כך מבקש האוצר לחייב חברות לשחרר "רווחים כלואים"

הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר מפרסם היום את המלצותיו. הצוות סיים את עבודתו וצפוי להגיש את המלצותיו לממשלה לקראת גיבוש תקציב 2025.

● כך יאלץ משרד האוצר חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס
● שאלות ותשובות | שביתה כללית במשק: מי יכול לשבות, והאם עובדים יקבלו שכר?
● מה מעכב את הנוהל שאמור להכניס מיליארדים למדינה?

על פי הדוח פוטנציאל גביית המס עומד על כ-5 מיליארד שקל בכל שנה, כאשר כספים אלו מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה הישראלית, וכ-99% מהסכום מגיע מעשירון העליון.

בין היתר כוללות ההמלצות הטלת מס חדש, בגובה 2% בכל שנה, על רווחים צבורים בחברות אחזקה שצברו סכומים מעל תקרה מסוימת; מיסוי בעלי המניות המהותיים בחברות קטנות בעלות שיעורי רווחיות גבוהים במס הכנסה שולי על חלקם ברווחי החברה מעבר ל-25% וכן קביעה כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת בה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, תחשב כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק וימוסו בשיעור מס הכנסה שולי.

ההמלצות מגיעות במקביל לנסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לקדם מבצע "שחרור רווחים כלואים 3", שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת. ובעצם מציעות לעשות מהלך הפוך מזה שמקדם ראש הממשלה: לצמצם את היכולת של החברות לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי חלוקתם.

התמקדות בחברות ארנק

הצוות, שמונה בינואר 2024 על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת לצמצם ככל הניתן את תופעת "הרווחים הלא-מחולקים" הורכב מנציגי לשכת המנכ"ל, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר.

הצוות בחר להתמקד בחברות ארנק - חברות בהן בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד, משמשות ככלי לצבירת כספים ולהשקעתם בהשקעות פסיביות. הצוות בחן את הטיפול בשני סוגי חברות ארנק: חברת החזקה - חברה המחזיקה בחברות אחרות, ורווחי החברות הבנות עולים אליה; וחברת משלח יד - חברה המשמשת לפעילות שהיא ברובה של אדם אחד עם משלח יד כגון עורך דין, רואה חשבון, רופא וכו'.

השיטה שאפשרה לחברות לא לחלק רווחים כדיבידנדים

שיטת המס הדו שלבית בחברות - לפיה על רווחי החברה נגבה מס חברות בשיעור 23% ורק אם מחולק דיבידנד בעלי המניות המהותיים מחויבים במס בגובה 30% על יתרת הרווחים - אפשרה לרבות מבעלי החברות הללו להימנע מחלוקת הרווחים כדיבידנדים, תוך שהחברות משמשות לבעליהן כמעין "ארנק" לאגירת כספים בסביבת מיסוי מיטיבה והשקעתם בהשקעות פסיביות. על פי ההערכות, ההימנעות הזאת הובילה לכליאתם של מעל 100 מיליארד שקל בשנה, וכתוצאה מכך נגרע מס בשיעור משמעותי מקופת המדינה. על פי הדוח, חברות הארנק מחזיקות כיום כ-20% מהרווחים הלא-מחולקים במשק, באופן שמביא לאובדן הכנסות משוער בהיקף של כ-5-6 מיליארד שקל בשנה.

בשנים 2021-2013 נגבה במצטבר בישראל מס חברות בסך 360 מיליארד שקל, אך רק כ-70 מיליארד שקל מס על דיבידנד, וסכומים אלה הצטברו לרווחים לא-מחולקים בהיקף מצטבר של כ-700 מיליארד שקל באותן שנים. כתוצאה, שיעור המס האפקטיבי ששילמו חברות ובעלי השליטה בהן, עמד על כ-30% מרווחיהן, שיעור שהוא נמוך משמעותית מהמס השולי על יחידים העומד על קרוב ל-50%. אומדן הרווחים הלא-מחולקים שנצברו בשנים 2013-2021 עומד בחברות החזקה על 92 מיליארד שקל, ובחברות משלח יד על 51 מיליארד שקל. יחד, כלל חברות הארנק צברו כ-140 מיליארד שקל בתקופה של 9 שנים.

ההחרגות: על מנת להגן על חברות הנקלעות לקשיים

כספים אלו מגיעים מחברות עם רווחיות גבוהה ביותר, שאינה אופיינית לחברות עסקיות רגילות. על פי בדיקת האוצר, אם היו מחולקים כספים אלו ליחיד, גביית מס דיבידנד הייתה עולה בכ-46 מיליארד שקל לאורך התקופה (5-6 מיליארד שקל נוספים בשנה כאמור) ו"זאת מהחלקים החזקים והעשירים ביותר במשק הישראלי".

בנסיבות המליץ הצוות על סגירת "פרצות" המאפשרות לבעלי חברות הארנק להימנע מחלוקת הרווחים, ללא כל סנקציה. בין היתר, המליץ הצוות של האוצר להטיל מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים מעל "כרית" מסוימת, כאשר הכרית נועדה להבחין בין חברות שהאוצר מעוניין למסות לבין אלו שאינן במוקד התוכנית, כמו עסקים קטנים.

הצעד נועד לעודד את החברות לחלק רווחים במקרים בהם אין יתרון וערך ייחודי בהשקעת הרווחים הצבורים. על פי ההמלצה, בשנה שבה נשחקו הרווחים הצבורים בשל חלוקת דיבידנד או בשל הפסדים בשיעור של 20% או יותר, לא יחול חיוב במס. זאת, על מנת להגן על חברות הנקלעות לקשיים.

מוצע כי "כרית הביטחון" שרק מעליה יחול חיוב המס, תהיה הגבוהה מבין שלוש אופציות: הראשונה - ממוצע ההוצאות המותרות בניכוי לצרכי מס בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה. כרית ביטחון זו נותנת הגנה לחברות עסקיות ריאליות עם אופי פעילות הדורש השקעות בחברה, שכן חברות שכאלה מאופיינות בהוצאות רבות; השנייה - עלות נכסים, בניכוי נכסים "פאסיביים", בהם ניירות ערך, זכויות במקרקעין שאינן לשימוש עצמי, מזומנים ושווה מזומנים ועוד. כרית ביטחון זו באה להגן על השקעה בנכסים "אקטיביים", נכסים שהשקעה בהם באמצעות החברה המדוברת מייצרת ערך מוסף ריאלי תוספתי במשק.

האופציה השלישית של כרית הביטחון הנה רף מינימום של רווחים העומד על 500 אלף שקל. בדוח מוסבר כי הרף נקבע כאיזון בין מתן אפשרות לכרית ביטחון מינימלית לכל חברה וצמצום היקף החברות הנדרשות לשלם מס זה וכנגזרת צמצום החיכוך בין רשות המסים לנישומים, ומניעת תכנון מס בהיקפים נרחבים על ידי פיצול פעילות למספר חברות במקרה והייתה נקבעת כרית ביטחון גבוהה מדי.

בנוסף, ממליץ הצוות של האוצר לתקן ולהרחיב את סעיף 62א' לפקודת מס הכנסה, העוסק ב"חברות משלח יד", על מנת לשחרר רווחים כלואים במגזר זה. ההתמקדות היא בחברות קטנות ובשותפויות כמו משרדי רואי חשבון או עורכי דין, בעלי אחוז רווחיות גבוה. הצוות ממליץ על הוספת סעיף חדש, שיחול על חברות בעלות מחזור עסקי הגבוה מ-200 אלף שקל ונמוך מ-30 מיליון שקל, להן שיעור רווחיות מעסק (הכנסה חייבת במס מעסק חלקי הכנסה מעסק) שגבוה מ-25%. מוצע כי בעל מניות מהותי ופעיל בחברה מסוג זה, ימוסה במס הכנסה שולי על חלקו ברווחי החברה מעסק שהם מעבר ל-25% רווחיות. הצוות מציין כי רווחיות גבוהה אינה נפוצה בחברות עסקיות (רווחיות עסקים ממוצעת במשק עומדת על כ- 8%), ולכן מי שעומדים בקריטריונים אלו הם על פי רוב חברות "משלח יד". מטרת הסעיף היא להפחית עבורן את התמריץ להתאגד כחברה במסגרת תכנון מס.

עד היום, שותפים בשותפות, לרוב עורכי דין ורואי חשבון, הוחרגו מהחוק. לעמדת הצוות לא הייתה הצדקה להחרגה זו ללא הצדקה, ולכן מוצע כי החוק יחול גם עליהם.

בנוסף, מוצע לקבוע כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת, בה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, יראו כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק וימוסו בשיעור מס הכנסה שולי. זאת, לעומת ההחרגה הקיימת היום על בעל מניות מהותי - שלפיה די בכך שהוא מחזיק מעל ל- 10% ממניות החברה.

על התוכנית של נתניהו: תקטין את הכנסות המדינה

ההמלצות בדוח דורשות תיקוני חקיקה ובאוצר מודעים לכך שצפויות לעלות לא מעט התנגדויות בכנסת למהלך. הצוות כבר הציג את המלצותיו בפני שר האוצר, שהודיע כי הוא מאמץ אותן, אך השאלה שעולה היא איך יקבלו את ההמלצות במשרד ראש הממשלה, בוודאי נוכח העובדה שראש הממשלה מקדם מהלך הפוך כאמור, של מבצע לחלוקת דיבידינד במס מופחת כאמור, בדומה למבצעים קודמים שהיו ב-2012 וב-2107.

נתניהו ושמחון דוחפים בימים אלה לביטול העלאת המע"מ ל-18%, שאמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, תוך שהם מציעים להשתמש בהכנסות הצפויות למדינה מפרסום מבצע לשחרור רווחים כלואים (דיבידנד מוטב), שאותו מקדם שמחון, תחת העלאת המע"מ.

בדוח האוצר הוקדש נספח מיוחד כמענה לתוכנית של שמחון שבמסגרתו ממליץ הצוות "להימנע ממבצע דיבידנד מוטב", שכן "מדובר בצעד המעוות את שיקולי החברות בהחלטות ההשקעה שלהן, מייצר אי ודאות במדיניות המיסוי באופן שפוגע בקבלת ההחלטות של החברות בטווח הארוך, פוגע בעיקרון השקילות המיסויית, מרחיב את אי השוויון, ומקטין את הכנסות המדינה ממיסוי דיבידנדים בטווח הבינוני והארוך".

הצוות מציין כי ההצעה למבצע דיבידנד מוטב עולה בתקופות משבר, ובתקופה האחרונה, כפתרון פשוט וקל לכאורה לגביית הכנסות מדינה ואולם לגישת האוצר מבצע שכזה "כרוך בהשלכות רוחב שליליות משמעותיות בטווח הבינוני והארוך", כאשר בין היתר עיקר ההטבה מגיע לבעלי שליטה בעשירון העליון ומבצע דיבידנד משיג תוספת גבייה חד פעמית על חשבון הקטנת הכנסות בטווח הבינוני והארוך ועלול להביא להגדלת הגירעון המבני במשק.

עוד דוחה הצוות של האוצר את הטענה כי הצעד "ישחרר כסף" לצריכה ולהשקעה - כפי שסבור פרופ' שמחון - ומציין כי היא "אינה מדויקת". צוין כי רווחים לא-מחולקים ממילא משמשים להשקעה, כך שההשקעה המצרפית לא תגדל בהינתן משיכתם כדיבידנד וכי השינוי בתמהיל ההשקעות כתוצאה משיקולי מיסוי ארעיים עשוי דווקא לעוות את ההקצאה המשקית וכן לעודד הוצאה של חלק מהכסף להשקעות בחו"ל.