סמוטריץ' תקף את הנגיד על מדיניות הריבית - הוא עוד עשוי להגיד לו תודה על כך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקר אתמול את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על כך שלא הוריד את הריבית השבוע, ואמר כי "הנגיד טעה בגדול" בהחלטה שלו להותיר את הריבית ברמה של 4.5%.

● דרור מרמור, פרשנות | בחסות המלחמה והממשלה: חיים עם אינפלציה וריבית הם הנורמלי החדש
 ● המאבק על התקציב: נתניהו מסרב לקיצוצים; ומה רוצה סמוטריץ'?

"אני חושב שעל בסיס הנתונים שהוא מתאר בהחלטת הריבית, הוא חייב היה להגיע למציאות הפוכה לחלוטין", אמר סמוטריץ'. "האינפלציה היא אינפלציה בצד ההיצע ולא בצד הביקושים, הטיסות זה כי חברות לא טסות לפה ויש מלחמה, ופירות וירקות זה בגלל שאין לנו תאילנדים, ויש לנו בעיות באזורים שלמים של מדינת ישראל ואין לנו טורקיה. ודיור, כי יש לנו בעיה בהיצע עכשיו בגלל העובדים. ולכן, זה לא קשור לריבית בכלל. מה שנוצר עכשיו, זה המצב הכי גרוע שיכול להיות - שזה סטגפלציה. זה שילוב של אינפלציה והאטה, ודווקא בגלל שאנחנו בהאטה, הוא היה צריך להוריד את הריבית או לפחות לסמן שלשם זה הולך, ולעזור להניע את השוק. זה מה שצריך כרגע".

פרופ' ירון לא צריך אותי, כמובן, כדי לחלק לו ציונים ולהגיד שהוא כנראה צדק בהחלטת הריבית, כיוון שהוא קודם כל צריך לשדר יציבות לשווקים, בוודאי בזמן של חוסר־ודאות כה קיצוני בישראל, אבל סמוטריץ' טעה כשתקף את נגיד בנק ישראל, קודם כל, כיוון שהנגיד אינו דמות פוליטית, אלא נחשב לגורם אובייקטיבי שמקבל החלטות כואבות ולא פופוליסטיות; כך, כאשר סמוטריץ' תוקף אותו, הציבור באופן טבעי חושד במניעיו של סמוטריץ' ולא של ירון.

מעבר לכך, ירון נחשב לאיש כלכלה רציני, גם בקנה מידה עולמי, ודבריו נשמעים בפורומים הכלכליים המכובדים בעולם. כך שבמקום לתקוף אותו (שוב), מוטב היה לסמוטריץ' להקשיב לו ואולי גם לאמץ חלק מהעצות הכלכליות שנותן בנק ישראל, הגוף שזה ממש תפקידו הרשמי.

בנק ישראל עשוי לתפוס שלוש ציפורים במכה אחת

אלא שצחוק הגורל עשוי להיות מעניין במיוחד. סמוטריץ' עוד עלול למצוא את עצמו אומר תודה לפרופ' ירון, אם וכאשר האינפלציה תרד בסופו של דבר ובנק ישראל יוכל להוריד את הריבית, בהמשך הדרך. הסיבה היא שבמקרה כזה, בנק ישראל יתפוס שלוש ציפורים במכה אחת - התחזקות של השקל אל מול הדולר וכן הורדה של האינפלציה, ואז גם הורדת ריבית.

שינויים בשער הדולר משפיעים מאוד על האינפלציה. לפני שנה, קבע פרופ' ירון כי "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר בימים אלה בנוגע לאינפלציה". על־פי מחקר של בנק ישראל, עד שנת 2022, ההשפעה משער המטבע לאינפלציה (תמסורת בשפה המקצועית) עמדה על 18%, כך שכל היחלשות של השקל ב-10% העלתה את האינפלציה השנתית ב-1.8%. בשנת 2023, שיעור התמסורת קפץ ל-27%-28%, כלומר תוספת של 2.8% באינפלציה השנתית על כל שינוי של 10% בשער הדולר.

אבל מה שעובד לצד אחד, יכול לעבוד גם לצד השני. במילים אחרות, התחזקות אפשרית של השקל תסייע מאוד להפחתת האינפלציה ותסלול את הדרך גם להורדות ריבית.

וכאן, אנחנו חוזרים להחלטת הריבית של פרופ' ירון. מעבר למשבר הפוליטי בישראל, ולאחריו המלחמה, שהובילו לזינוק בשער הדולר, גורם משמעותי נוסף במשוואה הוא הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית ארה"ב. ככל שהריבית בארה"ב גבוהה יותר מהריבית בארץ, כך השקל פחות אטרקטיבי למשקיעים זרים ולהיפך. הריבית בארה"ב גבוהה בשנתיים האחרונות בעד כ-1% מזו שבישראל, וזו חלק מהסיבה להיחלשות השקל בתקופה הזו.

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

אלא שהמטוטלת נעה כעת לצד השני. הריבית בארה"ב צפויה להתחיל לרדת בעוד פחות משלושה שבועות, ובשוק החוזים על ריבית הפד (CME) מעריכים שהריבית האמריקאית תרד ב-2% עד אמצע שנת 2025 - בדיוק הזמן בו פרופ' ירון צופה שהריבית בישראל רק תחל לרדת. במקרה כזה, התמונה תתהפך והריבית בארה"ב תהיה נמוכה ב-1% מזו שבישראל, מה שצפוי לעודד משקיעים זרים להסתכל מחדש על השקל, לקנות את המטבע ולחזק אותו, מה שיביא בתורו לתמסורת ולהפחתת האינפלציה.

הציפיות להורדת הריבית בארה"ב ולהשארתה בישראל, כלומר, צמצום פערי הריביות בין ישראל וארה"ב, היו חלק מהגורמים להתחזקות השקל בשיעור של 2% בחודש אוגוסט הנוכחי - התחזקות שהייתה נבלמת, אילו בנק ישראל היה מוריד השבוע את הריבית.

אם אכן יתבצע החילוף הזה וריבית בנק ישראל תהפוך להיות גבוהה מזו שבארה"ב, והמשקיעים יחזרו לקנות שקלים בעקבות כך - ובהנחה שהממשלה הנוכחית בכלל תשרוד עד אז - סמוטריץ' ימצא את עצמו אומר תודה לנגיד ירון, גם על התחזקות השקל, גם על הירידה באינפלציה וגם על הורדת הריבית והתנעת הכלכלה הישראלית.

סמוטריץ', שאוהב לקחת קרדיט על כל ירידה באינפלציה (אך לא על העלייה, או על הורדות דירוג האשראי של ישראל) מן הסתם לא יפספס את ההזדמנות לקחת קרדיט גם על זה. שלוש ציפורים במכה אחת, מה רע?