סיוע למילואימניקים? המדינה מעדיפה לבנות על פילנתרופיה ואלתורים

מילים גבוהות כמו "דאגת לנו - עכשיו תורנו לדאוג לך!" (מתוך אתר הקרן), והבטחות לספק, מלבד מענק של עד 50 אלף שקל, גם שירותי מנטורינג וייעוץ עסקי - "באהבה מאתנו!", התרוקנו בן לילה.

כך נשארנו עם קרן שקיבלה ים יחסי ציבור, אבל סיפקה סיוע רק למתי מעט, לאחר שהתרוקנה בתוך ארבעה ימים עם 4,200 בקשות לעזרה. ונותרה תקווה לא ברורה שהבנקים או חברות אחרות יסכימו - אחרי שהח"כים יואילו בטובם לשוב מהפגרה ולקבוע פגישות - להקים קרן נוספת, כאילו שזו לא אחריות של מדינה לדאוג לאזרחיה.

הכל היה עקום בתהליך. תחרות בין שתי דרכים תמוהות ומעוותות בהן ישראל עוזרת לאזרחיה: שיטת ההגרלות, שמעניקה למתי מעט מאושרים קרקעות או דירות מוזלות מסובסדות, ומולה שיטת "כל הקודם זוכה" של קרן הסיוע.

ההתנפלות על קופת הקרן מוכרחה להזכיר לנו את הקשיים של בעלי עסקים קטנים שנאבקים לא לטבוע. הכלכלה הישראלית נשענת על אותם גיבורים קטנים, בימי שגרה ובוודאי מלחמה. לאחרונה פורסמו נתוני העסקים בישראל, לפיהם 55% מהם כלל לא מעסיקים שכירים. 92% מהעסקים האחרים מעסיקים עד 20 עובדים. הזנב הארוך הזה - מאות אלפי עסקים קטנטנים - הוא הכלכלה הישראלית, לטוב או חלילה לרע. אם המדינה החליטה שמוכרחים לעזור להם, אין שום דרך להצדיק עזרה רק לאלה שהספיקו לתפוס בזמן. ואם היית בדיוק בעזה או בגבול הצפון ללא קליטה? אכלת אותה. נסה לפנות לחנוך דאום. אצלו הסיכוי לקבל סיוע גבוה בהרבה.

הבנקים לא עשו זאת מפילנטרופיה. בחודש מרץ, לאחר שוועדת הכספים קידמה מס מיוחד שיוטל על רווחי הבנקים, הם העדיפו לגבש במהירות הצעת פשרה. במקום מס שיתקשו לבטל, נעתרו הבנקים לתשלום היטל זמני למימון המלחמה - עד 2.5 מיליארד שקל בשנים 2024 ו-2025. על הדרך, בזמן שהם סופרים רווחי עתק - כ-14 מיליארד שקל רק במחצית הראשונה של השנה - הם הסכימו להקים את קרן "עצמאימניקים" לבעלי עסקים קטנים, שנכון יותר בדיעבד לקרוא לה "לעג לרש".

אי אפשר למלא את הקופה הציבורית או לגבש תוכניות סיוע בהסתמך על פילנטרופיה ואלתורים. אם היו פה ממשלה וכנסת מתפקדות, היו מבינים שם שבשביל זה המציאו את מערכות המיסוי והחקיקה.

דרור מרמור

נתח השוק הכולל שלה בתחום יבוא המזון והטואלטיקה הוא פחות מ-5%, אך הנתון הזה מטעה: אגף הכלכלנית הראשית באוצר קבע ב-2022 שעשר היבואניות הגדולות נהנות מיותר משליש מהרווחים. בחלק מתחומי הטואלטיקה הדומיננטיות של דיפלומט מגיעה לרבע ואף לשליש מהשוק.

מדוחות הרבעון השני שפרסמה השבוע ניתן היה לחלץ את שיעור הרווחיות התפעולית של דיפלומט בישראל, 5.4%, לעומת 3.8% ברבעון המקביל. מדובר ברווחיות גבוהה משמעותית מזו שמניבה פעילות ההפצה שלה בדרום אפריקה (2.5%), בניו זילנד (1.6%) ובגיאורגיה (0.6%). בדיפלומט מנמקים חלק מההבדל בכך שבחו"ל היא רק מתווכת, ובארץ היא גם הבעלים של חברות יצרניות (סטארקיסט, דורות ועוד), שם הרווח גבוה יותר. עם זאת, העלאות המחירים שביצעה לאחרונה, בשיעור של 5% עד 15% בחלק ממוצריה, תרמו בהחלט לרווחיות. כך, גם בנטרול רווח חד-פעמי ממכירת קרקע, זינק הרווח התפעולי ברבעון ב-50% ל-27 מיליון שקל.

אור השמש הוא הדרך לגלות מי האחראים ליוקר המחיה הכבד פה. יש לא מעט מועמדות: אסם, תנובה, דיפלומט, שסטוביץ', יוניליוור, נטו, אבל רובן לא נסחרות ונשארו בצל. גם רשתות המזון בתמונה. השקיפות שכפו על דיפלומט הדוחות הכספיים צריכה לעורר את הציבור להבין שמחירים גבוהים אינם גזירה משמיים. גם הממשלה צריכה להבין שיוקר המחיה תלוי בפעולות שלה. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא צעד בכיוון הנכון, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. ואם הממשלה צריכה עזרה - יש מספיק כלכלנים שישמחו לעזור.

נתנאל אריאל

כך עולה מבדיקה שנערכה לבקשת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים לשנת 2023.

הבדיקה כללה גם נתון מעודד: בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הגופים הגדולים שכן עומדים בדרישת ההעסקה, ובשנה שעברה ניצב שיעורם על 73%.

החוק שנועד לפתוח את הדלת עבור אנשים עם מוגבלות ולהקל על שילובם בשוק העבודה, מחייב גופים ציבוריים גדולים, המעסיקים 100 עובדים ומעלה, להעסיק לפחות 5% עם מוגבלות משמעותית. מעסיק כזה שלא עומד ביעד מחויב לפרסם באתר האינטרנט שלו תוכנית שנתית שתחתור להגדיל את הייצוג. בנוסף, כדי לקרב את הגופים ליעד המיוחל, נקבע כי עליהם למנות ממונה תעסוקה.

אלא שמילים בצד ופעולות בצד. יעד ההעסקה עומד וקיים, אולם אין סנקציה בחוק על אי עמידה ביעד בפני עצמו. ניתן יהיה להטיל עיצום כספי שיכול לנסוק עד 25,840 שקל על גוף ציבורי שלא מינה ממונה תעסוקה, או על גוף שלא עמד ביעד ולא פרסם תוכנית שנתית כנדרש. אבל אם פורסמה תוכנית, מונה ממונה אך לא גויסו עובדים? זה כבר נופל בין הכסאות, וניתן להמשיך ככה, בלי שינוי של ממש. והאנשים עם מוגבלויות, שמספרם רק נוסק נוכח המלחמה? הם ימשיכו לסבול.

ניצן שפיר