נגיד בנק ישראל רומז: הפחתות ריבית רק במחצית השנייה של 2025

לאחר שהחליט להותיר את הריבית היום על כנה, אומר נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון לגלובס ש"האינפלציה תעלה גם ברבעון הראשון של שנת 2025" • ולגבי התקציב, "תקציב חד שנתי, הוא העדפה הראשונה. אנחנו רוצים לראות את ההתאמות הנדרשות כבר ב-2025"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון  אמר בראיון לגלובס כי הורדת הריבית עשויה להתבצע רק במחצית השנייה של 2025, עם התמתנות האינפלציה.

פרשנות | בחסות המלחמה והממשלה: חיים עם אינפלציה וריבית גבוהה הם הנורמלי החדש  
התחזית הפסימית של בנק ישראל והביקורת על הממשלה: האינפלציה השנתית תזנק ל-3.8% בתוך חצי שנה 

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית היום על כנה, ברמה של 4.5% - היעדר תקציב, המצב הגירעוני בקופת המדינה, חוסר הוודאות נוכח הלחימה בדרום ובצפון ולמרות זאת האינפלציה הדביקה - הביאו את בנק ישראל להחליט להשאיר את הריבית בפעם החמישית ברציפות.

"בתרחיש הבסיסי שעליו אני מדבר אני רואה הרבה מגבלות היצע, הן צפויות להתמתן באמצע שנת 2025", אמר לגלובס פרופ' ירון. "לכן אנו סבורים שהריבית ברמה מרסנת מספיק. זה ייקח זמן, גם כאשר מסתכלים על עליות השכר ושוק העבודה ההדוק, כל אלו צפויים להסתיים באמצע השנה הבאה. שוב אנחנו פועלים לפי הנתונים המשתקפים מהשווקים ולכן ייתכנו שינויים ואנו כמובן נפעל בהתאם". ירון סבור שהאינפלציה תעלה גם ברבעון הראשון של שנת 2025, זאת מעל ליעד יציבות המחירים.

לאחרונה ביקר הנגיד את התנהלות הממשלה סביב העברת תקציב 2025. "יש ערך לזמן בהעברת התקציב, על כן יש להעבירו כמה שיותר מהר תחת ההתאמות הנדרשות", אמר פרופ' ירון.

לשאלת גלובס לגבי מתי התקיימה הפגישה האחרונה של הנגיד וראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר פרופ' ירון כי "אני לא נכנס לדיונים וללוחות הזמנים שלי עם רה"מ, מה שחשוב להבין הוא שקודם כל יש אי ודאות מאוד גדולה בישראל, בפרט זו הפיסקלית. ניתן להורידה על ידי יצירת ודאות ואמינות ברמה הפיסקלית וזה העברת תקציב לשנת 2025".

הנגיד הדגיש שבעולם בוחנים את ישראל ובייחוד חברות הדירוג. הנגיד הוסיף כי "יש ערך לזמן בהעברת התקציב, על כן יש להעבירו כמה שיותר מהר תחת ההתאמות הנדרשות".

לאחרונה הועלתה הצעה להכין תקציב דו שנתי על מנת לרווח את לוחות הזמנים,מה דעתך על כך?
"מדובר בתהליך שצפוי להיות ארוך, במיוחד אם יתבצע בצורה רצינית ומסודרת. ישראל תחת מלחמה ובמצב של תקציב דו שנתי היא תהיה תקופה ארוכה ללא תקציב מאושר, שוב, כפי שאמרתי, למסגרות הזמן יש כאן ערך רב. נוסף על כך, מהותית, אנו מעוניינים לשמור על גמישות לשנת 2026, כך שבמידה ונצטרך לבצע התאמות נוספות בתקציב העתידי נוכל לעשות זאת".

תקציב חד שנתי, מדגיש ירון, הוא העדפה הראשונה: "אנחנו רוצים לראות את ההתאמות הנדרשות כבר ב-2025. 

פרופ' אמיר ירון כבר התבטא בעניין המדיניות הפיסקלית מספר פעמים, כשבמכתב ששלח לרה"מ בנימין נתניהו ציין שיש לבצע התאמות של כ-30 מיליארד שקל בתקציב העתידי. ירון כתב כי " לאור סדר הגודל של ההתאמות הנדרשות ומבנה התקציב, מעבר לקיצוץ הוצאות, יידרשו צעדים משמעותיים להגדלת ההכנסות. כמו כן, חשוב לשלב שינויים מבניים מחוללי צמיחה התומכים במדיניות הפיסקלית. אדגיש כי ביצוע ההתאמות הללו חיוני לשמירה על יחס חוב-תוצר בר קיימא ולשמירת אמינותה הפיסקלית של ישראל".

היית בכנס ג'קסון הול במהלך סוף השבוע, האם נשאלת על המצב הבעייתי בישראל?
"הייתי בכנס, וכמובן שיש התעניינות במצבה של כלכלת ישראל. מאז תחילת המלחמה ומול כל הנגידים והבכירים הכלכליים, אני עוסק בהצגת האיתנות והחוסן של הכלכלה הישראלית, כמו גם את הצעדים שאנו מציגים על מנת לחזור למתווה הצמיחה שלנו".

עם זאת, ירון אומר בכנות ש"אנו מתארים גם את האירוע שבו אנו נמצאים, אירוע שונה מאירועים קודמים, בהם הראנו דינמיות והתאוששות כלכלית מהירה. כאן בהחלט יכולים להיות אפקטים מתמשכים".