"מיידוף הישראלי" קיבל פחות מתשע שנות מאסר. איך זה יכול להיות?

8 שנים ו־9 חודשים: גם במונחים ישראליים, נחשב גזר הדין שהוטל על מייק בן ארי למקל, וספק אם ירתיע את מבצע פרשיית ההונאה הבאה • כך, כאשר טרם ידוע מה היקף החובות שיושבו למשקיעים שאיבדו את כל כספם, הסתיימה הפרשה כולה בקול ענות חלושה

מייק בן ארי בבית המשפט, היום / צילום: כדיה לוי
מייק בן ארי בבית המשפט, היום / צילום: כדיה לוי

כשהתפוצצה פרשת מייק בן ארי באפריל 2021, הוא זכה לכינוי "מיידוף הישראלי". כמות המשקיעים העצומה וסכומי העתק הזכירו את ההונאה שביצע ברנרד מיידוף שניהל קרן גידור פיקטיבית והבטיח למשקיעים רווחים גבוהים. היקף ההונאה המשוער של מיידוף הגיע ל־65 מיליארד דולר, והוא נידון ל־150 שנות מאסר. בסופו של יום המילים "הונאת פונזי" אומנם נמחקו מכתב האישום, אך בן ארי הודה בהונאה במאות מיליוני שקלים של משקיעים, ובכך שחלקם קיבלו כספים מכספיהם של משקיעים אחרים.

הונאת המשקיעים: זה העונש שנגזר על מייק בן ארי 
חצי מיליון השקלים שהובילו לסכסוך מר על דירה בגירושים 

באשר לענישה - העונשים בישראל אולי רחוקים מאוד מהענישה המכבידה בארה"ב לעברייני מרמה, אבל גם במונחים ישראליים נחשב גזר הדין שהוטל על בן ארי למקל - וספק אם ירתיע את מבצע פרשיית ההונאה הבאה. סופה של הפרשה, כאשר בן ארי נידון ל־8 שנים ו־9 חודשי מאסר בפועל, וטרם ידוע מה היקף החובות שיושבו למשקיעים - מעלה תמונת מצב עגומה.

מול מערכת המשפט עומד אדם מתוחכם, שהונה במשך שנים ארוכות את המשקיעים שסמכו עליו, כך שהוא מחזיק כוח ומידע רב בידיו והמערכת נזקקת לו כדי לנסות ולהשיב כספים למשקיעים שהונה.

הסדר טיעון חריג

הפרקליטות ערכה הסדר טיעון עם בן ארי לפיו העונש המוסכם יהיה בין 5 ל־9.5 שנות מאסר. המטרה המרכזית בהסדר היתה לתמרץ את בן ארי לשתף פעולה עם הנאמן שמונה על נכסיו, עו"ד ליאור דגן, במטרה להשיב כספים, בעלות על חברות ומניות בחו"ל, אחרי שבן ארי הבריח נכסים וערבב את הכספים. גם העובדה שבן ארי הצליח להימלט מהארץ סייעה לו להמשיך ולהבריח נכסים והקשתה על איתורם.

כך ישב הנאמן שעות על גבי שעות עם בן ארי, ובין היתר מסר לו מידע על נכסים וזכויות הפזורים בעולם, סייע לו לבחון את תביעות החוק ולחשוף זהות משקיעים שניהלו תיקי השקעה מתחת לרדאר. כך בן ארי יצר שפת קוד לחשבונות הלקוחות, כל משקיע קיבל קוד המיוחס להשקעתו, והנאמן נזקק לו בפענוח. בן ארי חתם על העברת זכויותיו בתאגידים זרים, יפויי כוח למימוש נכסים באופן שחסך, על פי הנאמן, הוצאות רבות.

ההתמודדות מול מי שהפעיל מערכת משוכללת של זיופים והונאות מקשה על גופי אכיפת החוק להתחקות אחרי הכספים. רו"ח עופר אלקלעי, שחוקר מעילות ענק, מסביר כי "מעילות ועבירות כלכליות מערבות פעולות פיננסיות מורכבות, בהיקף עצום, לאורך שנים ארוכות ודרך חשבונות בנק בארץ ובחו"ל. ניתוח של פעולות אלו לצורך ביסוס והוכחה של פעולות המרמה, ובוודאי התחקות אחר החבאת הכספים, דורשת שעות עבודה רבות ומיומנות מקצועית שאינה נמצאת בצורה מספיקה בגופי האכיפה".

השוני שהצדיק הקלה

מול עיניו של שופט המחוזי בני שגיא עמד פסק הדין של אמיר ברמלי שנידון ל־14 שנות מאסר, זאת אחרי שבית המשפט העליון העלה את עונשו באופן חריג מ־10 שנים. אחד ההבדלים המרכזיים בין השניים היה בכך שבן ארי הודה בתחילת המשפט ואילו ברמלי לא לקח אחריות וניהל משפט. שוני זה הצדיק פער משמעותי בעונש על פי שגיא.

השופט שגיא נימק את הכרעתו ברף העליון של ההסדר בכך שלמרות שבן ארי שיתף פעולה עם הנאמן, ויש לכך חשיבות, זהו אמצעי בלבד לטובת הגשמת מטרת העל - והיא השבת הכספים למשקיעים. בכך תרם בן ארי באופן מועט ביחס להיקף העבירה. "לא ניתן להצביע על מקור כספי גדול ומשמעתי שהתגלה בזכות שיתוף הפעולה", קבע השופט.

חומרת הפרשה מתבטאת בהיקפי הסכומים - 960 משקיעים ו־815 תביעות חוב שהוגשו על כ־700 מיליון שקל. מתוכן אושרו כ־335 מיליון שקל, המהווים רק את סכומי ההשקעה בפועל ללא הריביות שהובטחו. בן ארי התחייב לרמת סיכון נמוכה ותשואות גבוהות, אך בפועל עשה בכספים כבשלו.

הוא השקיע במיזמים שונים, העביר את הכספים לחשבונות אחרים, השתמש בהם לצרכיו האישיים וערבב אותם כך שלא ניתן היה להבחין בין הכספים של משקיע אחד לאחר. המשקיעים מכרו דירות עבור ההשקעות, הוציאו את חסכונות חייהם, מענקי שחרור, הלוואות, כספי פנסיה וירושות. חלקם השקיעו את כל הכסף שהיה להם בחיים, חלקם איבדו את היכולת לקנות דירה ולהגיע לרווחה כלכלית.

הפרשה שינתה את חייהם של כל המשקיעים. הם התנגדו להסדר הטיעון וסברו שבן ארי צריך להיכנס לכלא לשנים ארוכות, זאת אחרי שהרס את חייהם כלכלית, משפחתית ונפשית. אחרי גזר הדין הם הביעו סיפוק מכך שהוא לפחות נידון לעונש ברף הגבוה של הטווח שנקבע.

הנתון הלא מעודד הוא שגם לאחר הסדר הטיעון שנועד לאפשר להשיב למשקיעים כמה שיותר כספים, הם יקבלו רק חלק קטן מהשקעתם. בחודש הבא צפויים המשקיעים לקבל לראשונה 50 מיליון שקל שנאספו, באופן שכל אחד יקבל כ־12% מהיקף השקעתו. הנאמן דגן מתקשה להעריך את הסכום שייאסף בסופו של יום נוכח מורכבות ההליכים חוצי היבשות. הוא העריך כי קיים "סיכוי סביר" שהמשקיעים יקבלו בסופו של יום החזר של 50% מתביעות החוב, שכאמור מדובר רק בהשקעות עצמן ללא ריביות.