האם יבוא המכוניות החשמליות מסין לישראל יואט בלחץ אמריקאי?

בשבוע שעבר חשף גלובס כי ארה"ב מנסה ללחוץ על ישראל לאמץ את התקינה האמריקאית למוצרי צריכה, ולכלול אותה ברפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". גורם ששוחח עם גלובס אף אמר כי בשגרירות ארה"ב בישראל "דיברו על כפיות טובה, בעקבות התמיכה הבלתי מתפשרת שלהם מאז 7 באוקטובר", ובמשרד הכלכלה אישרו שהצדדים הסכימו על "השקת דיאלוג" בנושא.

● בעקבות זרימת המותגים מסין ולקראת העלאת מס הקנייה: הענף נערך לצונאמי של מסעות פרסום 
● פרשנות | הסרת המגבלה מעל מספנות ישראל שולחת מסר להודו 

לחץ דומה הביא את ישראל לאמץ בשנות ה־80 את התקינה האמריקאית לרכב לצד התקינה האירופית. למרות זאת, בשנים האחרונות נוכחות כלי הרכב האמריקאים בישראל דעכה משמעותית. לפיכך לא מן הנמנע, שארה"ב תנצל את הדיאלוג בנושא גם כדי לשפר את יצוא כלי הרכב לישראל - ועל הדרך תאט את השתלטות תעשיית הרכב הסינית על השוק המקומי.

היצוא לישראל בדעיכה

בארה"ב מיוצרים כ־12 מיליון כלי רכב בשנה, הן של יצרנים מקומיים והן של יצרנים זרים כמו יונדאי וטויוטה. היקף יצוא הרכב מארה"ב נאמד בכ־40 מיליארד דולר בשנה, אולם היצוא לישראל שואף לאפס.

בחודשים ינואר־יולי השנה תפסה ארה"ב את המקום ה־12 מקרב המדינות שמייצאות רכב לישראל, עם נתח של כ־1.2% בלבד מכלל מסירות הרכב הפרטי. זאת לעומת נתח של 1.8% בתקופה המקבילה אשתקד, 3.4% ב־2019 ו־12% בשיא ב־1995. אפילו אם נצרף את היצוא של טנדרים כבדים מעל 3.5 טונות, פלח שבו האמריקאים דומיננטיים, התמונה הכוללת לא תשתנה.

סיבה אחת לדעיכת היצוא היא תהליך הגלובליזציה שעברה תעשיית הרכב האמריקאית. רוב הדגמים הנמכרים ביותר של שברולט בישראל, למשל, מיוצרים בדרום קוריאה ומיובאים אלינו ממנה. קבוצת סטלנטיס, שרכשה את קרייזלר, העבירה חלק גדול מייצור המותג ג'יפ לאירופה, ומשם היא מייצאת אותם לישראל. לרשימה אפשר להוסיף גם את טסלה, שמשיקולי עלות שולחת לישראל ולאירופה כלי רכב ממפעליה בגרמניה ובסין ולא מארה"ב.

סיבה נוספת, היא שיבואני רכב מרכזיים בישראל מנצלים את התקינה האמריקאית כדי "לעקוף את ארה"ב". בשוק יש לא מעט דגמים של יונדאי, קיה, טויוטה ועוד, שפותחו עבור השוק האמריקאי אבל מיוצרים ביפן ובקוריאה. הם מגיעים אלינו מהמזרח עם תקינה אמריקאית, מה שחוסך ליצרנים את הצורך להשקיע בתקינה אירופית יקרה עבור דגמים שאינם פופולריים באירופה. כלי הרכב הללו לא תורמים מאום לתל"ג ולתעסוקה בארה"ב מבחינת הממשל.

בעבר גם "אופי" כלי הרכב שמעדיפים הצרכנים בארה"ב לבין אלה שמועדפים על הישראלים היווה פער משמעותי. היצרנים האמריקאים התמקדו בדגמים גדולים עם מנועי בנזין צמאים, שתוכננו לצרוך דלק זול, בעוד שהשוק הישראלי מעדיף כלי רכב עם מנועים קטנים ו/או הנעה היברידית חסכונית, כמו באירופה. אבל הפער הזה נסגר במהירות. שוק הרכב האמריקאי בעיצומו של מהפך "ירוק" עם מעבר לרכב חשמלי והיברידי בעידוד ממשל ביידן, שהציב ליצרנים יעדים תובעניים להפחתת הפליטה וצריכת הדלק הממוצעת מכלי רכב חדשים עד סוף העשור.

במאמר מוסגר נציין שמערכת הבחירות בארה"ב מכניסה אלמנט של אי־ודאות לשוק הרכב החשמלי בשל המדיניות ה"אנטי חשמלית" המוצהרת של המועמד טראמפ. אולם אנליסטים מעריכים, שיצרני הרכב הגדולים בארה"ב כבר מחוייבים להשקעות ענק בפיתוח דגמים ומפעלים "ירוקים" ואפילו חילופי שלטון לא יבלמו את התנופה.

המאבק עם סין יחלחל

מעצבי המדיניות בארה"ב מודעים לכך שהמחסום הגדול ביותר שניצב בפני הגדלת היצוא הוא הצפת השוק העולמי ברכב סיני זול. היצרנים בארה"ב נשענים על כוח אדם יקר ועל שרשרת אספקה מורכבת, ולא יכולים להתחרות בכלי רכב חשמליים והיברידיים שמיוצאים מסין, לטענתם, במחירי עלות או הפסד בזכות סבסוד ממשלתי. בהיעדר פיתרון מיידי במישור העסקי, פונה הממשל לפתרונות כלכליים־מדיניים, ובולם את היצואנים הסינים לצפון אמריקה באמצעות "מכסי מגן" אגרסיביים בגובה 100% על כלי רכב חשמליים.

סביר להניח ששוק הרכב הישראלי יהיה תחנה במאבק בין ארה"ב לסין. זאת כחלק מהניסיון של האמריקאים לשמר את השפעתם בישראל לנוכח התרחבות החדירה הסינית כחלק מתוכנית "דרך המשי החדשה" (OBOR) של ממשלת סין להרחבת השפעתה הכלכלית והפוליטית באזור. נתונים שפורסמו באוגוסט, מגלים שיצוא כלי הרכב מתוצרת סין למדינות לאורך "דרך המשי החדשה", בהן ישראל שמבחינת הסינים מהווה מרכז אזורי חשוב בתוכנית, הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ־62.4 מיליארד דולר. זו עלייה של 14.1% לעומת התקופה המקבילה.

בישראל תפסו כלי רכב מתוצרת סין כרבע מסך מכירות הרכב במחצית הראשונה של 2024, עם היקף כספי שמוערך בכ־5.6 מיליארד שקל (מחירים לצרכן).

מעצבי המדיניות בארה"ב לא נשארים אדישים לנוכח הפער העצום בין נתחי השוק בשוק הרכב, ולמשמעויות המדיניות שלו, אולם בניגוד לניסיונות קודמים להשפיע על ישראל לבלום את ההשפעה הסינית, שלא צלחו, כעת מחזיקה ארה"ב במנופים מתאימים לכך - גם כלכליים וגם מדיניים.

רק התערבות עקיפה?

ההתערבות האמריקאית בשוק הרכב המקומי, אם וכאשר תתממש, עשויה לקרות במספר דרכים. הראשונה היא הפעלת לחץ על ישראל להאט את חדירת תעשיית הרכב הסינית באמצעות בלימת הסכם הסחר החופשי בין ישראל לסין, שלפני המלחמה היה בשלבים מתקדמים לקראת חתימה. ההסכם אמור לבטל את המכס על יבוא רכב מסין ולהעניק לו תנופה מהותית.

השפעה שקטה נוספת עשויה להיות בתחום הביטחון הלאומי. כאמור בטור קודם שלנו, הממשל האמריקאי מקדם חקיקה שצפויה להגביל את יכולות איסוף ושידור המידע של כלי רכב חכמים ומקושרי רשת מתוצרת סין בתוך ארה"ב. אם ארה"ב תצליח "לייצא" את הרגולציה הזו גם לישראל, זה יהיה מחסום רגולציה מהותי בפני מותגי רכב סיניים.

ייתכן גם שנראה לחץ להגברת הרכש של כלי רכב מתוצרת ארה"ב לצי הרכב הממשלתי והביטחוני בישראל, תוך חסימת רכש של רכב סיני. זאת לצד הטבות מס שונות והקלות רגולציה לכלי רכב מתוצרת ארה"ב. כך או כך נצטרך להתרגל שבמצב הנוכחי, יותר מתמיד, בעל המאה הוא גם בעל הדעה.