפוי לעמוד על 6.6% בסוף 2024. אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025 וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה. רק ביולי הבא, לפי הערכות הבנק, האינפלציה תחזור ליעד - ותעמוד על התקרה המקסימלית של 3%".
בניגוד לישראל, בנקים מרכזיים בעולם מורידים ריבית בזה אחר זה
בסוף השבוע האחרון, נאם ג'רום פאוול בועידת הנגידים בג'קסון הול ואישר למשקיעים את מה שחיכו לשמוע זמן רב: הגיע הזמן להוריד ריבית. ההפחתה הצפויה של הריבית תצרף את ארה"ב למדינות שכבר החלו בסבב ההקלות: בריטניה, קנדה, שבדיה, שווייץ, גוש האירו וגם ישראל, שבה הופחתה הריבית בתחילת ינואר 2024 ברבע אחוז, לשיעורה הנוכחי ברמה של 4.5%.
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, מציין כי מצבה של ישראל הפוך כיום לחלוטין ממרבית מדינות המערב: "אנחנו בכיוון אחר לגמרי מהעולם, עם האצה במדדים העיקריים, הוצאות ממשלתיות גבוהות ולחצי אינפלציה מצד ההיצע - בשוק העבודה וגם בשוק הדיור".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, טוען שלמרות שבנק ישראל הותיר את הריבית על כנה, בהראל צופים ירידה מהירה יותר בריבית בשנה הקרובה בהשוואה לציפיות כרגע בשווקים.
"יחד עם זאת, במבט קדימה, על רקע החולשה במנועי הצמיחה של המשק בשילוב הפחתות הריבית בעולם בדגש על ארה"ב וגוש האירו בשבועות הקרובים, אנו צופים ירידה מהירה יותר בריבית בשנה הקרובה בהשוואה לציפיות כרגע בשווקים ולתחזית בנק ישראל האחרונה", מסביר קליין.
פרמטר נוסף המציג את ההבדלים בין ישראל לכלכלות אחרות הוא פערי התשואות על איגרות החוב לתקופה של 10 שנים. כך, פערי האג"ח בין ישראל ובין ארה"ב ממשיכים להתרחב, ומגיעים להבדל של כ-1% וזאת לאור הערכות כי ריבית בנק ישראל צפויה להישאר על כנה בטווח הקרוב, בעוד הריבית בארה"ב צפויה לרדת. תשואת האג"ח הישראלית לעשר שנים עומדת על 4.77%, בעוד שמקבילתה האמריקאית משקפת תשואה של 3.82%. לשם השוואה, לפני חודש בלבד, הפער עמד על 0.8% בלבד.
בבנק הפועלים מסבירים מה יקרה כשהריבית בארה"ב תהיה דומה לזו שבישראל: "זה צפוי לקרות כנראה מוקדם מכפי שהערכנו, וייתכן שכבר בתחילת השנה הבאה. פאוול אישר בג'קסון הול שהריבית תחל לרדת כבר בספטמבר, והשווקים מגלמים הפחתת ריבית של כ-1% עד סוף השנה. בישראל הרבה תלוי במצב המלחמה, אבל הלחצים האינפלציוניים גבוהים, וקשה לראות את בנק ישראל לוקח סיכון ומפחית ריבית במצב הזה. שוויון בריביות לכאורה, אמור לפעול לחיזוק השקל, שלאורך כמעט עשור אופיין בריבית נמוכה מזו שבארה"ב. מול זה עומדת העלייה בפרמיית סיכון המדינה, שמקטינה את אטרקטיביות השקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
