"נתקע במשך שעות ומושבת מכל טיפת גשם": הבעיות של החניונים הרובוטיים

בעלי הנכסים בבניין יוקרתי בסמוך לכיכר המדינה, ברחוב מטמון כהן, ובהם גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ורעייתו עליזה אולמרט, הגישו לאחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בסך של כ־5 מיליון שקל נגד החברה היזמית אלגר שבנתה את הבניין. התובעים טוענים כי לא ניתן להשתמש בחניון הרובוטי בבניין.

● 9 מגדלי ענק: אלה הפרויקטים שצפויים לשנות את רמת גן
● "המוכרים היו צריכים להיות ריאליים במחיר": בכמה נמכרה דירה בבת ים?

על פי התביעה, החברה נדרשה להקים 20 מקומות חניה במתקן אוטומטי מתוצרת חברה ידועה בגרמניה ולהצמיד 16 מהחניות לדירות הקיימות.

לתביעה צורפה חוות דעת של המהנדס נתן שטראוס שבה נטען שהחניון תוכנן נבנה ובוצע בצורה בלתי תקינה ובאופן שאינו מאפשר שימוש סביר בחניה.

עו"ד עמירם טפירו, שהגיש את התביעה בשם בעלי הדירות, מסביר כי "הבעיה בחניון אוטומטי היא שהוא מצריך רמות דיוק בביצוע ששונות ממה שאנחנו מכירים בישראל. יציקות הבטון חייבת להיות ממש 'על המילימטר' כדי שהמערכת תעבוד כמו שצריך.

"נוסף לכך, המערכת מושבתת מכל טיפת גשם או אם היא מלאה במכוניות - היא נתקעת שעות כי היא לא יכולה לעשות 'הצרחה' בתוך המתקן ולשחרר רכבים".

 אהוד אולמרט / צילום: המכללה האקדמית נתניה

בחוות הדעת של שמאי המקרקעין גיל אברהמי, שצורפה לתביעה, העריך השמאי כי שוויה של חניה בתל אביב, נאמד ב-430 אלף וכי הנזקים הללו מסתכמים בסך של 5.04 מיליון שקל.

עו"ד טפירו הוסיף: "חניונים רובוטיים הם דומיננטיים בעולם ועובדים שם טוב, אבל פה בישראל הפיקוח בעייתי וגם הדיוק והאיטום. בסוף זו מערכת חשמלית וכל טיפת מים משביתה אותה בגלל נפילת המתח. החשוב הוא שהחניונים האלה, שהוכנסו בהרבה הסכמי תמ"א, הם הרבה פעמים צרה".

מחברת אלגר לא נמסרה תגובה.

"נתקע ומושבת מכל טיפת גשם"

ואמנם, לגלובס הגיעו תלונות רבות על החניונים הרובוטיים השכיחים בפרויקטים של תמ"א 38. שוכרת דירה בבניין שעבר תמ"א 38 בשכונת החרוזים ברמת גן מספרת דברים דומים. לדבריה, "כשנכנסנו לדירה אמרו לנו שיש חניה, אולם מסתבר שהחניה לא עובדת כבר חמש שנים. מתנהלת תביעה של הקבלן מול החברה של החניון הרובוטי כבר כמה שנים ובינתיים אין צפי לפתרון. אנחנו משלמים הרבה ונותרים ללא חניה. בסוף בשל מצוקת החניה בשכונה נאלצנו לשכור חניה בבניין אחר שעולה לנו 350 שקל לחודש", היא מספרת.

​משיחה עם משפחה מראשון לציון שהתגוררה בבניין שעבר תמ"א 38 במרכז העיר וקיבלה חניה בחניון רובוטי עולה תמונה דומה. לדבריהם, "לא חנינו בחניון במשך השנים שגרנו בבניין גם בגלל התקלות וגם בגלל זמן ההמתנה לעליית המתקן וירידתו - שריפת זמן של 10 דקות בכל חניית רכב, שלא לדבר על מקרה שגם השכן מעלי רוצה להוציא את הרכב, ואז אני יכול לעלות חזרה לדירה להפעיל מכונת כביסה.

"זה גם ממש יקר יחסית בתחזוקה - שילמנו כ־300 שקל בחודש תחזוקה על חניה לא נוחה שלא עשינו בה שימוש, נוסף לדמי ועד הבית.

"חייבו את הקבלן להצמיד לדירות חניות, אבל רוב דיירי הבניין חנו 99% מהזמן ברחוב. נוצר מצב שהיזם בזבז כסף על הקמת החניון וזה גם עיכב את הבנייה. צריך פתרונות לחניה - אבל לא כאלה".

"לא מתאים להכניס ילדים"

שירי, בעלת דירה במרכז העיר הרצליה בבניין שבו חניון רובוטי, מספרת: "הבניין שלנו חדש יחסית, משנת 2015. יש שם מתקן שהוא כמו כוורת לכעשר מכוניות, ואפשר להכניס קוד והוא מוציא לך את האוטו שלך.

"בשנים שבהן גרנו שם הפכתי את זה למחסן כי היה סיוט. אמנם לא היו הרבה תקלות אבל אני עם ילדים קטנים ולא היה נוח לחכות להוציא את הרכב מהמתקן. המשטח של מתקן החניה בנוי כמו רשת ולכן לא נוח לשימוש עם נעליים לא נוחות. הרחבה צרה ולא ניתן לקחת עגלה עם ילד או תינוק אפילו בידיים, ואין אפשרות להשאיר ילד בחוץ עד שהרכב יצא מהמתקן. אולי יש בזה יתרון לקבלן שחסך שטח והוסיף הרבה מקומות חניה, אבל למשתמשים יש רק חסרונות".

שירי מציינת שהדירה כיום מושכרת.

החניון הרובוטי השפיע על ההשכרה של הדירה?
"כן. עיקמו פרצוף שזו לא חניה רגילה והיו כאלה שבגלל זה לא רצו אותה. אבל מצאתי מהר דיירים בלי ילדים ונראה לי שזה פחות מטריד אותם".

אמיר רוזנבלום, בעלי עידן (ש.נ.י) ייעוץ, תפעול ותחזוקת מבנים, מסביר שחניון רובוטי מהווה פתרון כשאין ברירה אחרת בגלל מגבלות השטח או שימור מבנים. הוא גם חוסך במקום משום שלא נדרש תמרון כדי להוציא את המכונית החוצה.

לדברי רוזנבלום, הבעיה מתחילה כאשר נדרש תיקון. "כשמעלית נתקעת אנו עולים במדרגות - אבל כשהרכב תקוע בחניון רובוטי, זו חוויה לא נעימה. יש חברות שמתקינות חניון רובוטי אך לא יכולות לתחזק אותו כמו שצריך והדיירים חיים עם 'פיל לבן' שמלווה אותם. השמשה מחדש על החניון הרובוטי יכולה להגיע לעלות של מיליוני שקלים.

"אם יש התקנה נכונה ויש חברה שיודעת לתחזק כמו שצריך, זה עובד יפה מאוד. בסופו של דבר הכל מסתכם בתכנון, ביצוע ובתחזוקה לאחר מכן".

"הישראלים לא פועלים בהכרח על פי ההנחיות"

לדברי רוזנבלום, חניונים רובוטיים עובדים טוב יותר במקומות אחרים בעולם בעיקר משום שתחזוקה במקומות אלו טובה יותר וגם משום שהמשתמש הישראלי לא פועל בהכרח על פי ההנחיות.

לדבריו, "חניון רובוטי דורש ממשתמש הקצה הקשבה וגם מחברת הניהול ערנות בתחזוקה. יש גם עניין של תרבות משתמשים, וזה קצת דומה לבעיות שיש בישראל עם שוט אשפה - הצינור שמגיע עד חדר האשפה בבניין. בארץ אנחנו כל הזמן רואים שיש בעיות ושקיות נתקעות.

"חזרתי עכשיו מכנס ניהול נכסים בטמפה. הלכתי לראות בניין עם 522 דירות עם שוט אשפה ולא היה ריח ולא סתימות, וזאת בזכות תרבות המשתמש. אם אומרים לזרוק שקית אטומה וקשורה? רק שקית כזו. בארץ ידחפו פח צבע וקרש או שיורידו פחמים.

"אותו הדבר מתקן החניה. למה הוא מתקלקל? רשום רכב 2.2 טון ומישהו מכניס 2.4 טון, או שנדרשים לקפל מראות ולא קופלו. בחו"ל, ובפרט בגרמניה שממנה מגיעים המתקנים, הם מבצעים בדיוק רב את ההוראות והשימוש נוח. בארץ אפשר להגיד שיש 'חוכמה ישראלית'".