במקום הכי לא צפוי בישראל מצאנו פודטראק מושלם של שף מדופלם

בסוף אוגוסט מהביל ולח נקלעתי במקרה לקריית אונו, עיר שלכאורה אינה מבטיחה תענוגות, אבל אם מגרדים את צפונותיה, מגלים אוצרות חבויים. כך תפרתי יום מחוץ לקופסה ומתחת לרדאר.

● היקב בו תמצאו פיצות מהטאבון, גבינות שוות ויין בוטיק שלא טעמתם מעולם
● במושב בשפלה מסתתרת פינה קולינארית ייחודית שלא תרצו לפספס
● המעדנייה הנסתרת על כביש החוף שתמצאו בה פרעצלים ממולאים ויין משובח

08:00 | משהו לנשמה: לשחזר את ההתמכרות של סבתא

דודתי סבינה עליה השלום התגוררה בפרבר ניו־יורקי בשנות התשעים של המאה הקודמת. עם פרישתה לגמלאות החלה מתרגלת אמנות לחימה סינית בשם צ'י קונג, אליה התמכרה עד לכתה מן העולם. בכל בוקר נהגה לצעוד לפארק הקרוב לביתה, ובמשך שעה דוממת התמסרה לתנועות גוף איטיות, שמטרתן לחזק את הצ'י (זרימת אנרגיית החיים בגוף) באמצעות הקונג (המלאכה, היכולת לעשות זאת).

חברה, תושבת קריית אונו, גררה אותי לתרגול באחד מהבקרים המדכדכים בהבטחה שבתומו ארגיש חיונית ורגועה. כך בשעת בוקר, בפארק צה"ל היפהפה, התמסרתי להדרכתה הרגועה ומלאת החיות של ניצה וסר, לשעבר פסיכולוגית שיקומית שגילתה את נפלאות הצ'י קונג ומתרגלת קבוצות שבאות לחוות את החוכמה העתיקה באוויר הפתוח.

 תרגול צ'י קונג בפארק / צילום: חגית אברון

לאט ובנחת התאספו להם בדממה רוגעת חבורה מגוונת, כל אחד ואחת נושאים את מטען החיים והלילה שחלף, מתמקמים מתחת לשכשוך העלים ומתחילים לנוע.
תרגול צ'י קונג, פארק צה"ל, 050-8511488

10:00 | משהו לחוות: שיחה נוקבת על גבריאל גרסיה מארקס

שעתיים אחרי, בסלון בית קטן ואינטימי בשכונה ותיקה, החלו להתקבץ נשים מכל קצוות הארץ. הן פטפטו בלהט, מחליפות חוויות כמו הכירו מאז ומעולם, עד שרננה בן ארי, במקצועה יועצת ארגונית וביבליותרפיסטית, ובהוויתה אוהבת ספר ואדם, פתחה את "נתראה באוגוסט" של גבריאל גרסיה מארקס והמשיכה מהמקום שבו היא הפסיקה בשבוע שלפני. מיד לאחר ההקראה נערכה שיחה משוחררת, אינטימית ולעיתים נוקבת על הטקסט שהקריאה.

במהלך הקורונה הקימה בן ארי את קס"ם (קהילה, ספרים, משמעות), מיזם חברתי־ספרותי יוצא דופן, שמטרתו להפיג את בדידותם של אנשים באמצעות הקראת ספרים. השמועה עשתה כנפיים, הביקוש גדל ועם השנים נוצרו קהילות וקבוצות של נשים אוהבות ספר וחברותה. הן פועלות עד היום.
קס"ם, 050-2322917

13:00 | משהו לאכול: נקניקיית בורוורס בבריוש ותפוח אדמה מדורה

מזון לנשמה, מובחר ככל שיהיה, אינו מספיק להשביע רעבונו של אדם לפת לחם. רצוי אפילו בריוש, ואם כבר אז כזה שחופן בחובו פרוסות דשנות ושמנמנות של בשר בריסקט צלוי ומעושן ובינות נתחיו טבעות רכות של בצל מקורמל, מריחה נדיבה של איולי חרפרף ועלי חסה פריכה. כל אלה נועדו ליצור בפה חגיגה מפזזת של ביסים נוטפי אוממי.

 נקניקיית בורוורס בבריוש / צילום: באדיבות Timber

Timber הוא קרון האוכל של שף זיו רובין, שלמד קולינריה בצרפת והשתלם אצל שפים ידועי שם. ההחלטה לפתוח קרון אוכל התקבלה לאחר שנים של עבודה סזיפית במטבחים. את הידע והניסיון בשילוב נדיבות ואהבה הוא מרעיף על שתי פרוסות שבהן הוא מטמין חומרי גלם מצוינים וטכניקות עישון שמייצרים כריכים בשר מופלאים.

המקום עצמו נמצא באזור קריית החינוך של העיר. מה שהיה פעם קיוסק של בית ספר שמוכר נקניקיית מיס לוסי בלחמנייה הפך לקרון שמגיש נקניקיית בורוורס דשנה בבריוש. ואל תפספסו את תפוח האדמה מהמדורה.
Timber

15:00 | משהו לראות: פגיונות שנלקחו מקצינים נאצים

אין דבר שעשוי היה להכין אותי לתופעה התרבותית שחיכתה לי מאחורי שער של בית תמים למראה, שבין כתליו מסתתרים סיפורים מסמרי שיער על חלוציות, ציונות, סיפורי אהבה למולדת ולאדם אחד, יוסף יעקובי שמו. יעקובי, היה היסטוריון ואיש השומר שתחביבו היה לא פחות מאיסוף אובססיבי למדי של כלי נשק.

 מוזיאון הנשק הקר / צילום: חגית אברון

דליה, בתו, שהפכה את בית המשפחה למוזיאון, מספרת את העלילה המרתקת שלו ואת סיפורם של כלי הנשק, בהם פגיונות שנלקחו מקצינים נאצים, קסדות ממלחמת הראשונה ושבריות עדינות שבאמצעותן נשים נהגו לנתק את חבל הטבור משחר ההיסטוריה.
מוזיאון הנשק הקר, 052-2254400